מה שתינו בסופ"ש?

[אין חיה כזו]

מה שתינו בסופ"ש?

אצלי נפתח בנוהל עם גולדסטאר בים

 

[foodnwine1]

סיידרים ויין וויסקי

התחיל עם בנדדיקטינר וייצן חביב ביותר כמו כן סיידר חצי יבש מרמה"ג
בגזרת היין : ס"ב של פלטר, מצוין כרגיל.
ויסקי : SPRNGBANK JAZZ בן 14 שנה, ח"ח, חבית שרי. תענוג צרוף

 

[down under]

מקווה שהפעם יקלט בשרשור המתאים...

לשם שינוי הפעם ממש בלי שום ברנדי,קוניאק,גראפה או ראקיה.
אתמול בלילה בירה הוגארדן וכן ויסקי לפרוייג 10 שנים, שהיה כפי שתארו אותו מאוד יודי עם ריח של מליחות ים ועשן חזק. קשה לי להתרגל לסוג הזה.

היום בצהריים בירה פאולנר אוקטוברפסט (בפורטר ובניו בת"א) וכן שני צ'ייסרים של ויסקי בלנדד. קאטי בלאק וכן וואייט אנד מקיי.

 

[אילן די]

בירה

St Bernardus Abt 12

וקצת lagavulin distillers edition 1995

 

[nimrodrosen]

ויסקי ונוסטלגיה

בחמישי בערב האברלור אבונה: אברלור 10,15,16 ואבונה מאצוות: 22,28,34,35,37,38. בעיני כל היושבים בחדר האבונה 28 לקחה מקום ראשון. אני מאוד אהבתי גם את האברלור 16.

אתמול בין הכנת לימונצ'לו, תחילת פרוייקט הבוקרס-ביטרס וביקבוק ליקר פיטנגו פתחנו בקבוק של שיכר קני סוכר מבציר 2005 שביקבקנו עוד לפני 5 שנים (ב-2007). הבקבוק הכי "ארכיוני" של עליית הגג. קינחנו עם IPA בלגית של de struise שנקראת shark pants ומתהדרת ב-300 IBU ו-9% אלכוהול לפני הכתוב על התווית- הבירה ממש לא מרה ומתהדרת באסטרים טיפוסיים לבירה בלגית שמתנגשים בארומות של ליצ'י מאוד חזק (בנימת ביקורת: 300 IBU אין סיכוי, הבירה הכי פחות טובה שטעמתי מ de struise) .

 

[nimrodrosen]

עוד נוסטלגיה

פתחנו הצהריים בקבוק יין שלנו משילוב בצירים של 2005-2006. בזמנו עוד היינו בתחילת הדרך וחיברנו שני בצירי יין ביחד כדי לקבל "שלם הגדול מחלקיו" - ביקבקנו ב 2007 ואחרי 5 קייצים בטמפ' החדר פתחנו את הבקבוק מתוך סקרנות. להפתעתינו היין לא הפך לחומץ (כבר הישג בהתחשב שזו הייתה ממש תחילת דרכינו) והוא היה די נחמד, בטעמיו הזכיר יין בסגנון פורט-טוואני-ישראלי רק כאמור ללא המתיקות.

 

[ValeronDeportivo]

קצת אברלור אבונא...

בחמישי בערב שמחתי לארח חלק מחברי הפורום לערב שכולו אברלור, ובעיקר אבונא - אברלור צעיר מחביות שרי, בחוזק חבית.
בטעימה השתתפו אברלור 10, 15, 16 ואבונא מאצוות 22,28, 34,35,37,38 (לא רשמתי, תקנו אם טעיתי).
היה לכולנו חשש בתחילת הטעימה שגירסאות האבונא יהיו דומות מאוד אחת לשנייה, ושנצא... איך לומר... מפגרים רצח.

