מה?

[JuffoWup]

מה עם ה- Heralds?

ע"ע Hunter: the Reckoning (לענייני מלאכים)

 

[L e s t a t]

את האנטר אני לא מכיר.

 

[ogmios]

קצת האנטר על קצה המזלג

בסקירה לכבוש חזרה את הלילה, מתוך פרוייקט אוגמיוס.

 

[L e s t a t]

אגב, ג'אפוואפ, נזכרתי בעוד רגע נועז

שיחקתי פעם את זאכרי סיקורסקי (CB:Tzimisce) אני חושב שזו נועזות בפני עצמה

 

[JuffoWup]

תכל'ס ../images/Emo98.gif

 

[Nihau]

הכוחות של טלי

feral whisper, beckoning, quell the beast, weak celerity animalism healing powers of Obeah לגבי הדמות שהיא חצי שד חצי מלאך- לא מאוד ברור גם לי כי זה סוד של הדמות שלו. מה שכן ידוע לי זה שיש לו אלמנט שדי שמנסה להשתלט עליו מידי פעם מצד אחד ומצד שני הוא ביצע טקס מאוד מיוחד וניסה להגיע לסג של נירוואנה ומצא את עצמו בגן עדן והחליט לחזור לארץ אז גם דבק בו משהו מהמלאך.

 

[L e s t a t]

Nice

 

[מירטל]

מסתכלת למעלה :

בתור הכלבה של הפורום אני אכתוב עכשיו משהו מגעיל - למה כל הדמויות שלכם נראות כאילו הן ברחו מקירקס ולמה כל התיאורים כאן כמעט הן של קרבות? הדברים הכי נועזים שהדמויות שלי עשו: סירנה ( כן, אתם לא מכירים אותה) - נעזרה באחד מחבריה לקבוצה בכדי לקפוץ מעל גוש שומן רוטט בצבע וורוד שזומן ע"י קוסם כלשהו. גוש השומן היה בגובה שלושה מטרים, והסוס שלה היה פשוט מאחוריו. לשם - כמו שכתבתי, ללשם יש נטיה מרשימה להיכנס לצרות וחוסר פחד מוחלט, בין השטויות שהיא הספיקה לעשות : להצטרף למורדים באי, לפשוט על אי הנחתים בכדי לשחרר את המורה החביב עליה, להיכנס לעיר נמל כאשר היא מבוקשת ע"י השילטון ולנסות להתחבר עם ראשי הפשע המקומי, להמשיך לעשות את הצעדים הקודמים גם אחרי שהבהירו לה שראשי הפשע המקומי עובדים קרוב מאוד עם השלטון הזה, לשמוע קולות מעמק כלשהו וללכת להציץ מה יש שם ( הרבה עצמות ומשהו לא מהעולם הזה), לדבר עם קוף מכונף וללכת לישון בלילה על מדף סלע צפוף עם חמש אבנים לבנות עליו. האחרון היה הכי מפחיד.

 

[Nihau]

תשובה רצינית לשאלה ה"מגעילה"

כל הדמויות נראות כאילו ברחו מהקרקס כי אנחנו חיים במאה ה21 וכבר לא מתלבשים ככה אבל בסרטים מצויירים יפניים זה נראה מגניב אז ככה בא לנו שהדמויות יראו. כל התיאורים כמעט הם של קרבות כי במצבים קיצוניים של חיים ומוות באים תחת מבחן תכונות האופי המכונות "אומץ", "תעוזה", "טיפשות", "פחדנות" בצורה הברורה והמיידית ביותר וקל לזהות אותן ולזכור אותן. ד"א גוש שומן וורוד רוטט זה אחד הדברים הסיוטיים ביותר שאי פעם שמעתי עליו- מבחינת מראה פיסי גרידא. מזוויע.

 

[מירטל]

אני מסכימה שגוש השומן הזה היה מגעיל

אבל שימי לב להבדל: הדמויות נראות כאילו הם ברחו מקרקס לא בגלל איך שהן מתלבשות אלא איך בגלל שהן מתנהגות ( לקפוץ דרך חישוק - איפה ראית מישהו שקופץ דרך חישוק? ), ולמה כל המשחקים נראים כאילו גנבו אותם מסרט מנגה? אני חושבת שלא כולם בהכרח משחקים בסגנון הזה. וזאת שאלה מעניינת - תכונות כמו אומץ ותעוזה אכן באות לביטוי במצבים של חיים ומוות - אבל האם היחס בין מצבי החיים והמוות של קרבות לבין כל האחרים הוא כזה גדול?

 

[DDN]

נועזות? טיפשות? קלות דעת?

מורדאן השליך פח שמן אל בור, ואחריו לפיד. הבעיה היא שהבור היה במערה צרה. זה היה נועז לחצי דקה, לפני ששאר הקבוצה התחילה להשתנק. רולנד ניסה לירוק אש, ירק בירה אל תוך לפיד בכיוון פניו של אחד האויבים שלו. שוב רולנד, קפץ אל תוך אלי האליפ (סוג של צל) כדי להסיח את דעתו מאמבר האלפית, שתוכל לברוח בבטחה. אלכסנדרה עוררה מהומה במבצר של גובלינים על ידי יצירת רעש שנשמע כמו עדר פילים. הגובלינים התחילו לרוץ בהיסטריה, בזמן שהגברת תפסה אחד מהם בפינת החדר והשביעה את רעבונה, תוך כדי ששאר החבורה מנסה להתמודד עם הגובלינים ההיסטרים.

