הגעתי סוף סוף ל"שכול וכישלון וזומבים" שהייתי סקרנית לגביו מאוד - אמנם אני לא חובבת של סוגת הזומבים, אבל הכתיבה מעולה, אני נהנית מאוד משיחזור סיגנון הכתיבה של י"ח ברנר.
לא מספיקה לכתוב. התחלתי את הספר השלישי בסדרה של המלך הכהן. זה רק בסדר. יש עניין מסוים והקריאה זורמת בגלל שאין באמת עומק לסיפור או לדמויות. מסתבר שהסופר כותב משחקי מחשב. זה מסביר את הכתיבה הדלה והנוסחתית. זה כמו סדרת טלוויזיה פשוטה שנוח לכבות את המוח מולה
בזמנו קראתי הרבה מהעולם של רומח הדרקון (עדיין יש לי לא מעט ספרים בבית, לחלקם טרם הגעתי), אבל לא את הטרילוגיה הספציפית הזו. הסיפור לא ממש משך אותי. אני רואה שלא הפסדתי כלום...