מה תגידו לאברך?

[חורזת באהבה]

אברך בן 32 משכונת גאולה בירושלים ואב לשבעה ילדים, החליט לשבור שתיקה. בשיחה כואבת הוא מתאר מציאות כלכלית בלתי אפשרית, ודורש מהמדינה לקחת אחריות על לומדי התורה.
"אנשים בחוץ לא מבינים," הוא אומר. "אני קם ב-5 בבוקר, רץ למקווה, ויושב על הגמרא עד 10 בלילה, לפעמים יותר. זה מאמץ אינטלקטואלי ונפשי עצום. זו העבודה שלי, זה הייעוד שלי. ואז מגיע ה-10 בחודש, ונכנסים לבנק רק 1,160 שקלים. תגידו לי אתם, מה אני אמור לעשות עם זה? לקנות לחם וחלב ל-7 נפשות? לשלם חשמל?"

הטענה המרכזית שלו היא אידיאולוגית: "הלימוד שלנו הוא 'כיפת הברזל הרוחנית' ששומרת על החיילים ועל המדינה. אם אנחנו נפסיק ללמוד רגע אחד - הכל יתמוטט. אז למה על כיפת ברזל פיזית משקיעים מיליארדים, ואותנו מרעיבים? הדרישה שלנו היא מינימלית: שכר בסיס שיאפשר קיום בכבוד, לפחות שכר מינימום. לא הגיוני שאני אצטרך לחיות מגמ"חים והלוואות."
מנגד, הציבור העובד שואל: אם קשה, למה לא לצאת לעבוד ולפרנס?

תענו בכנות- לדעתכם, האם המדינה צריכה לממן אברכים במשכורת מלאה על לימוד תורה, או שהם צריכים לצאת לשוק העבודה?

 

[Harrington]

אברך בן 32 משכונת גאולה בירושלים ואב לשבעה ילדים, החליט לשבור שתיקה. בשיחה כואבת הוא מתאר מציאות כלכלית בלתי אפשרית, ודורש מהמדינה לקחת אחריות על לומדי התורה.
"אנשים בחוץ לא מבינים," הוא אומר. "אני קם ב-5 בבוקר, רץ למקווה, ויושב על הגמרא עד 10 בלילה, לפעמים יותר. זה מאמץ אינטלקטואלי ונפשי עצום. זו העבודה שלי, זה הייעוד שלי. ואז מגיע ה-10 בחודש, ונכנסים לבנק רק 1,160 שקלים. תגידו לי אתם, מה אני אמור לעשות עם זה? לקנות לחם וחלב ל-7 נפשות? לשלם חשמל?"

הטענה המרכזית שלו היא אידיאולוגית: "הלימוד שלנו הוא 'כיפת הברזל הרוחנית' ששומרת על החיילים ועל המדינה. אם אנחנו נפסיק ללמוד רגע אחד - הכל יתמוטט. אז למה על כיפת ברזל פיזית משקיעים מיליארדים, ואותנו מרעיבים? הדרישה שלנו היא מינימלית: שכר בסיס שיאפשר קיום בכבוד, לפחות שכר מינימום. לא הגיוני שאני אצטרך לחיות מגמ"חים והלוואות."
מנגד, הציבור העובד שואל: אם קשה, למה לא לצאת לעבוד ולפרנס?

תענו בכנות- לדעתכם, האם המדינה צריכה לממן אברכים במשכורת מלאה על לימוד תורה, או שהם צריכים לצאת לשוק העבודה? צפה בקובץ המצורף 141136

עובד לא יכול לכפות את העסקתו על המעסיק. גם הסכם יששכר וזבולון נחתם בהסכמה משותפת בין הצדדים ואף צד לא כפה את קיומו (שלו) על הצד השני.