 

[SeaLili]

נכנסתי אל תוך מעגל קסם חשוד באמצע-

מבוך בזמן שכולם מדברים על כמה הוא מסוכן ועושים עליו חיפושים. מה לעשות. קיבלתי מכת חשמל בלי נזק, אבל תוסף זמני של +2 לכוח ולכל ההצלות אז זה יצא די טוב.

 

[Nihau]

השאלה היא: למה נכנסת?

 

[SeaLili]

כי נמאס לי.

כולם התחילו להתקע שם ולעשות על זה חיפושים וקסמים כדי לראות מה זה עושה, ואז החלטתי שנמאס לי לשמור לסוף בזמן שהם עושים שטויות ולא מתקדמים, אז נכנסתי. וזה תואם את משחק הדמות שלי.

 

[ננסק]

"זה תואם את משחק הדמות שלי"

זה המשפט הכי מרגיז בעולם, ואל תפגע, אבל הוא גם די מטופש. אף אדם שפוי בדעתו לא יכנס לתוך מעגל שהוא בבירור קסום, וכנראה עוין. אף אדם לא יפגע בעצמו בכוונה וברצון, ולא חשוב עד כמה הוא משועמם. תלך תרגיז את אחת הדמויות האחרות, תלעס ציפורניים, תתחיל לחפש במגירות בחדר - אבל אל תעשה שטויות סתם. רצית לקדם את *המשחק*, וזה לגיטימי, אבל בשביל הדמות זה לא משחק. אל תשתמש בה ככלי שכזה, זה לא role playing. היה עדיף להסביר לשאר השחקנים שזה ויכוח מיותר, ולהסביר לשה"מ שהעלילה לא מתקדמת (חלק חשוב מאוד מלהיות שה"מ זה לדעת לקדם עלילה).

 

[Nihau]

לדעתי יש מצב בו זה נכון

נגיד שהדמות היא פזיזה וחסרת סבלנות. נגיד גם שהיא לא מאוד מבינה בקסם וכל הוויכוחים עוברים לה חלק מעל הראש בלי להשמיע אפילו צליל ווווש. נגיד גם שברמה מסויימת כל הרעש שהאחרים עושים גורם לה לרצות להשוויץ. אז היא לא חושבת פעמיים ונכנסת למעגל ואז נהנית לראות את הפרצופים ההמומים של כולם ולצחוק עליהם כל היום בגלל שעכשיו היא מגישה כל כך הרבה יותר טוב, חזקה יותר וכו'... יש מספיק שחקנים שבנו דמויות בעלות אופי כזה בדיוק או לפחות אופי שעונה על הדרישות הנ"ל במצבים מסויימים. נכון גם שלרוב דמויות כאילו מתאפיינות בחיים קצרים למדי- אם בגלל שהן מתות בגלל הפזיזות הזו או בגלל שלשחקנים נמאס לשחק בשיטה הזו והם רוצים לעבור שיטה\עולם\שה"מ וכו'.

 

[ננסק]

לא אמרתי שאין

יש הרבה מקרים בהם כדאי, למען המשחק ולמען החוויה, לעשות מה שהדמות מרגישה שצריך. אבל המקרה שתואר כאן - שהוא נפוץ מאוד, מאוד - הוא לא אחד מהם. יש יותר מדי "נגיד" בהודעה שלך, אני חושב ששנינו יודעים שזה לא היה המצב עם הדמות המדוברת. לגבי שחקנים שבונים דמויות שכאלו: לדעתי אסור להם. לבנות דמות שמתה בגלל פזיזות זאת פשוט גישה לא נכונה לכל העסק. אני יכול גם לבנות דמות של פיסח עיוור ולשחק איתו הרפתקת מבוכים, ובכל פעם שהוא נכשל בכל פעולה שהוא עושה, להגיד "ככה זאת הדמות שלי" - אבל זאת טעות בסיסית בקונספציה. המטרה היא לשחק דמות הירואית שמסוגלת להתמודד עם הדברים. יש טווח רחב של מגבלות ושינויים אישיותיים "שליליים" כביכול שיהפכו אותה למאוד מעניינת, אבל יש גם גבול.

 

[SeaLili]

הוציא לי את המילים מהפה.

זאת הדמות שלי, ואני לא הולכת להגן על סגנון המשחק שלי כי לכל אחד יש דרכים משלו.

 

[L e s t a t]

אני מבין שאין מתאבדים בעולם?

 

[ננסק]

בוודאי שיש,

*אבל למה לעזאזל שאני ארצה לשחק אחד כזה?* זה משחק, בראש ובראשונה. הדמויות צריכות להיות - מעל הכל - ניתנות למשחק. שיהיו מעניינות, מיוחדות, מוצלחות ויוצאות דופן בתוך הגבול הזה, של "ניתן למשחק". זאת הטענה שלי כאן. רוצה לגלם דמות שאי אפשר לשחק? תהנה. יש בטח כמה חוויות משחק מעניינות שאפשר לעשות עם דמויות ששחקנים לא אמורים לגלם, נגיד בני-תמותה בעולם של אקזלטד. זה בדרך כלל ממצה את עצמו מאוד מהר, ולפעמים ממש משעמם. אבל זאת בכלל לא הנקודה. הדמות המדוברת עשתה את מה שעשתה *מתוך שיעמום* - הוא לא אמר נטיות התאבדויות. לא היה שום הסבר הגיוני להתנהגות הזאת, בתוך מסגרת העולם. הסיבה היחידה היתה שהשחקן היה משועמם, והשה"מ והחבורה לא פעלו למענו.