עמודים אחרונים של "מבוסס על סיפור אמיתי" של דולפין דה ויגאן. איזה ספר. וואו.
הספר דן לכל אורכו בעצם האותנטיות של הסיפור שלו, של רומנים בכלל. כשיש דיונים ישירים בנושא הזה, אני חייבת לומר שזה די משעמם אותי. אבל רוב הזמן זו עלילה. ואיזו עלילה...וואו. טור דה פורס. אני תוהה איך זה ייפתר. והם אני מאמינה שזה קרה באמת ולא פרי הדמיון? כן. זה סיפור, אגב, של ויגאן עצמה וכמה מתסכל שהסביבה שלה לא מאמינה לה ושקשה לה לגייס הוכחות לעצם הסיפור שלה. מרתק.