במילים אחרות, זה בסדר גמור שהדובר רואה בלימודיו עבודה ששכר (פיזי, ארצי) בצידה, אבל אם המעסיק, קרי המדינה לא רואה זאת כך, יהיה עליו לבחור בין למצוא משרה מפרנסת אחרת לבין להתנדב לתפקיד במקום לדרוש שכר עבורו. כמובן שהוא גם יכול לנסות לשכנע את המעסיק להעסיקו בשכר. זאת זכותו המלאה וזה בסדר גמור. אבל כל עוד הוא לא מצליח בכך, אין לו אלא את שתי האפשרויות הראשונות.

 

[boriska1]

אברך בן 32 משכונת גאולה בירושלים ואב לשבעה ילדים, החליט לשבור שתיקה. בשיחה כואבת הוא מתאר מציאות כלכלית בלתי אפשרית, ודורש מהמדינה לקחת אחריות על לומדי התורה.
"אנשים בחוץ לא מבינים," הוא אומר. "אני קם ב-5 בבוקר, רץ למקווה, ויושב על הגמרא עד 10 בלילה, לפעמים יותר. זה מאמץ אינטלקטואלי ונפשי עצום. זו העבודה שלי, זה הייעוד שלי. ואז מגיע ה-10 בחודש, ונכנסים לבנק רק 1,160 שקלים. תגידו לי אתם, מה אני אמור לעשות עם זה? לקנות לחם וחלב ל-7 נפשות? לשלם חשמל?"

הטענה המרכזית שלו היא אידיאולוגית: "הלימוד שלנו הוא 'כיפת הברזל הרוחנית' ששומרת על החיילים ועל המדינה. אם אנחנו נפסיק ללמוד רגע אחד - הכל יתמוטט. אז למה על כיפת ברזל פיזית משקיעים מיליארדים, ואותנו מרעיבים? הדרישה שלנו היא מינימלית: שכר בסיס שיאפשר קיום בכבוד, לפחות שכר מינימום. לא הגיוני שאני אצטרך לחיות מגמ"חים והלוואות."
מנגד, הציבור העובד שואל: אם קשה, למה לא לצאת לעבוד ולפרנס?

תענו בכנות- לדעתכם, האם המדינה צריכה לממן אברכים במשכורת מלאה על לימוד תורה, או שהם צריכים לצאת לשוק העבודה? צפה בקובץ המצורף 141136

האמת, אני בעד. אבל.... לכמה? למאה? מאתיים? לא בשנה, אלא סך הכל. במצב הנוכחי רוב אלה שמקבלים הם בטלנים, נבלים ברשות התורה.

 

[משתפרת1]

אברך בן 32 משכונת גאולה בירושלים ואב לשבעה ילדים, החליט לשבור שתיקה. בשיחה כואבת הוא מתאר מציאות כלכלית בלתי אפשרית, ודורש מהמדינה לקחת אחריות על לומדי התורה.
"אנשים בחוץ לא מבינים," הוא אומר. "אני קם ב-5 בבוקר, רץ למקווה, ויושב על הגמרא עד 10 בלילה, לפעמים יותר. זה מאמץ אינטלקטואלי ונפשי עצום. זו העבודה שלי, זה הייעוד שלי. ואז מגיע ה-10 בחודש, ונכנסים לבנק רק 1,160 שקלים. תגידו לי אתם, מה אני אמור לעשות עם זה? לקנות לחם וחלב ל-7 נפשות? לשלם חשמל?"

הטענה המרכזית שלו היא אידיאולוגית: "הלימוד שלנו הוא 'כיפת הברזל הרוחנית' ששומרת על החיילים ועל המדינה. אם אנחנו נפסיק ללמוד רגע אחד - הכל יתמוטט. אז למה על כיפת ברזל פיזית משקיעים מיליארדים, ואותנו מרעיבים? הדרישה שלנו היא מינימלית: שכר בסיס שיאפשר קיום בכבוד, לפחות שכר מינימום. לא הגיוני שאני אצטרך לחיות מגמ"חים והלוואות."
מנגד, הציבור העובד שואל: אם קשה, למה לא לצאת לעבוד ולפרנס?

