ויוסי שורץ תומך המופתי.
לפנינו מאמר שהעלתי בקומונה של השמאל בעבודה ובו העמדה הטרוצקיסטית ביחס לאירועים אליהם מתייחס השקרן וכך כתוב :ויכוח עם טולאי מחד"ש בקומונה שלהםו יוסף בן דוד שורץ ו 15:07 | 02/05 הסכמנו לערוך ויכוח על דרכה של המפלגה הקומוניסטית בארץ והתחלנו עם המופתי. אני טענתי כי המפלגה תמכה פוליטית במופתי. הם מכחישים. מצוין ומקווה כי תתווכח ביושר ללא טונים איישם על מנת לגלות את האמת הפשוטה. אז בוא ונתחיל עם המופתי הירושלמי ח'אג אמין באירועי 1929. אולם לפני שנתחיל בתפקידה של המפלגה הקומוניסטית באותה תקופה, ברצוני להתייחס בקצרה לאופי האירועים, כולל אופיו של הוועד הלאומי הערבי שהיה בשליטת המופתי, ואחר לעמדת המפלגה הקומוניסטית. אין ספק כי כבר ב1928 הסתירות בין השלטון הבריטי, לבין המוני הפלחים הערבים, ואף הפועלים הערבים והיהודים כנגד שלטון זה החריפו. היה זה עניין של זמן לפני שסתירות אלו תתפרצנה. השלטון הבריטי הסתייע הן בהנהגה הערבית והן בהנהגה הציונית, כדי למנוע שהתפרצות זו תקבל אופי סוציאליסטי מהפכני. המופתי וחבריו היו קשורים בבעלי הקרקעות הגדולים והם חששו שאם יפרוץ מרד הם יאבדו את השליטה ועל כן הם היו מעוניינים להטות מרד זה לתעלת השנאה הלאומנית לא כנגד השלטון האימפריאליסטי ולא כנגד ההנהגה הציונית , אלא כל היהודים באשר הם יהודים, גם אם לא היו ציונים כלל וכלל.. על סיטואציה זו כותב ההיסטוריון ש. אטינגר בספרו תולדות עם ישראל בעת החדשה: "במשך שנות ה – 20 התחזקה התנועה הלאומית הערבית בארץ ישראל והתנגדותה ליהודים החריפה. על התנועה השתלט המופתי הירושלמי אמין אל –חוסייני וכיוון אותה לקיצוניות יתירה. כרוזים אנטי-יהודים נפוצו ברבים. באחד מהם שהופיע סמוך לפרוץ המאורעות נאמר:'זכרו כי היהודי הוא אויבכם החריף ביותר ואויב אבותיכם מימי קדם, אל נא תלכו אחרי מזימותיו כי הוא שעינה את הנוצרי עליו השלום, והרעיל את מוחמד"( עמ' 288). מן הצד השני בית"ר הייתה מעוניינת לדחוף מסיבות דומות להתלקחות דמים והציתה את אירועי הכותל שהביא להתנקשות דמים נוראה , לטבח של יהודי חברון וצפת שכלל לא היו ציונים ולמותם של ערבים חפים מפשע רבים. ללא כל ספק אירוע זה היה רחוק מאירועים מהפכנים כרחוק הלאומנות מהאינטרנציונאל יזם. אולם כיצד התייחסה הנהגת המפלגה הקומוניסטית לאירועים אלו, כיצד היא העריכה אותם, מה היה קו ההסברה והפעולה שלה? על כך כותב עיתון דבר ביום ה 15.9.1929 ברכת הקומוניזם ל"מהפכת המופתי". הקומוניזם העולמי, בגילויו הרשמיים חשב לו למצווה לעמוד כולו, ללא כל פקפוקים וספיקות, על צדם של הרוצחים והשודדים. מלתת צער אחת לקורבנותינו לא נמצאה לו. כולו ברכה ועידוד "לגיבורי המהפכה הערבית". הגיבורים האלו עמדו תחת השפעתם של עמודי הריאקציה הסוציאלית. מופתי ואפנדים עמדו בראשם. הגיבורים הלאה לא הרימו נס לחידוש החברה וסדריה, עיניהם היו לדם. לא נגד הממשלה האימפריאליסטית ושליחיה אלא נגד אנשי העבודה." כדי להבין מה הייתה עמדת המפלגה באותן שנים הרי יש לזכור כי בשנים 1924-1929 בזמן שבברית המועצות הייתה ברית של סטלין בוכרין, שהתבטאה במדיניות פנים של עידוד האיכרים העשירים להתעשר, ומדיניות החוץ הייתה אופורטוניזם ימני של כניעה לבורגנות