"עין תחת עין"..(איך את נראית)??חחח
העין היא ה"מצלמה של גוף האדם. היא מלמדת אותנו על העולם יותר מכל חוש אחר בגופנו. העין מסוגלת לספק לנו מידע על צורתם של עצמים, על גודלם, על צבעם ומרחקם מאתנו.העין קולטת ומקטינה את המראה, העדשה מרכזת את התמונה , הופכת אותה ומקרינה אותה במישרין על הרשתית שבחלקה האחורי של העין. התמונה מעוררת גירוי בעצב הראייה היוצא מן הרשתית. עצב הראייה מוליך את הגירוי לאזור האחורי של המח , ושם התמונה מפוענחת ומתהפכת . הראייה היא אפוא תוצאה של קליטת התמונה באמצעות העין ופיענוחה באמצעות המוח. גלגל העין, הקולט את התמונה , קוטרו 2.4 ס"מ, והוא נתון בתוך ארובת העין הגרמית. גלגל העין מוגן ע"י הגבות , הריסים והעפעפיים , המגינים על העין מפני חבלות וכניסת גופים זרים, כגון אבק. בחלקה החיצוני העליון של כל אחת משתי ארובות העין נמצאת בלוטת הדמעות, המפרישה נוזל השוטף את העין בהתמדה. הדמעות מכילות מלחים וחומרים קוטלי חרקים. תנועת העפעפעיים הקבועה- העפעוף –מזרימה את הנוזל על פני החלק השקוף של העין , הקרנית, ואחר הוא מתנקז אל צינורות הדמעות, הנמצאים בחלק הפנימי של העפעפיים ,בסמוך לאף , ולכן כאשר אנו בוכים, חלל האף מתמלא בריר. גלגל העין קשור אל ארובת העין בשרירים המקבלים את עצבובם מאזור גזע המוח. מרכזים מיוחדים במוח מפקחים על תנועת גלגלי העיניים, כך ששתי העיניים נעות יחד באופן אחיד וחלק. לכן בהפניית מבט הצידה שתי העיניים פונות לאותו הכוון אף שהשרירים המבצעים את התנועה שונים. בקשר הדוק לתנועות העיניים נמצאים גם עצבי שיווי משקל. לראייה תפקיד חשוב בשמירת שיווי המשקל של הגוף. העיניים משוטטות סביב-סביב, וכך יוצר המוח תמונה של הסביבה בכל רגע נתון. חפיפה חלקית בין שתי העיניים מאפשרת לנו לראות ראייה תלת-מימדית . מובן מאליו שמצלמה אינה מסוגלת להשלים פרטים מחוץ למסגרת, ואין היא מאפשרת ראייה תלת-מימדית. אי התאמה באורך השרירים או בכושר התכווצותם , או פגם בעצבים המפקחים עליהם, גורם לפזילה. תקון הפזילה נעשה בתרגילים מיוחדים , בהרכבת משקפיים, או בניתוח, שבו מתאימים ומכוונים את אורך השרירים המניעים את גלגל העין במקביל לכושקר התכווצותם. גלגל העין מיוחד לקלוט תמונות, ולשם כך הוא בנוי כמה שכבות. השכבה החיצונית , הלבנה קרויה "לובן העין" והיא אטומה לאור.בקדמת העין היא הופכת לשקופה וקרויה קרנית. השכבה הפנימית יותר מתחת ללובן העין נקראת "קרום הדמים", כי היא עשירה בכלי דם. השכבה הפנימית ביותר היא הרשתית , שממנה יוצא עצב הראייה. מאחורי הקרנית ,ולפני העדשה, נמצא נוזל שקוף במיוחד , הנקרא "הנוזל התוך-עיני" . נוזל זה נמצא בעין בלחץ קבוע ובכמות קבועה. כאשר הוא מצטבר בכמות גדולה מדי , אם בשל הפרשה מוגזמת ואם בשל ניקוז איטי מדי , מתפתח בעין לחץ מוגבר , הנקרא גלוקומה-ברקית. צבע העין- חום ,תכול , ירוק ,אפרפר וכדומה-ניתן לה ע"י הקשתית. הנמצאת בקדמת העין. במרכז הקשתית יש פתח- האישון. האישון מווסת את עוצמת האור החודרת לעין, כמו הצמצם שבמצלמה: בחושך נפתח האישון ומתרחב, כדי להגדיל את כמות האור החודרת לעין, ובאור הוא מצטמצם כדי להקטינה וכדי למנוע סנוור. העדשה קמורה משני צידיה ונמצאת מאחורי האישון . היא שקופה וגמישה ומסוגלת להתכווץ. שינוי צורת העדשה מאפשר מיקוד ראייה לעצמים קרובים ורחוקים......ואפילו שחורים כהים..כמוני... עכשיו את רואה אותי????????חחחחחחחחח......