תענו בכנות- לדעתכם, האם המדינה צריכה לממן אברכים במשכורת מלאה על לימוד תורה, או שהם צריכים לצאת לשוק העבודה? צפה בקובץ המצורף 141136

אני מברכת את האברך- שהשכל הישר שלו יפעל.

בהפעלה של אותו היגיון אפשר להגיד שלומדי המדעים וההנדסה מהווים כיפות ברזל מדעית וטכנולוגית של המדינה. פיתוחים מקומיים עצמאיים מקדמים את יכולת ההגנה שלנו מעבר למה שמדינות אחרות משיגות. אז צריך קודם כל לפטור את כל הסטודנטים במקצועות מדעיים והנדסיים משירות צבאי, לא לגבות מהם שכר לימוד, ולשלם לכל אחד מהם מילגת קיום בגובה שכר הייטק, כדי שיגיעו לרמה בה יוכלו להציל את המולדת.
נשמע אבסורד? כך נשמעת לי גם הדרישה לממן אברכים.

 

[Harrington]

אברך בן 32 משכונת גאולה בירושלים ואב לשבעה ילדים, החליט לשבור שתיקה. בשיחה כואבת הוא מתאר מציאות כלכלית בלתי אפשרית, ודורש מהמדינה לקחת אחריות על לומדי התורה.
"אנשים בחוץ לא מבינים," הוא אומר. "אני קם ב-5 בבוקר, רץ למקווה, ויושב על הגמרא עד 10 בלילה, לפעמים יותר. זה מאמץ אינטלקטואלי ונפשי עצום. זו העבודה שלי, זה הייעוד שלי. ואז מגיע ה-10 בחודש, ונכנסים לבנק רק 1,160 שקלים. תגידו לי אתם, מה אני אמור לעשות עם זה? לקנות לחם וחלב ל-7 נפשות? לשלם חשמל?"

הטענה המרכזית שלו היא אידיאולוגית: "הלימוד שלנו הוא 'כיפת הברזל הרוחנית' ששומרת על החיילים ועל המדינה. אם אנחנו נפסיק ללמוד רגע אחד - הכל יתמוטט. אז למה על כיפת ברזל פיזית משקיעים מיליארדים, ואותנו מרעיבים? הדרישה שלנו היא מינימלית: שכר בסיס שיאפשר קיום בכבוד, לפחות שכר מינימום. לא הגיוני שאני אצטרך לחיות מגמ"חים והלוואות."
מנגד, הציבור העובד שואל: אם קשה, למה לא לצאת לעבוד ולפרנס?

תענו בכנות- לדעתכם, האם המדינה צריכה לממן אברכים במשכורת מלאה על לימוד תורה, או שהם צריכים לצאת לשוק העבודה? צפה בקובץ המצורף 141136

מאחר ועוד ועוד מגיבות/ים מתייחסים גם לשאלה כיצד על המדינה לנהוג בעניין זה על אף שזאת לא הייתה השאלה, אעשה כך גם אני (בתגובתי הקודמת השבתי נטו על השאלה "מה אגיד לאברך" .

אז ככה...
על אף שזה מעולם לא הוצהר רשמית, מדינת ישראל רואה ערך בלימוד התורה. איך אני יודע זאת? פשוט מאוד, מהתנהלותה בפועל. רואים את זה בשלל עניינים לאורך כל הדרך (ולמען הסר ספק, תחת כל ממשלות ישראל, מכל קצות הקשת הפוליטית). יאמרו הציניקנים שזה נובע נטו מסחיטת מפלגות חרדיות, אבל אמירה זו לא עומדת במבחן המציאות וכאמור, לאורך כל הדרך רואים את הסברה הזאת על-פיה המדינה פועלת.

מה שכן, קבלת הסברה שיש ערך ללימוד התורה, לא אומרת כמובן שצריך לממן אותה ללא גבולות. זה גם לא אומר שכל מי שטוען שהוא מקיים ומקדם את הערך הזה, צריך להיות זכאי להטבות (לרבות שכר) בשל כך. כך למשל רשאית המדינה לקבוע הטבה מסוימת לכל מי שיישב וילמד תורה, תהא הכיפה לראשו באיזה צבע וסוג שתהיה. כך יכול תלמיד בישיבת הסדר למשל לקבל הטבות מסוימות שלא נופלות מאלו שמקבל תלמיד בישיבה חרדית שלא משרת בצבא כלל.

