מה?

[sagy agamy]

מה?

מה הפעולה הכי נועזת שביצעתם בעזרת אחת הדמויות שלכם?

 

[DDN]

What resting what

מה הכוונה?

 

[sagy agamy]

מה היה

המהלך הכי נועז בביצעת אם אחת הדמויות שלך(לקפוץ דרך חישוק בוער ולשסף גרון של מישהוא או משהוא כזה)

 

[Ferenheit]

נו נו, מה היה המהלך שלך?

 

[sagy agamy]

לא יצא לי

לא יצא לי לשחק הרבה זמן את אותה דמות אני משחק רק מתחילת השנה וכבר שתי דמויות אז לא יצא לי משהוא נועז אבל אני רוצה קצת רעיונות אני שאלתי על שלך מה הוא?

 

[Ferenheit]

משתף פעולה

הדבר הכי טיפשי ומסוכן שעשינו, ריין ואני, קרה במבצר ה****. הו, סליחה, הרשה לי להציג את עצמי, אני יוריסטיאוס - נשגב החמה האדיר מקאסטת הלילה. מפתל לשונות ועוקר לבבות, מצביא בחסד אבל מוכשר עוד יותר בקרבות אלופים, אני העלטה, אני המוות הנופל מלמעלה בצווחות בסטריקס, אני הצל החומק לפני השחר, הנחש הדו-ראשי מגג העולם - אבל אתה יכול לקרוא לי אוס. וזוהי ריין (הדמות של gilgam69!). נערה חמודה, צנומה, צעירה, וחזקה כמו צבא. הקאסטה שלה חסויה, כמובן, בגלל שהיא ביישנית, אבל אתה מוזמן לשאול אותה בעצמך. במקומך הייתי נזהר בדברי, כמובן. היינו במרתף סודי, שגילינו לאחר תלאות רבות, בקומה התחתונה של המבצר. ירדנו בסולם שעבר דרך פיר צר אל חדר גדול שבקצהו היו דלתות אדירות מעוטרות. ניסינו כל מיני דברים, אבל שום דבר לא פתח את הדלתות, עד ש..טוב, אני לא זוכר מי היה אשם בעניין, אבל מסתבר שהדלתות היו פשוט קיר מעוצב שנועד להטעות. מאחוריהן לא היה דבר מלבד מנגנון ענקי ועוצמתי ביותר שכל תכליתו הייתה להסיע את הקיר קדימה אלינו - מתכנני המקום רצו שהפולשים יתקרבו לדלתות וינסו לפתוח אותן בזמן שהקיר (המעוצב כזוג דלתות) ינוע במהירות ובעוצמה כדי למחוץ את האומללים. כך או כך, עמדנו שם, והדלתות החלו לנוע במהירות אדירה. הוגו זינק מהיר כברק במעלה הפיר, וסנג'אשי נע כדי להתחיל לעלות בו כך שהוא היה בטוח בתוך המגרעת הצרה, אבל אני וריין עמדנו במרכז החדר בלי שום מקום להסתתר בו. היה לנו רק שבריר שניה להחליט. היא הביטה בי, אני הבטתי בה, וידענו שזה עלול להיות הרגע האחרון של חיינו - אך ידענו גם מה אנחנו צריכים לעשות. ואז בערה מהות ואנחנו הסתערנו, כתף אל כתף, כנגד המלכודת. בקול קריעת מתכת וריסוק סלעים המלכודת נאבקה בנו, אבל התוצאה ידועה לך הרי. במחשבה שניה כנראה שהיינו יכולים לחשוב על פתרונות אחרים למצב, אבל מה שעשינו אומר משהו על אופינו, ואני, למרות שאני זהיר ומחושב בדרך כלל, מרוצה ממנו מאוד.

 

[Dror Bar]

לא הבנתי שגודאר יפול עלי מ9 מטר

 

[sagy agamy]

לא

משהוא כמו לקפוץ על גודאר מ9 מטר

 

[Nihau]

המהלך הכי נועז...

