מוּבֶנֶת

טאKילה

New member
מוּבֶנֶת

דִּבַּרְתִּי מָעוֹף כְּלוּלוֹת עָנִיתָ דִּיוִידֶנְדִים אָרַזְנוּ עוֹד יוֹם מֵאֹבֶךְ לְתוֹךְ מִזְוֶדֶת לַיְלָה. מִמִּלָּה לְמִלָּה נָפְלוּ בַּדִּים אַתָּה מְדַקְדֵּק בִּי לָשׁוֹן לְשִׁעוּרִין עוֹמֵד עַל שֶׁלְּךָ אֲנִי מוּבֶנֶת מֵעָלָיו. מְפֻסֶּקֶת הֵנָּה וְהֵנָּה כּוֹרַעַת מֵעַל אוֹת שֶׁגֹּרָה סְבִיב מֹתְנַי זְרוֹעוֹת חוֹגְרוֹת עוֹר לְאַחֵד וְקוֹלְךָ לָאַט תְּהַדְּקִי בַּהַמְרָאָה רַחֲפִי בָּעֲדָנִים טָבוּעַ בָּךְ חוֹתָם הוֹנִי וְאוֹנִי זוֹנַת צַמֶּרֶת שֶׁלִּי.
 
זונת רחוב.

ברחובות חשוכים ביקשתי להביט בערטול מחמדייך, ולרצות את להט המעשה בטבין ותקילין. לא אגיד לך את שמי, ואת את שמך תכסי ממני, ורק עזות החשק המכלה עצמה בחלצי, תתרצה בקיום המעשה במשובת חטאי הלהט. ובשעה שאהיה נתון בך תאיר מתוכך דמות האדם כי היה תהיי לי לעדנה.
 
למעלה