לטעמי השיטה הזאת, ברמה העקרונית, נכונה ובלבד שתישמר השיטה הזאת. כלומר שמקבלי ההטבות מטעם המדינה עבור לימודיהם, לא יהיו תלויים בשאלת זהותו המגזרית של הלומד, אלא בנתונים אובייקטיביים (למשל שעות לימוד וכדו').

מה הסכום בו המדינה צריכה לתקצב ולדרבן את לימוד התורה? זו שאלה שעל המדינה (באמצעות הממשלה הנבחרת וסדר העדיפויות הלאומי שהיא נשלחת לממש) צריכה להכריע בה. זה יכול כמובן להשתנות מממשלה לממשלה והכל בדיוק כמו כל פרויקט אחר שהמדינה רואה בו ערך.

האברך מציין את הקושי שבלימוד והוא צודק בדבריו. רבים צוחקים על כך שזה קל, אבל תכל'ס בעצמם לא יחזיקו מעמד יומיים וחצי אם יידרשו ללימוד האינטנסיבי של הישיבות. אולם בוודאי שלא צריך להגיע לרמה של שכר מלא עבור עבודה, שכן לא מדובר בעבודה בסופו של דבר. למעשה, תשלום שכר מלא כאילו הלימוד הוא עבודה, פוגם ופוגע לטעמי בלימוד, במהותו ובערכו ודי סותר את כל הרעיון. רק אם המדינה תחליט מתישהו לפעול בדומה להסכם יששכר-זבולון, או אז ניתן יהיה לדבר על צורך בהענקת תמורה כספית מלאה כאילו הלומדים הם עובדים לכל דבר ועניין. המדינה לא שם כיום. לא תחת אף קואליציה. אבל בהחלט שייך לדבר על הענקת הטבות, לרבות משכורתיות, באופן שיאפשר לתלמיד לשבת וללמוד מבלי לחשוש כל היום לפרנסת משפחתו. זה ראוי לה למדינה היהודית שישראל נחשבת וזה תואם את החשיבות שהיא רואה בלימוד התורה. זאת ובלבד כאמור, שכרטיס הכניסה לעולם הלומדים יהיה פתוח לכל המעוניינים להיכנס לעולם זה (שהרי יהיו מגבלות כמותיות, אי-אפשר אחרת).

 

[נוסטלגיה טרום קורונה]

אברך בן 32 משכונת גאולה בירושלים ואב לשבעה ילדים, החליט לשבור שתיקה. בשיחה כואבת הוא מתאר מציאות כלכלית בלתי אפשרית, ודורש מהמדינה לקחת אחריות על לומדי התורה.
"אנשים בחוץ לא מבינים," הוא אומר. "אני קם ב-5 בבוקר, רץ למקווה, ויושב על הגמרא עד 10 בלילה, לפעמים יותר. זה מאמץ אינטלקטואלי ונפשי עצום. זו העבודה שלי, זה הייעוד שלי. ואז מגיע ה-10 בחודש, ונכנסים לבנק רק 1,160 שקלים. תגידו לי אתם, מה אני אמור לעשות עם זה? לקנות לחם וחלב ל-7 נפשות? לשלם חשמל?"

הטענה המרכזית שלו היא אידיאולוגית: "הלימוד שלנו הוא 'כיפת הברזל הרוחנית' ששומרת על החיילים ועל המדינה. אם אנחנו נפסיק ללמוד רגע אחד - הכל יתמוטט. אז למה על כיפת ברזל פיזית משקיעים מיליארדים, ואותנו מרעיבים? הדרישה שלנו היא מינימלית: שכר בסיס שיאפשר קיום בכבוד, לפחות שכר מינימום. לא הגיוני שאני אצטרך לחיות מגמ"חים והלוואות."
מנגד, הציבור העובד שואל: אם קשה, למה לא לצאת לעבוד ולפרנס?

