מה שמעתם בתור ילדים?

[fire witch]

ניו קידס און דה בלוק. כי איכות זו לא מילה גסה

לטובתי יאמר שזה היה בסביבות כיתה ד' , לא נמשך יותר מדי זמן ומשם היה מעבר חד ל"בריט פופ" שזה כל מיני סוויד , פאלפ, בלר (שלדעתי זה לא ממש פופ... אבל לא נתקטנן).

 

[נערת הפרחים ההזויה]

הו סוויד ובלר אחלה להקות.

 

[Oren G]

../images/Emo45.gif הייתי תולה תמונות של ניו קידס על הקירות

בחדר, פוסטרים וכתבות מ'כולנו' , וראש 1 .. זה היה בגיל 8-9, הייתה לי קסטה שלהם (מאחי הגדול) שלא הייתי מפסיק לשמוע.

 

[Kneeling Roses]

../images/Emo15.gifמתביישת בזה

אבריל לאבין ^^"

 

[נערת הפרחים ההזויה]

אין מה להתבייש(טוב יש../images/Emo3.gif)..גם אני אהבתי

אותה בתחילת דרכה. יש לי את האלבום השני שלה. אני מתה לתת אותו למשהו. היא בנאלית לא מעניינת וצבועה.

 

[r0cken]

זה לא אשמתה, זה פשוט בגלל ש...

היא תוצר של תעשית המיליונים של MTV. מצאו ילדה יפה, הרכיבו לה אימג', כתבו לה שירים... התקבל מוצר באריזה יפה שנמכר היטב לילדות בגיל החטיבה. מוסיקה אמיתית לא נוצרת ככה. היא נוצרת במרתף של מישהו, שלוקח גיטרה וכותב שירים, משם היא עוברת למועדונים קטנים ומחכה שמישהו ישים לב אליה. וזה לוקח הרבה זמן. ברוב המקרים היא גם לא מגיעה ל-MTV.

 

[נערת הפרחים ההזויה]

בטח שזו אשמתה.

כי היא בחרה בזה. היא בחרה להיות תדמית. היא בחרה להיות מוצר של תעשיית כסף. היא ידעה לאן היא נכנסת.

 

[MilkShack]

מה אשמתה בזה?

בגלל שהתפיסה שלה שונה משלך אז היא אשמה במשהו? זכותה לעשות את זה, זכותה להיות מוצר של תעשיית כסף אם המוזיקה שלה עושה טוב לאנשים. מה לא שלא כל אומן הוא רוקר! פאק צאו מהסרט..

 

[נערת הפרחים ההזויה]

מה הקשר רוקר?

אני דווקא לא אדם שאוהבת רק רוק ומקובעת על סגנון אחד. אני לא אוהבת את התרבות הזאת. זו זכותי. ויש לי זכות לבקר את אבריל לאבין. לא אמרתי שאין לה זכות לעשות את זה-אמרתי שאני חושב שזה מגעיל. תודה. שלום.

 

[MilkShack]

יש לך זכות להגיד מה שאת רוצה

זכותך לחשוב שזה מגעיל, זה פשוט לא נכון.. P:

 

[«Jimmy Page»]

ברור שזכותה,

אבל אי אפשר להוציא אותה קורבן כשמדובר בתהליך שהיא בחרה לעבור.

 

[נערת הפרחים ההזויה]

../images/Emo45.gif

בגלל זה אני לא מרחמת על בריטני ספירס.

 

[MilkShack]

לא מוציא אותה קורבן - ההפך

זאת הדרך שהיא בחרה וזכותה המלאה לעשות את זה, מה אשמתה בזה? במה מאשימים אותה פה? במשהו שהיא בחרה? אין פה מה להגיד אשמתה - כי היא לא אשמה בשום דבר.

 

[r0cken]

לא נראה לי שאפשר להאשים אותה ב...

בכך שהיא רוצה להרוויח קצת כסף... מה רע בכמה מיליונים מיותרים שאפשר לעשות על המראה המתקתק שלה ויכולת שירה כלשהי.