הגירסה הקצרה: שמחנו לגלות שההבדלים בולטים ומעניינים, בהחלט היתה טעימה מלמדת ומהנה. האצוות השונות בעלות מאפיינים שונים למדי, והיתה הסכמה גורפת שאצוות ה-20 טובות יותר מה-30.

הגירסה הארוכה: קודם כל - הרשמים שלי קצרים ומזיכרון, לא רשמתי במהלך הטעימה. שאר החברים בטח יפרטו עוד, כולל תמונות...

התחלנו עם גירסת ה-10 שנים, שהיתה פשוטה למדי. בסיס שרי ברור, וגם קצת אלון אמריקאי. חוזק אלכוהולי נמוך וגיל צעיר פגעו בה לדעתי.
בגירסת ה-15 שנה השיפור קטן, בעיקר בריח חלק ועגול יותר, אבל לא עליית מדרגה.
גירסת ה-16 שנה כבר היתה דבר אחר, שרי מורכב יותר וגוף מלא ועשיר בהרבה. ויסקי לא רע בכלל, שבהחלט נהנתי ממנו בניגוד לקודמים.

את אצוות האבונא טעמנו לפי סדר האצוות.
22 - מתוק מאוד, אולי יותר מדי. הרבה מאפייני פדרו חימנז עם סילאן, פירות יבשים ואגוזים מקורמלים.
28 - מצויין. פחות מתוק, אך גם האלכוהול פחות עוקץ ויותר חלק. מורכבות נהדרת, כשגם העץ נותן תרומה עדינה.
34 - יותר עוקצנות אלכוהולית, ופחות מתוק משני הקודמים. היתה גם מרירות קלה בריח ובפיניש, ורמזים לגופרית. החלש בטעימה לדעתי.
35 - מעט אצטוני בריח, אבל עם תוספת מים זה משתפר ומתגלה ויסקי עם שרי מתוק מאוזן בתבלינים מהעץ.
37 - בשלב זה של הטעימה החושים כבר כהים. אני לא זוכר פגם בולט כלשהו, אבל גם נדמה לי שהויסקי פחות מורכב מהקודמים.
38 - דומה ל-37, הקרובים בטעימה. אני זוכר ממנו פיניש מתוק ארוך במיוחד, ואחרי זמן בכוס התפתחות של קליפות תפוז בריח. עדיין פחות טוב מה-22 ו-28, אבל בעיני מוביל בין ה-30.

קינחנו בליקר ווישניאק מתוק וטעים של מתי.

לסיכום, שמחתי לגלות הבדלים משמעותיים בין אצוות של אבונא. זה אולי משתמע אחרת מהרשמים ההשוואתיים, אבל כל האצוות הן ויסקי טוב עד מצויין בעיני, ונותנות תמורה מצויינת למחיר. גם באצוות הפחות טובות.
אם אתם חושבים לקנות בקבוק תחפשו קצת רשמים על האצווה, כדי לבחור את פרופיל הטעם שאתם רוצים. בחנויות שונות עדיין מסתובבות אצוות ישנות.
את האוכל ליוו גבינות טעימות, ולחמים ביתיים מעולים של knappertsbusch.

תודה למשתתפים על ערב מהנה, היה כיף לפגוש פנים חדשות וותיקות. מתחילים לחשוב על הערב הבא...

 

[foodnwine1]

אחלה רעיון. לצערי לא יכולתי להגיע

האבנאלהגיע אבנר באמת משתנה מרצונה לאצווה.
לי בזמנו היה את ה 15 שמשום מה לא הגיע אליך מעולם.
שמעתי כמה ביקורות רעןת על ה 40. אבל בדכ מדובר בריחה תמורה למחיר
מזקקה אחרת כבר היתה מייקרת אותו מזמן דוגמת מקאלאן החדשים. חח NAS.

תודה לאל שיש עוד מזקקות כאלו כמו אברלור.

 

[Desert Seagull]

ערב אברלור והסופש שלי

תודה רבה על האירוח! היה תענוג לפגוש את החברים ולהכיר את מתי וקנאפר. הלחמים שקנאפר אפה היו מעולים אחד אחד.