תענו בכנות- לדעתכם, האם המדינה צריכה לממן אברכים במשכורת מלאה על לימוד תורה, או שהם צריכים לצאת לשוק העבודה? צפה בקובץ המצורף 141136

לא רק שלא צריכה, הוא גם צריך לשלם בעבור לימודיו כשם שסטודנט באוניברסיטה משלם עבור לימודיו.
רק להזכיר, שסטודנט שלומד באוניברסיטה, המדינה אח"כ מקבל המון מלימודיו, לרבות כסף ממיסים ממשכורותיו העתידיות.

 

[חורזת באהבה]

לא רק שלא צריכה, הוא גם צריך לשלם בעבור לימודיו כשם שסטודנט באוניברסיטה משלם עבור לימודיו.
רק להזכיר, שסטודנט שלומד באוניברסיטה, המדינה אח"כ מקבל המון מלימודיו, לרבות כסף ממיסים ממשכורותיו העתידיות.

 

[SupermanZW]

גם מה שהם מקבלים הם לא צריכים לקבל, שילכו לעבוד.

 

[משתפרת1]

גם מה שהם מקבלים הם לא צריכים לקבל, שילכו לעבוד.

מאחר והתיחסת כל כך ביסודיות למה שעל המדינה לעשות אתייחס לאברך.
בגמרא נאמר "פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריות".
ההתפלפלות אומרת שמדובר בעניים ובאנשים פשוטים שעדיף להם לעסוק במלאכות בזויות ולא להסתמך על צדקה. לדעתי זו אמירה כוללת לגבי הכלל, וגם לומדי תורה עדיף שיקצו מזמנם היקר לענין הבזוי שנקרא פרנסה.

 

[Harrington]

מאחר והתיחסת כל כך ביסודיות למה שעל המדינה לעשות אתייחס לאברך.
בגמרא נאמר "פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריות".
ההתפלפלות אומרת שמדובר בעניים ובאנשים פשוטים שעדיף להם לעסוק במלאכות בזויות ולא להסתמך על צדקה. לדעתי זו אמירה כוללת לגבי הכלל, וגם לומדי תורה עדיף שיקצו מזמנם היקר לענין הבזוי שנקרא פרנסה.

האברך לא מדבר כאן (לא מבקש) "צדקה" כהגדרתה בשפה העברית. הוא מבקש שכר (פיזי, ארצי) על מה שהוא מגדיר כ'עבודת לימוד תורה'. את יכולה כמובן להיות נגד, אבל על פניו זאת לא הצדקה שמדובר בה בגמרא שהבאת.

 

[משתפרת1]

האברך לא מדבר כאן (לא מבקש) "צדקה" כהגדרתה בשפה העברית. הוא מבקש שכר (פיזי, ארצי) על מה שהוא מגדיר כ'עבודת לימוד תורה'. את יכולה כמובן להיות נגד, אבל על פניו זאת לא הצדקה שמדובר בה בגמרא שהבאת.

הוא מבקש כסף מהמדינה. כסף מהמיסים שאפילו מהפנסיה שלי אני משלמת. כלומר הוא מבקש להסתמך על הבריות.

 

[Harrington]

הוא מבקש כסף מהמדינה. כסף מהמיסים שאפילו מהפנסיה שלי אני משלמת. כלומר הוא מבקש להסתמך על הבריות.

בשום מקום לא כתבתי אחרת. רק אמרתי שזאת לא הצדקה (ה-צדקה) שהגמרא שהבאת מדברת עליה. משהו אחר לחלוטין*.


* אם כי יהיו שיפרשו גם שכר במובן של משכורת עם תלוש והכל כצדקה במקרה של לימוד תורה. אבל זאת סוגיה תורנית שאינני רואה סיבה להיכנס אליה לעומק. בוודאי לא בלי לקבל על זה צ'ק ממנהלת הפורום .