 

[Anuerysm]

גם אני הייתי עושה את זה אם היתה לי הזדמנות

זאת אומרת, המקרה שלה לא מספיק קיצוני בשביל שאנלא אבגוד בעקרונות שלי בשביל כמה מיליונים אבל אם היו מציעים לי להצטרף למיי כמיקל רומאנס למשל בשביל חוזה של מיליארד דולר הייתי יורק להם בפנים

 

[r0cken]

באמת?

אני לא חושבת שאני מזלזלת באמן כלשהו (גרוע לטעמי כמה שיהיה) עד כדי כך. מקסימום הייתי מסרבת בנימוס, אבל סיכוי טוב שעבור מליארד דולר... הייתי מצטרפת גם לטוקיו הוטל. חחחח...

 

[epitaph]

גדלתי בשנות השמונים...

מה כבר היה להכיר? בעיקר פופ MTV וכאלה לתקופה קצרה (כי כבלים הגיעו לחור שאני גר בו די מאוחר) אבל יחד עם זאת תמיד היה את המוזיקה העברית הישנה שההורים שלי אוהבים והרוק הישראלי שאחותי אוהבת שהשפיעו עליי וכל מיני קליפים שהיו בטלוויזיה החינוכית למי שזוכר (לדוגמא Sledgehammer של פיטר גבריאל, You Can Call me Al של פול סיימון, ג'נסיס ופיל קולינס בגירסה הפופית, בוהמיין ראפסודי של קווין ועוד ועוד...),

 

[mallava]

כל מיני

כילד בן 10 ו11 הייתי מכור לאמ טי וי וכל שישי הייתי רואה את המצעדים השבועיים. יותר מאוחר בגיל 14 בערך התחלתי לשמוע מוזיקה אלקטרונית ונהפכתי לפריק מוחלט של הסגנון והיום ת'כלס אני מבין שחלקה הגדול ממנה היה חרטה ברטה. בגיל 15 בזכות חבר נחשפתי לרוק, ובעיקר לאר אי אם, נירוונה ויו2,אהבתי, וככל שהזמן חלף ירדתי במורד השנים לסמית'ס ולדייר סטרייטס ולדורז ולביטלס וכן הלאה והלאה...

 

[michalb86]

אצלי זה ככה...

בבית תימד היתה מוסיקה טובה, ההורים שלי הם אנשים ממש מגניבים, אמא שלי אוהבת רוק ישראלי ישן (ובכלל מוסיקה ישראלית טובה כזאת) ורוק לא כבד מדי סגנון הביטלס וכאלה. אבא שלי שומע דורס, לזד זפלין, פינק פלויד וכו' כשהייתי קטנטונת (4-9 כזה) הייתי בסדר, הייתי אוהבת את הביטלס מאוד, לפעמים את הדורס את גידי גוב ואת כוורת. כשהייתי בת עשר ככה התחלתי לשמוע, כול פופ אפשרי והערצתי בטירוף את בקסטריט בויז. יצאתי מתקופת הפופ הזו באזור כיתה י' שקיבלתי ליומולדת את האלבום השחור של מטאליקה ככה התחלתי לאהוב רוק. אבל הייתי שומעת דברים שהם יותר בסגנון סימפל פלאן וכאלה, כי זה מה שחברים שלי שמעו.

 

[«Jimmy Page»]

נולדתי בשנים הלא נכונות...

כל עשור הגראנג' עבר אצלי על הגילאים בהם מוזיקה לא עניינה אותי. כילד גדלתי על מוזיקת-אסקימו-לימון שכזו, אפשר להגיד, שומדבר מוגדר. בסביבות כיתה ה' התחלתי לשמוע גיי-Pאנק וקצת מטאל נחות, מכיתה ט' הטעם הגיע למוטב. ב-י' מצאתי את עצמי עמוק מדי במטאל, וכיום הגעתי למקום אליו ניסיתי להגיע מאז.