אפרוחון בן 4, וכ"כ הרבה תרופות הרופאים ניסו עליו כבר...
אני לא נגד תרופות, לפעמים הן הכרח בל יגונה.
אבל אני מצפה מרופאים, שלפני שהם רושמים תרופה
(על אחת כמה וכמה לפעוט), יוודאו שמוצו כל הדרכים האחרות
ולא נמצא בהן מזור לילדון.
לפי מה שאת מתארת, הם אפילו לא ירדו לעומק העניין-
לא ביררו עד תום ממה נגרמת ההיפריות החריפה שלו.
כי אם למשל מדובר בויסות חושי (אין לי מושג כמובן אם זה זה, אבל אולי)
אז הכיוון הטיפולי צריך להיות לגמרי אחר.
אבל לרופאים הכי קל לרשום תרופה,
וההורים המודאגים במי יאמינו אם לא ברופאים?