 

[משתפרת1]

בשום מקום לא כתבתי אחרת. רק אמרתי שזאת לא הצדקה (ה-צדקה) שהגמרא שהבאת מדברת עליה. משהו אחר לחלוטין*.


* אם כי יהיו שיפרשו גם שכר במובן של משכורת עם תלוש והכל כצדקה במקרה של לימוד תורה. אבל זאת סוגיה תורנית שאינני רואה סיבה להיכנס אליה לעומק. בוודאי לא בלי לקבל על זה צ'ק ממנהלת הפורום .

במשפט המצוטט לא מוזכרת המילה צדקה, מוזכרת התלות באחרים.

 

[Harrington]

במשפט המצוטט לא מוזכרת המילה צדקה, מוזכרת התלות באחרים.

את ייחסת את זה (בשם התפתלויות פרשניות או משהו כזה) לצדקה. לכך התייחסתי.

 

[משתפרת1]

את ייחסת את זה (בשם התפתלויות פרשניות או משהו כזה) לצדקה. לכך התייחסתי.

צדקה הזכרתי בנוגע לאדם הפשוט, לא לאברך

 

[חורזת באהבה]

הוא מבקש כסף מהמדינה. כסף מהמיסים שאפילו מהפנסיה שלי אני משלמת. כלומר הוא מבקש להסתמך על הבריות.

הוא ביקש, ולצערנו יקבל.

 

[ריקי זו אני]

שאלה ממש לא פשוטה לטעמי וכך גם התשובה אמורה להיות לא פשוטה... אבל, אני יוצאת מתוך הבנה שהיהדות נמצאת בצומת לא טובה מזה עשרות רבות של שנים, בעיקר בצד המערבי של הכדור.
בעיות מרכזיות לדת קטנה שמבקשת לשרוד בין הנצרות לאיסלאם ומצד אחר הבודהיזם... הן ההתבוללות ועזיבה בפועל של הדת, והחילוניות...
אמא שלי דומה פי אלף לאמא שלה מאשר אני דומה לאמא שלי... הנתק הזה בין היהדות הבסיסית מגיע מהיהדות החילונית המערבית. כמו ההתבוללות. הצורך לשמר דת ברור לי... השאלה היא כיצד. הרי בעולם דתות קטנות נעלמות ולדתות הגדולות אין בעיה.
האם הדרך לשמר את העדה הדרוזית היא הדרך הנכונה?
מאחר וליהודי שמקדיש את כולו ללימוד תורה אין סופי... ומאחר והאנשים האלה הם הם מפיצי המוסר היהודי, המשפט העברי... והם ידאגו שלמרות האיומים מבחוץ ומפנים, היהדות תמשיך עד לקץ כל הדורות, לי אין ספק שטוב היה שהמדינה היתה מצליחה לדאוג לפרנסתם של אלה כשלשאלה איך וכמה ומי כן או למי לא... קטונתי.

 

[Harrington]

שאלה ממש לא פשוטה לטעמי וכך גם התשובה אמורה להיות לא פשוטה... אבל, אני יוצאת מתוך הבנה שהיהדות נמצאת בצומת לא טובה מזה עשרות רבות של שנים, בעיקר בצד המערבי של הכדור.
בעיות מרכזיות לדת קטנה שמבקשת לשרוד בין הנצרות לאיסלאם ומצד אחר הבודהיזם... הן ההתבוללות ועזיבה בפועל של הדת, והחילוניות...
אמא שלי דומה פי אלף לאמא שלה מאשר אני דומה לאמא שלי... הנתק הזה בין היהדות הבסיסית מגיע מהיהדות החילונית המערבית. כמו ההתבוללות. הצורך לשמר דת ברור לי... השאלה היא כיצד. הרי בעולם דתות קטנות נעלמות ולדתות הגדולות אין בעיה.
האם הדרך לשמר את העדה הדרוזית היא הדרך הנכונה?
מאחר וליהודי שמקדיש את כולו ללימוד תורה אין סופי... ומאחר והאנשים האלה הם הם מפיצי המוסר היהודי, המשפט העברי... והם ידאגו שלמרות האיומים מבחוץ ומפנים, היהדות תמשיך עד לקץ כל הדורות, לי אין ספק שטוב היה שהמדינה היתה מצליחה לדאוג לפרנסתם של אלה כשלשאלה איך וכמה ומי כן או למי לא... קטונתי.