מבחינת הויסקי, וכלא כזה חובב גדול של ויסקי, הכי טעימים לי היו האברלור 16 והאבונא 28 לאור המתיקות שלהם וטעמי הקוקוס של הבורבון.
בתעדוף האבונות שלי, מהטוב לרע, היו ה28, 22, 38, 37, 35 ו-34. צריך להגיד אבל שב38 כבר לא היינו הכי מרוכזים אז אולי הייתה הטייה מסוימת.

מעבר לזה, הר ברכה איש הרים קב"ס 2007 המעולה.

רכש: הגיע ברנדי כרמל 120. קניתי גם שני סוביניון בלאן ניו זילנדיים מיקב אסטרולוב (מהסדרה הבינונית והגבוהה). נקנה גם טוקאיי בלמ"ז 2003 שעלה 60+ אז לקחתי לניסיון ואמפורה אינה 2006, יין קינוח לבן בסגנון מדירה.

 

[Desert Seagull]

שכחתי תמונה + דברים שנזכרתי

הטוקאי שמו lilki szamorodni 2003

תמונת האבונות. משמאל לימין 22, 28 וכן הלאה...

 

[Desert Seagull]

תמונה שניה של האברלורים הרגילים

 

[knappertsbusch]

אחלה ערב, אין לי הרבה מה להוסיף

מעבר למה שכתבו החברים המנוסים וחדי-האבחנה.
לצערי נאלצתי לעזוב אחרי ה-34, כך, שאינני יכול להעיד על השאר.
ה-28 היה ללא ספק הטוב מכולם, ובאופן אישי חיבבתי את ה-22, שהרגיש כמו copy & paste
של יין פדרו חימנז טוב (אבל עם פי 3 אלכוהול...).

מסקנות? יש הבדלים בין אצוות. או-הו. אמנם כולם קרובי משפחה, אבל עדיין.

מסקנות אישיות? אני עדיין מעדיף באופן כללי ויסקי נטול שרי,
או עם השפעה קטנה יחסית של שרי. או במילים אחרות, אם כבר טעמים של שרי,
אז להחליף את הוויסקי בבקבוק שרי אמיתי.
לא עניין של טוב / לא טוב, פשוט העדפה אישית.

 

[syko1]

ערב אברלור

כנ"ל לגבי, מסכים לגבי באץ 28
בנוסף:
סם אדאמס לאגר
מלכה אדמונית מהחבית בביר מרקט החדש בנמל יפו

 

[nimrodrosen]

הלחמים שלך היו מדהימים! שאפו!

 

[knappertsbusch]

שמח שנהניתם

 

[nimrodrosen]

הסיכום שלי של הערב אבונה

גם אני כפי שכתבתי הכי אהבתי את אצווה מספר 28. בנוסף גם אהבתי מאוד את 22, ו-38 שחזרתי וטעמתי אותה בבית.
בתחילה חשבתי לכתוב פוסט קצר עם הרשמים מהערב, אבל מתוך הכתיבה ואולי גם מתוך האופי שלי מצאתי את עצמי חופר על סוגי הדוודים/שמרים/תסיסה/חביות וכו.. כך שאני חושב שיצא פוסט די מעמיק. אתם מוזמנים לקרוא: האברלור המקורי

ושוב תודה לכל החברים שעשו את הערב אפשרי!

 

[ValeronDeportivo]

סיכום נהדר ורשמי טעימה מפורטים!

באחרונים כבר היה לי קשה להגיע לפירוט כזה.
אבל למיטב זכרוני אצווה 35 (שלי) היתה יותר אצטית מ-38 (ללא מים).
בכל אופן הוספת מים והמתנה של מספר דקות בהחלט מסירות את הפגמים, אפילו את הגופרית מגירסה 34.

