מה קוראים בשבת?

[Arana]

איך עבר עליכם השבוע

אני באופן אישי זקוקה נואשות ליום המנוחה וכמובן לזמן לקרוא

מה אתם קוראים בשבת

 

[sweet virginia]

ממשיכה עם חייו וזמניו של מייקל ק' של קוטזי. כבד, מבחינת הקושי של הקיום האנושי בדרום אפריקה של שנות ה 70/ 80, אבל כתוב טוב.

אני מרגישה שקצת כבד לי סיפורים ארציים לאחרונה ואני צריכה לחזור לפנטזיה / מד"ב.
שוקלת לנסות גם את death's end אבל נראה לי שזה מד"ב שיהיה מסובך מידי להבנה שלי.

 

[Arana]

ממשיכה עם חייו וזמניו של מייקל ק' של קוטזי. כבד, מבחינת הקושי של הקיום האנושי בדרום אפריקה של שנות ה 70/ 80, אבל כתוב טוב.

אני מרגישה שקצת כבד לי סיפורים ארציים לאחרונה ואני צריכה לחזור לפנטזיה / מד"ב.
שוקלת לנסות גם את death's end אבל נראה לי שזה מד"ב שיהיה מסובך מידי להבנה שלי.

Death's End הוא החלק השלישי בטרילוגיה, לא כדאי להתחיל ישירות ממנו. בהחלט אפשר להתחיל עם הספר הראשון (The Three Body Problem) ולראות איך הוא זורם לך. יש שם מד"ב "קשה", אבל הוא לא ברמה שלא מאפשרת להנות מהסיפור עצמו (גם אני לא "מדעית" במיוחד, ונראה לי שהבנתי את רוב הדברים החשובים). יכול להיות שהייתי נהנית יותר אם הוא היה מתורגם לעברית כך שהמדע היה יותר נגיש, אבל כרגע האופציה היחידה שלי היא התרגום לאנגלית.

 

[Arana]

הזנחתי קצת את Death's End כדי לקרוא את "דרור חייב למות" שהיה קליל, חמוד ומשעשע, למרות שלפעמים היתה תחושה שהסופר מתאמץ לשתול בדיחה בכל משפט שני, גם כשלא באמת צריך.
מכיוון שזה ספר מאוד קצר, כבר באמצע השבת חזרתי ל-Death's End.

 

[אורלנדה]

אני חושבת שקראתי את מייקל ק' אבל לא בטוחה. נראה שכן.

חזרתי לספר סיפורים, 10 סיפורים מן הספרות האיטלקית, בגרסה דו-לשונית, איטלקית ומולה תרגום לאנגלית. בעריכת ג'ומפה להירי ולפעמים בתרגומה. אני מתחילה את הסיפור השמיני, לאחר שסיימתי את הסיפור היפה של אלבה דה צ'ספדס על איטליה שמייד לאחר מלחמת העולם השניה כפי שהשתקפה בעיני המשחררים הבריטיים, והמתח שיצרה התפיסה המתנשאת הזאת כשהובעה בפני האיטלקים עצמם.

אחר כך היה סיפור מתחכם של איטלו קאלווינו, ועכשיו אני מתחילה סיפור מאת פאוסטה צ'לנטה, שספק אם תורגמה אי פעם לעברית ודומני שגם באיטליה נשכחה לרוב. לאחרונה, אם אני לא טועה, יצא כאן ספר סיפורים שלה.