מה שתיארת בחלק הראשון של דברייך זאת פשוט ההתייוונות של דורנו. היא הצליחה להשתלט במידה רבה על חלק לא מבוטל של יהודים לצערנו (שחלקם איבדו עקב כך, ברמה המשפחתית, את יהדותם בדורות העוקבים). ברוך ה' יש במקביל 'מספיק'* יהודים שמקפידים כן לשמור על הגחלת, לשמר את היהדות ולהמשיכה גם לדורות הבאים.
בין לבין יש את אלו שכשמם כן הם, מעין "בין לבין". הם מושפעים מההתייוונות מחד אך משמרים חלקים מהיהדות מבית אבא ויקפידו עליהם ברמה של עמידה כחומה בצורה בפני המבקשים להעלים גם את המעט** הזה. זה כנראה רוב הציבור כיום, או בכל אופן הקבוצה הייחודית הגדולה ביותר בציבוריות הישראלית ובעם ישראל בכלל.



* מילה לא מתאימה שכן אין "מספיק" בדבר הזה אף פעם.
** שבעיניהם לא בהכרח נחשב מעט, אלא גם יכול להיחשב כל העניין כולו, המקסימום והמינימום כאחד.

 

[חורזת באהבה]

שאלה ממש לא פשוטה לטעמי וכך גם התשובה אמורה להיות לא פשוטה... אבל, אני יוצאת מתוך הבנה שהיהדות נמצאת בצומת לא טובה מזה עשרות רבות של שנים, בעיקר בצד המערבי של הכדור.
בעיות מרכזיות לדת קטנה שמבקשת לשרוד בין הנצרות לאיסלאם ומצד אחר הבודהיזם... הן ההתבוללות ועזיבה בפועל של הדת, והחילוניות...
אמא שלי דומה פי אלף לאמא שלה מאשר אני דומה לאמא שלי... הנתק הזה בין היהדות הבסיסית מגיע מהיהדות החילונית המערבית. כמו ההתבוללות. הצורך לשמר דת ברור לי... השאלה היא כיצד. הרי בעולם דתות קטנות נעלמות ולדתות הגדולות אין בעיה.
האם הדרך לשמר את העדה הדרוזית היא הדרך הנכונה?
מאחר וליהודי שמקדיש את כולו ללימוד תורה אין סופי... ומאחר והאנשים האלה הם הם מפיצי המוסר היהודי, המשפט העברי... והם ידאגו שלמרות האיומים מבחוץ ומפנים, היהדות תמשיך עד לקץ כל הדורות, לי אין ספק שטוב היה שהמדינה היתה מצליחה לדאוג לפרנסתם של אלה כשלשאלה איך וכמה ומי כן או למי לא... קטונתי.

היכן כצוב ביהדות, שאיר צריך לממן לונד תודב? האם לימטד תורה בא על חשבון החיים? מי שרוצה ללמוד תורה בהצלחה, שילמד. יבודנוישלם את לימודיו.

 

[ריקי זו אני]

אני לא כ"כ מסכימה איתך...
כי עלי מקובלת התזה שהביא פרופ. אשר כהן מבר אילן בספר שכתב בהיותו מרצה למדעי המדינה, שעם ישראל הפסיד 6 מיליון נפש בשואה ועוד 6 מיליון בהתבוללות של אחר השואה.
אז נכון שכיום היהדות דומיננטית בחיי רבים כאן..., אבל אני לא בטוח שההתבוללות במדינות המערב ירדה באותו יחס של ההתחזקות היהודית בארץ... בעיקר אחרי ה7/10...
וגם שמגמות פרוגרסיביות מטורפות עומדות ולא נעלמות בעיקר באקדמיה ו'מערכת המשפט'...