מה קרה פה?

אתה צודק, אסור. כאשר מדובר

במספרים ממשיים, כגון אחת, שתיים, שלוש, מינוס שתיים וחצי, שורש של 2, פי וכו'. אז האנשים מרוב שיעמום המציאו מספר נוסף שקוראים לו "היחידה המדומה" עם תכונה משונה ביותר: המספר הזה בריבוע שווה למינוס אחד! מסמנים אותו באות הלטינית הקטנה i, מותר להכפיל אותו במספר ממשי a ולסמן את המכפלה ai, מותר לומר למשל ש: 5i+8i=13i, ובכלל הוא יכול להשתתף כרגיל בפעולות החיבור והכפל יחד עם המספרים הממשיים. למספר מסוג a+bi, כאשר a ו-b מספרים ממשיים, קוראים מספר מרוכב. מספר כזה לכשעצמו כבר אי אפשר לצמצם, החלק הממשי והחלק המדומה אינם ניתנים לערבוב. הם כאילו דבוקים זה לזה באופן מלאכותי. דוגמה למכפלת מספרים מרוכבים:
(4 + 3i)(4 - 3i) = 4^2 - (3i)^3 = 4^2 - (3^2)(i^2) = 4^2 - (3^2)(-1) = = 4^2 + 3^2​
למרות שהמספר המדומה i לא קיים "בטבע", קיימת תאוריה אדירה של המספרים המרוכבים, עם אינסוף שימושים! שאל את איגור, אהד ושאר החבר'ה.
 
זה מאוד שימושי

בפיזיקה [כך שמעתי] יש שימושים מגוונים לישויות הללו. כמו כן המספרים הנ"ל עוזרים מאוד בפתרון בעיות שיש להן חשיבות גדולה למדעים השונים.
 

yatir

New member
זאת בדיוק אותה שאלה שאני שאלתי

כששמעתי עליהם הפעם הראשונה. יש משפט יפה שאיזה מתמטיקאי אמר: "הדרך הכי קצרה בין 2 אמיתות מתמטיות עוברת במרחב המרוכב (משתמשת במספרים המרוכבים" יתיר
 

bendelac

New member
אולי בהתחלה "סתם" המציאו את זה אך

גם סתם המציאו מספרים שלילים ומספרים אי רציונליים. בכל מקרה זה טוב לחשמל לזרם חילופים(ac)
 

איייייל

New member
שימושי מאוד

בגדול, בעזרת מספרים מרוכבים אפשר לעשות דברים, שבלי מספרים מרוכבים היו מאוד מסובכים, בצורה פשוטה (וחסכונית מבחינת כמות כתיבה). בהנדסת חשמל, למשל, מספרים מרוכבים מופיעים בכל מקום - למעשה, בהרבה תחומים (תקשורת, למשל) השאלה "למה צריך מספרים מרוכבים" כמעט שקולה לשאלה "למה צריך מספרים ממשיים"
בפיסיקה, חוץ מהעובדה שהם שימושיים, מספרים מרוכבים הם לפעמים חלק מהתאוריה: למשל משוואת שרדינגר המפורסמת מכילה את המספר המרוכב i (כלומר, תורת הקוונטים "חיה" בעולם המספרים המרוכבים)
 

twigy

New member
לדעתי מספרים מרוכבים

זה בסך הכל איזה פרויקט סיום של פרופסור במתמטיקה שכמה אנשים התלהבו ממנה והחליטו "להוריד" את זה לעם.
 

D a n n y b o y

New member
זהו כלי חזק מאוד!

ישנו הקשר:
e^itheta=cis(theta)​
הקשר הזה נותן אפשרות לפתור משוואות דיפרנציאליות ועוזר מאוד בפתרון משוואות של תנודות הרמוניות (לדוגמא). אם אתה רוצה עוד קצת מידע על זה, אתה מוזמן להנכס ללינק הבא (אתר הקורס של פיסיקה 1 לתלמידי פיסיקה באוניברסיטת בן גוריון. אתר מצויין), תקרא את הפרק על מספרים מרוכבים- math1, ואת הפרק על תנודות הרמוניות- פרק 10.
 

freedom rider

New member
מה קרה פה?

-1=-1 -1/1=-1/1 -1/1=1/(-1) sqrt[-1/1]=sqrt[1/(-1)] sqrt[-1]/sqrt[1]=sqrt[1]/sqrt[-1] sqrt[-1]*sqrt[-1]=sqrt[1]*sqrt[1] -1=1​
 
אמממ... ../images/Emo107.gif

אני מצרף כאן גרסה מעט שונה של הפרדוקס, למרות שבמהותו זה אותו "כשל" בדיוק. מקווה שפרידום לא יכעס...
 
נחמד! אפשר להוסיף:

כשאנחנו כותבים "שורש של z" הכוונה היא לאחד הפתרונות של המשוואה w^2=z, נבחר אחד מהם ונשתמש כל הזמן באותו האחד, אז איפה השגיאה?
 

Fingertip

New member
אנשימים!

שכחתם את הפואנטה של הפרדוקס! למה הוא לא נכון! הטעות היא שהשוויון: (sqrt(a)/sqrt(b)=sqrt(a/b לא נכון עבור מספרים מרוכבים. (תבדקו!) אהד.
 
השוויון דווקא נכון (בתנאי שמגדירים

כמה דברים הכרחיים).... הי אהד, אך מתקדמות המטלות? כבר סיימת את ממ"ן 12? (אם כן, אז נכון שהממ"ן נחמד?)
 
למעלה