מה רציתם להגשים

משתפרת1

Well-known member
בחייכם ,ועדין לא הגשמתם??
על החלומות הגדולים לא אכתוב כאן.
בין החלומות הקטנים היו כמה טיולים בעולם. אנחנו מטיילים מושבעים, מכירים הרבה מסלולים ואתרים בארץ, העולם- הרחבה של הטווח.
אז את ניו-זילנד חרשנו לאורך ולרוחב מיד כשפרשתי לגמלאות.
לפני שנתיים כבר היה לנו מסלול מתוכנן, כולל הזמנת טיסות ולו"ז מפורט לאקוואדור, לגלפאגוס ולפרו. ואז פרצה הקורונה והכל הוקפא. ממש מקווה שנוכל להגשים. עוד מסלול הוא דרום אמריקה לעומק, כולל זמן ממושך בברזיל. המשפחה מצד אבי היגרה לשם ורק אבי הציוני עלה ארצה. מאחר והגיל לא פועל לטובתנו, הטיול הזה ישנה צורה, וכנראה שנצטרך להצטרף למשהו מאורגן בניגוד להרגלנו. מאד רציתי לבלות בברזיל עם הדוד הכי צעיר שלי, שנולד 16 שנה אחרי אבי, ואני מאד אוהבת אותו. זה כבר לא יקרה. הוא חגג יומולדת 100- ולא היתה אפשרות לצאת מהארץ ולטוס, בוודאי לא לברזיל, ובעוד חודשיים יחגגו לו 101. עד 98 עדיין עבד (אחד הרופאים הבכירים ביותר, כל צמרת השלטון התרפאה אצלו, חבר נכבד באקדמיה למדעים). כעת מצבו התדרדר מאד, כבר לא ממש צלול, והסיכוי שימשיך לחיות עד שנוכל להגיע לשם קלוש.
 

סבא של כיפה אדומה

Well-known member
מנהל
בחייכם ,ועדין לא הגשמתם??
רציתי מאד לעשות סקס בחדר חשוך עם אפריקאית שחורה וגדולה.
רוצה לראות רק את השיניים שלה בחושך.
אבל לחוש את החוםםםםםםםםם של אמא אפריקה. |מאוהב|
זה פילים/נמרים/אנטילופות/נחשים. ;-)

אני חושב שנולדתי באיזור הלא נכון של כדוה"א. :-/
 

Harrington

Well-known member
מנהל
בחייכם ,ועדין לא הגשמתם??
אין משהו מיוחד. יש דברים קטנים פה ושם שהייתי שמח לעשות וטרם יצא לי. בין השאר טיול בסקוטלנד למשל. אבל זה לא בגדר משהו שאני רוצה "להגשים". זאת מילה גדולה מדי לרצון הזה. ס"ה משהו שנראה לי נחמד ולא הרבה מעבר לכך.

שאר הדברים שבאמת אני קצת מצטער שלא הגשמתי הם בעיקר משפחתיים-אישיים שלא ארחיב עליהם, אך שאני שלם עם כך שלא מימשתי אותם על אף שהייתי מעדיף אחרת לכתחילה.
 

stavanit

Well-known member
אין משהו מיוחד. יש דברים קטנים פה ושם שהייתי שמח לעשות וטרם יצא לי. בין השאר טיול בסקוטלנד למשל. אבל זה לא בגדר משהו שאני רוצה "להגשים". זאת מילה גדולה מדי לרצון הזה. ס"ה משהו שנראה לי נחמד ולא הרבה מעבר לכך.

שאר הדברים שבאמת אני קצת מצטער שלא הגשמתי הם בעיקר משפחתיים-אישיים שלא ארחיב עליהם, אך שאני שלם עם כך שלא מימשתי אותם על אף שהייתי מעדיף אחרת לכתחילה.
העיקר שאתה שלם איתם, המשך דרך מוצלך
 

ריקי זו אני

Well-known member
אחד מהלוחמים הגדולים של צבא ההגנה... שמו מיקי בצר
בשיחה מול חוקר המלחמות ד"ר אורי מילשטיין מספר הגיבור
על דבר שצרוב בתוך תוכו ולא משחרר אותו מזה עשרות שנים. הסיפור הוא שבטירונות צנחנים איפה שהוא בשנות ה-60 המוקדמות
יצאו הצנחנים למשיה שכולה לפגוע קשות בבור מים של ערבים במה שהיום יו"ש.
גולת הכותרת של המשימה ירי 'בזוקה'.
מאחר והיה מדובר במשימה פשוטה, אבל הדרך אליה קשה ומסוכנת מאוד... כמו הדרך חזרה הוחלט
שירי הבזוקה 'יבוצע ע"י מחלקת טירונים.
מוקי בצר נבחר לירות מבזוקה אחת וסמל המחלקה מ'בזוקה שניה.
בכדי לבצע את המשימה כמו שצריך עבר הטירון מערך אימונים שכלל ירי 'בזוקה' ...
אין סוף 'יבש' ועוד כמה ב'רטוב'..
ההתרגשות לקראת המשימה איתה עצומה במחלקת הטירונים בכלל והיורה בבזוקה בעיקר...
וכך בלילה שלפני הפעולה הודיע סמל המחלקה לטירון שעליהם להחליף בבזוקות...
כשהגיעו לטווח הירי בזוקות מול הבור מים... ובאה פקודה 'אש' הבין מוקי בצר הטירון... שסמל המחלקה שלו
פשוט רימה אותו עת החליף 'בזוקה' מקולקלת (שברשותו) בבזוקה תקינה
כדי לירות את הפצצות...
יותר משישים שנה, לאחר שלחם, הצטיין... ירה בכל מיני סוגי נשק אומר מוקי בצר 'הפצע לא מגליד'
וכך פותח גיבור שיחה בת שעתיים.

ואני אומרת... הפצע שלי גדול יותר... כואב יותר... צורב את הנשמה... לא מרפה...
אותי לא לקחו לצבא. 'תעודת פטור'...

ילדה טובה ירושלים... לא עישנה בחיים שלה סיגריה עד גיל גיוס לפחות... לא ראתה
בעיניים שלה סם... קל או סם קשה... ללא עבירה פלילית או כל עבירה אחרת... קנס
מינהלי לא קבלתי.
בוגרת 12 שנות לימוד בגרות מלאה (למרות שאז את התוצאות הי מקבלים בפעם הראשונה שיצאו
לשרות מילואים)...

אז בעלי היקר... אבי ילדיי הגבר של חיי... שרת 4.5 שנים ב'היחידה'... עשה שרות מילואים עד לגיל 57-58...
בכורתי השתחררה בדרגת סגן... בתי עד היום בקבע רס"בית, שני בני יוצאי סיירות מובחרות...
ואין בזה אפילו 1% של מרפא...
 
למעלה