מה שלומכן?

מממאיה35

New member
מה שלומכן?

אני רוצה לכתוב ולא יודעת מה. לא מוצאת איפה להשתחל פה בשרשורים. הרבה זמן לא הייתי כאן, למרות שקראתי. לא אקטר על הלבד. הנושא נטחן מכל הכוונים. מנסה לצאת, להעסיק את עצמי
להתאוורר, לחפש, לאט לאט.. העוגן בחיים - לקום בבוקר כל בוקר ולהגיע למקום שכיף לי בו. שמאתגר ומסקרן ואחלה חברה וגם הרבה ירוק מסביב
אחרי חצי שנה הפסקה, חזרתי לטיפול פעם בשבועיים. בררנו מה אני רוצה מהטיפול? סיכמנו על מקום לדבר, לפרוק, פעם ב.. מקום בטוח, שקט מ"הרעש" התמידי. גם אם רועש לי בעקבות מה שעולה בטיפול, עדיין שקט מהיום-יום.. דקה אחרי שהגעתי בכיתי ולא הפסקתי עד סוף הטיפול. כמה הצטבר לי בפנים.. למחרת רקדתי (אני בסוג של חוג כזה, תנועה לגוף ולנפש), עוד השתחרר.. מדהים מחדש כל פעם החיבור גוף-נפש. אני מצליחה לנשום
התגעגעתי..
~שבת שלום~
 
למה לא מאיושה ?

אני כל כך מכירה את המצב הזה . הצורך לדבר, לשתף, לחלוק, לקטר על נושא מסוים שנמצא בחיי ופתאום יש את ההרגשה של די ! כמה אפשר ?? אבל אל תתביישי ואם על זה את רוצה לכתוב - אז כתבי ! פרקי את שיש לך בלב. אל תשאירי בתוכך גם אם את מרגישה שזה שוב ושוב... באמת. שמחה ומאושרת עבורך שאת מתמודדת, מטפלת, מעמידה את עצמך אל מול באומץ כל כך רב. אוהבת, אסנת.
 

א י ו ש י

New member
כיף לראותך../images/Emo24.gif

אני גם פחות פה אבל קוראת כל הזמן! הרגישי חופשי לכתוב מה שבא לך מה שעושה לך טוב מה שגורם לך עצב או כאב מניחה שלא קל לך לאחרונה..
והלבד? הוא יעלם יום אחד, מבטיחה! שבת נפלאה
 

מממאיה35

New member
תודה, חמודות ../images/Emo24.gif

יודעת שיש לי פה מקום לכתוב, פשוט כבר נמאס לי עצמי לטחון את הנושא.. מספיק לדבר--> צריך לעבור למעשים.. קל לדבר --> קשה לעשות.. יאללה אפסיק לדבר בקלישאות כי גם ככה וגם ככה מחר תזרח ה
ליל מנוחה
 
למעלה