 

[nimrodrosen]

אני הגעתי לעבוד

אנו יכולים לעשות שוב את ההשוואה בין האצוות של שנינו (אני תמיד אשמח) אבל אילו היו הרשמים שלי מהערב + טעימה חוזרת של ה-38 כדי לבדוק שעד הסוף האף שלי היה כשיר.

ותודה רבה

 

[rustynail]

שני ערבי טעימות

הראשון קצת לפני הסופ"ש אבל בהחלט הכניס לאווירה
ערב בלוויני של עמותת הוויסקי הדומה במהותו מאוד לטעימה שערך תומר בנורמה ג'ין.
בתחילה ג'ין הנדריקס עם טוניק ותוספות צמחיות(מלפפון,שמיר וכו').
טולמור דיו לאיפוס הקנה שוויתרתי עליו.
התחיל עם בלוויני 15 שמבחינתי כבר שנים הבלוויני הטוב שבחבורה
המשיך בבלוויני 12 שלאחרונה אני לא מרוצה ממנו.
בלוויני פיטד קאסק - מצאתי אותו ממוקם לא נכון בטעימה, עדיף היה לסיים איתו, סה"כ הוא לא רע, אבל הוא בהחלט לא וויסקי של 650 ש"ח.
סיימנו בבלוויני 21 שהיה חיוור מאוד יחסית למיקומו בטעימה, לשמחתי טעמתי אותו לא מזמן והוא מצוין ומורכב אך לאחרונה נתן קפיצה משמעותית במחירו, בזמנו נמכר ב2 ב 200$ בדיוטי שלנו, כעת אין לי מושג האם קיים בכלל.
נרכש בלוויני 15 אחר כבוד לארון!
הערב השני הינו ערב טעימות האברלור בדגש על האבונה.
אברלור אף פעם לא היו ברשימת הוויסקים שמעניינים אותי וגם כעת לא התרשמתי לטובה מרובם.
לשמחתי ניתן היה לחוש הבדלים בין האצוות אבל בשלב מסוים חוזק החבית ניצח את חוזק הלשון והניואנסים אבדו, אני מוסיף מים לוויסקי רק בטעימות וכאן הרגשתי שהצורך הינו להוסיף וויסקי למים בשל עוצמתם האלכוהולית הגסה של כמה מהוויסקים באצוות הגבוהות.
לטעמי 6 הינו מספר וויסקים מכובד לטעימה ובהחלט גבול עליון, מעבר לזה בחוזק הנ"ל קשה להעריך כראוי את הוויסקים ויכול להיות שעשינו עוול לוויסקים האחרונים שנטעמו ופשוט לא יכולנו להנות מהם ולהעריך אותם.
היה גם וישניאק טעים ששפכתי כמה טיפות ממנו לאחד האבונות לסיום דווקא השתלב יופי.
תודה על האירוח וההפקה!
הערב הופעה בבארבי אחרי זה נורמה ג'ין מקווה שיהיה מעניין.

 

[פרוטגוניסט]

ארוחה בשישי בערב:

סובניון בלאן סלר סלקשן של וילה מריה כאפריטיף.
כל מה שסובניון בלאן מניו זילנד נותן - וזה המון. מאוד, מאוד אוהב.

לאחר מכן מרקזה אנטינורי קיאנטי קלאסיקו רזרבה.
כתוב שהוא קיאנטי מאוד מסורתי, אבל דווקא החמיצות שלו הרגישה לי מאופקת והיה בו הרבה עץ קלוי ומתובל, בטעימה עיוורת הייתי אומר עץ אמריקאי.
יחסית לקיאנטי אהבתי, אבל זו עדיין לא הבחירה הראשונה שלי.

ולאחר מכן ברברסקו "בריט טורוט" של פרונוטו בציר 2005.
טאנינים מפתיעים ברכותם, אבל היין סגור מאוד. פתחתי אותו רק שעה וחצי לפני שמזגתי, ואפילו לא הורדתי כתף.
השארתי שליש בקבוק להיום, ותיכף אני אלך לראות מה נהייה ממנו.