מהלך אחד נועז במיוחד של אדריאן: בזירת הפושעים שניים תקפו יחד את דומיניק והצליחו להפיל אותה לרצפה. אדריאן חטף את האטרף, שלף את הרפיאר ושיסף לשניהם את עורק הצוואר בהינף יד זריזה וקטלנית. זה היה נועז כי הבחור לא נוטה לאלימות וללכת בבת אחת על שניים ממש לא היה חכם אם המהלך לא היה מצליח בדיוק כפי שתכנן אותו (זריקת קוביה דרשה מספרים גבוהים ביותר כמו 18-20 בגלל שפגיעה במקום מדוייק כמו עורק הצוואר העלתה את מספר המטרה לשמיים- גרם גם לי לחשוב פעמיים) מהלך אחד נועז של ניהאו: ישב לו אויב מכונף מעצבן על ראש ההר. טיפסה הוואלר הנקמנית הידועה כניהאו על ההר במטרה ברורה לחסל את הבוגד הרצחני. היא הספיקה להגיע רק עד אמצע ההר כאשר הבן כנף הארור החליט לעוף למטה וללכת לדבר עם חברים על איזה מדף סלע. החליטה שראתה את הטרף מנסה להמלט ממנה בפעם האחרונה וכאן העסק הזה נגמר. בקשה טובה מהאלים וקיבלה אותה- יכולת מוזרה שמאפשרת לה לשמור את האנרגיה של התנע שלה ולשחרר אותה מתי שמתאים לה בכיוון הרצוי. התחילה לרוץ בשיא המהירות במורד ההר, מדלגת גילוגי ענק, שהיו שוברים לה את הרגליים ללא המתנה האלוהית הנ"ל, ואוגרת את האנרגיה למכה המכרעת. בשקט מוחלט וקטלניות אין קץ זינקה זינוק מנגאיסטי אחרון אוחזת חרב שלופה בשתי ידיה ונחתה היישר לתוך בית החזה של הטיפש שהעז להעלות את חמת אפה, נעצה בו את החרב עמוק עמוק ושיחררה את כל האנרגיה האגורה בה הישר דרך החרב לתוך גופו של חסר המזל... המהלך הכי נועז של רורלינג: היה דקר שנסע לו בטאנק באמצע העיר סיאטל. הייתה חבורה שהחליטה לעבור בדרך בחזרה הביתה לאחר משימה קשה במיוחד. חילוקי דיעות הובילו לקרב נחוש באמצע הרחוב. הדקר כיוון היטב ופגע הישר ברורלינג (זאב משנה צורה). רורלינג מת במקום. השחקנית שלו גילגלה קוביה לראות האם פקטור הריפוי האימתני שלו עובד כראוי. רורלינג התעורר. מעוצבן, כואב, ובמצב רוח ברזרקי למדי. הסתכל סביב וראה את הטאנק פונה עם הצד המכוסח אליו- אין מצלמות. קם, קליעים עוד נופלים ממנו כאשר הבשר המתרפא דוחק אותם החוצה, והלך להחזיר את אותה הטובה לדקר. "אתה הרגת אותי ועכשיו אני הורג אותך!" נהם עליו בעודו שולף את הדקר המופתע לחלוטין מהטאנק פירק אותו מנשקו, גפיו וחייו בסדר הזה ופנה לאכול אותו, שואל את החבר'ה אם כדאי לשלוף את כל הסייבר הלא טעים הזה ולמכור אותו מחר בשוק השחור, אבל כולם אמרו שהיאקוזה יוציאו עלינו חוזה אם נעשה את זה אז רורלינג רק לקח הבייתה ירך למזכרת... נ.ב יש מהלכים יותר נועזים מהכתוב למעלה אבל צריך שעות להסביר את הרקע כדי לתאר אותם או שזה עיניין של הגדרה- אתה היית קורא להם נועזים יותר ואני לא. בחרתי את אלא שעלו לי לראש כרגע.

 

[snift]

לגבי ניהאו אני חושב שחשוב

להגיד שחוץ מההר שעליו היא טיפסה, שאר האיזור היה פשוט לבה. זה אומר שפספוס קטן היה זורק אותה ישירות ללבה. זה בהחלט מעלה את רמת הנועזות... (ונזכיר כאן גם קצת עזרה מחברים...)

 

[Nihau]

הרי לך הזמנה רשמית ומכובדת

בלעת את הפתיון ועכשיו תאלץ להתמודד עם הקרס: אנא ממך במחילה: תאר, באר, צייר והזכר בהרחבה את כל הקטע של העזרה מחברים (אני לא זכרתי את הפרטים המדויקים ולא רציתי להפלות לרעה אף אחד אז עצרתי בקטע שהכי היה לי קל לזכור- בדיוק לפני כל הבלאגן)

 

[L e s t a t]

התגרות בארכיבישוף

מי ייתן והדמות ההיא ששיחקתי תנוח על אפרה בשלום.

 

[Nihau]

אופס...

וואלה! הזכרת לי את הקטע הכי נועז שאי פעם הדמות שלי בVTM עשתה: הדמות היא ערפדית גנגרלית ישראלית ציונית בשם הבלתי יאמן "טלית אבשלום". טלי היא וטרינארית בעלת יכולות ריפוי והרגעה קסומות. בעלת אידיאולוגיה מטורללת על כל הראש בעולם הזה של הערפדים- היא לא אוכלת בני אדם. בכלל. רק דם פרות מהמשק שבו היא עובדת כוטרינארית. בעיקרה היא ניסוי של הSIRE שלה - לראות כמה זמן תחזיק מישהי כמוה במוסר האנושי. וכערפדית היא בקושי בת 5 שנים. בכל אופן- באחת הפגישות הקהילתיות הותקפו שניים מחבריה. האחד מאחסן בגופו שד מזרחי קדמון. השני חצי מלאך וחצי שד. שניהם עתיקי יומין יחסית אליה ושניהם נכנסו לפרנזי בו זמנית והתחילו להלחם אחד בשני. טלי החליטה שזה לא בסדר ששני חבריה נלחמים זה בזה ומעיפים חצי מהבית באותה הזדמנות אז היא פשוט נגשה אליהם, מול עיניהם הלא מאמינות של כל הקהילה שהתחבאה באותו הזמן מאחורי כל מחסה אפשרי. טלי נגשה אליהם, הניחה יד רכה על כתף כל אחד משני הלוחמים האימתניים ביותר הלכודים במאבק קטלני ואמרה להם בעדינות "תרגעו", בעודה מפעילה דיסיפלינה של הרגעה נפשית על הביסט שלהם. השניים פשוט נפלו לשינה עמוקה במקום ורק חתיכות של המבנה החצי הרוס העזו לעשות רעש כשכל הקהילה עצרה את הנשימה בחוסר אונים של הפתעה אמיתית. היו שם איזה 20 שניות של שקט המום.