המקומית, הרי ב-1929 השתנה קו זה לקו של כיתתיות מטורפת של "התקופה ה"השלישית" לפיה כל מתנגדי הסטליניזם היו פשיסטים. אם לפני אירועי 1929 הייתה נטייה של המפלגה הקומוניסטית לרכך את הקו הפוליטי שלה כלפי ההנהגה הציונית, ולכן עם פרוץ מעשי הטבח הוועד המרכזי נטה להתנגד למעשי הטבח שעודדו על ידי המופתי וחבריו. קו זה התשנה בעקבות שינוי הקו של הקומינטרן בהנהגת סטלין. עתה צוותה המפלגה להעריך כי יש ויהי ה צורך להשמיד את המיעוט היהודי בארץ, ולהפוך את המפלגה למפלגה ערבית טהורה. אין לי כל ספק שתבקש לאומר השמצה מנוולת של הטרוצקיסטים ובמיוחד יוסי שורץ המדבר שטויות. אולם כדרכי בוויכוחים אני מעלה חלק מתעודה מקורית ומפנה אותך למקור בו תוכל לקרוא את כל החלטות הוועידה השביעית של המפלגה. החלטות הוועידה השביעית של המפלגה הקומוניסטית 1932 קובע: " סקירת פעולות הוועד המרכזי מתחלקת לשתי תקופות. התקופה שלפני מרד הפלאחים והדווים באוגוסט 1929 והתקופה שלאחר המרד. בתקופה הראשונה הצטיין המצב הפוליטי בתסיסה חדשה בקרב ההמונים הערבים העמלים והחרפת הניגודים בינם לאימפריאליזם והציונים. באשר לתקופה השנייה משתקף המצב הפוליטי בזירוז ההכנות מהם סובלת הארץ ( התגברות הטרור האימפריאליסטי הממושך ונגד הניצול האימפריאליסטי ונישול הקרקע על ידי הציונים.... פעולותיה הצטמצמו באותה תקופה בהפצת התעמולה בין ההמונים הערבים ( ע"י דברי הדפוס, למרות זאת לא הצליח הוועד הערבי להוליך את המפלגה בדרך המהירה שתהפוך אותה לערבית טהורה. ההשוואה מכנית של האימפריאליסטים היהודים עם הפלחים הערבים שהתקבלו על דעת הוועד המרכזי לא הדף אותן כראוי כל זה רק הביא להחלשת תהליך הערביחציה של המפלגה אלא לידי בלמתו.... הטעויות האלו הביאו בסופו של דבר לידי כך שהמפלגה הופתע לחלוטין ובעליל לפשיטת הרגל הגמורה של מנהיגות המפלגה-הינו ערביזציה של המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית.... התקופה שבין הפלגים של חודש מאי (שכיוון את המפלגה בדרך מוטעית) לבין פרסום מכתב האינטרנציונל הקומוניסטי הביא לתיקוני השגיאות. רק בחודשים האחרונים הורגשה השתפרות ניכרת בעבודת המפלגה. לאחר שהאינטרנציונל הקומוניסטי מינה מנהיגות מפלגתית ברוב של חברים ערבים...היא נקטה שיטה בולשביסטית נועזת והעלתה את המפלגה על דרך הפעולה בקרב ההמונים תוך הכרה נכונה להציג את הבעיה הלאומית הבעיה של הפלחים ומלחמה בקנאות היהודית. החלטה ביחס לבעיה הלאומית והמצב הפוליטי הנוכחי: 1. תפקיד המפלגה ובמיוחד החברים היהודים הוא להוקיע את הבורגנות היהודית והמיעוט הלאומי היהודי הנמצא תחת השפעתה בפלסטינה. 4. על המפלגה להסביר להמוני היודים שמרד עמים נרדפים היה מלווה תמיד התקפות הרסניות נגד המיעוטים הלאומים בשעה שהיו מגישים עזרה לשלטון האימפריאליסטי וכי מרד ההמונים הערבים היה ויהיה גם בעתיד מלווה מלחמת השמד נגד המיעוט היהודי מתוך לקט תעודות בעריכת ד"ר י.פרנקל עמ' 116-123) האוניברסיטה העברית תשכ"ח. אשמח להעלות את שאר ההחלטות שאינן פחות מבישות אך דומני שגם זה ד י והותר. תפקידה של המפלגה הקומוניסטית איפה בזמן אירועי 1929 היה לתמוך ולהסביר ליהודים בארץ שעליהם לתמוך בהשמדתם, ואתה שואל האם תמכם פוליטית במופתי?
