ממשיכה עם מה שקראתי בשבועות האחרונים. אוטוביוגרפיה של אישה בת 55 מצפון מערב טוסקנה, בדגש על המיני והזוגי. אולי סיפור של דור שלם של נשים בחברה הפטריארכלית.
אני לא קוראת כל יום כי אין לי זמן וגם כי אני לומדת איטלקית בעזרת הספר ולפעמים מתעמקת במילים שמשותפות גם לצרפתית ועל המשמעויות השונות, וגם אני לומדת על איטליה בדרך בזאת. לפעמים גם האפיזודה הספציפית קשה, כמו עכשיו למשל, אז זה לוקח זמן. עדיין אני מרוצה שעברתי את עמוד 200 ואני מתקרבת לסוף.
טוב מאוד לקרוא ספרות עכשווית כי מורנטה וגינצבורג, למשל, הן קשות כי השפה יותר ארכאית. למרות שבטעות קניתי ספר של פרימו לוי שכבר קראתי בעברית, "ההפוגה", שמשום מה חשבתי שהוא "השוקעים והניצולים" והוא לא נראה קשה.
אבל בינתיים טוב לי עם סופרות עכשוויות.