קראתי שלושה ספרים שונים מאוד זה מזה
הראשון, והטוב מכולם, היה "
נחלת אבות" מאת פיליפ רות'. הספר מתאר את החודשים האחרונים לחיי אביו, ושלל נושאים הכרוכים ביחסיהם. מרגש וכתוב מצוין.
אחריו קראתי את "
ליידי מקבת ממחוז מצנסק", קובץ של שישה סיפורים מאת ניקולאי לסקוב. כתיבה טובה, תרגום מאתגר.
האחרון היה "
לא אמא שלי" מאת תומס ה' אוגדן, ספר שהוא בעיני יותר תיאור מקרה מעיניו של פסיכולוג מאשר יצירה ספרותית.
שבת שלום