 

[snift]

והנה פתחת פתח פתח לשאלה

שחייבת להישאל כאשר מדברים על נועזות ואומץ: מתי מעשה מסויים אינו "נועז" ומתי הוא "טיפשי"? התשובה הכללית הינה שהכל תלוי בתוצאה ובקהל. האם יש דרך לדעת מראש האם מעשה יחשב ל"נועז" או ל"טיפשות"?

 

[Nihau]

במקרה המדובר יש עוקץ מיוחד

הדמות עשתה משהו נועז בהתבסס על הבטחון שלה ביכולת האישית, ראית העולם הרפואית שבחרה לעצמה והיכרותה עם שני החברים המדוברים. אני עשיתי משהו מטופש לחלוטין כי רציתי נורא שהדמות תמות מוות הירואי ומטופש מול כל הקהילה כדי שאוכל לפרוש בשקט מהמשחק הארור בלי שיחטטו לדמות שלי בקבר אחר כך לראות אם אפשר להקים אותה לתחייה. השה"מ (החדש) החליט שלדמות יש יותר השפעה ממה שחשבתי שיש לה ואחר כך עוד שיפצר לי את הדמות עד כדי כך שפעם אחרונה ששוחחתי עימו הוא אמר שיש לו בעיה עם הדמות שלי כי היא חזקה מידי בטירוף. נועזות היא בחירת מעשה שנמצא על הסף העליון של גבול היכולת. טיפשות היא בחירת מעשה על פי הערכה לא נכונה של המצב והגזמה בהערכה האישית ל היכולת המדוברת.

 

[sagy agamy]

לפי דעתי

כשאתה מצליח הוא נועז וכשאתה לא מצליח ומת בגלל זה אז זה טיפשי

 

[L e s t a t]

אה?

 

[L e s t a t]

כוחות ריפוי? חצי מלאך חצי שד?

מה שיחקת לפני שהדמות שלך הפכה לגנגרל?

 

[Nihau]

לא שיחקתי

התחלתי את השתתפותי במשחק הזה עם דמות מעורפדת צעירה. לגנגרלית שלי היו יכולות ריפוי שקיבלה מהSIRE שלה שהתעניין ברפואה מזה דורות ובחר בה עוד כשהיתה סטודנטית אנושית לווטרינאריה בלונדון כשפן הניסיונות שלו לניסוי המוזר שלו. האחרים שיחקו פרקי זמן שונים- זה עם השד המזרחי בגופו שיחק אותו כמה חודשים- הוא היה חצי נאפס כי שימש בעיקר בתור עוזר DM. השני שיחק את הדמות חצי מלאך חצי שד יותר מ4 שנים- מהיותה אדם פשוט ופאמיליאר לערפד חזק ועד למותה בטרם עת לפני כמה חודשים וכליאת נשמת הדמות בחרב שהפכה לירושה האבודה של הדמות שלי. (וימח שמם של המנצ'קינים במשחק שגנבו אותה ומנעו ממני וממנו להמשיך את המשחק ברמה הפרטית שלנו ולהחזיר את דמותו לחיים ואותו למשחק).

 

[L e s t a t]

עוד לא הבנתי את הרעיון של

כוחות הריפוי וה"חצי מלאך חצי שד". איזה כוחות ריפוי אלה? ובעניין המלאכים, בעולם האפלה ("הישן", אני מתכוון) הרי "שדים" הם מלאכים שנפלו ביחד עם לוציפר (ע"ע Demon: The Fallen). הם חצו מהגיהינום לכדה"א על ידי אחיזת דיבוק באנשים שהיו במצב לאפשר כזה דבר (שבורים מבחינה נפשית ומנטלית). אז הוא היה אחוז דיבוק על ידי נפיל ומלאך? לפי מה שאני זוכר מהספר אין מלאכים בעולם (מלבד הנפילים, כשהם באו הם לא ראו סימנים להתערבות אלוהית או מלאכית). דרך אגב, הטרמינולוגיה שלך צורמת לי: אין DM יש Storyteller ואין "פאמיליארים" (בני אדם שקשורים לערפדים בכבילת-דם נקראים Ghoul).