שבוע מוצלח עם הרבה זמן פנוי לקריאה
התחלתי עם הספר "
מעבר לנהר" מאת חנה מלר-פאוסט, שבו היא מתארת את קורותיה בתקופת השואה. ספר מרגש שלימד אותי על אזור שלא הכרתי, טרנסניסטריה שבאוקראינה, חבל הארץ שאליו גורשו יהודי בוקובינה ובסרביה. אוהבי אפלפלד אולי יזכרו שהסופר, בהיותו בן שמונה, גורש לשם עם משפחתו.
אחרי רצף של מספר ספרי שואה עברתי למקום אחר לגמרי עם "
צפון ודרום" מאת אליזבת גאסקל, ספר משנת 1854, המתרחש על רקע התיעוש המואץ והמשברים החברתיים באנגליה. כתוב יפה
ואז חזרתי לטרנסניסטריה עם "
חששנו פן נתפוגג". הספר משלב יומן שכתבה צ'רנה ברקוביץ', ובו היא מספרת על הגירוש ועל החיים בגטו, יחד עם דברים שכתב בנה וילי ברקוביץ', שעלה לארץ בעקבות פוגרום ברומניה, ובמסגרת הצבא הבריטי נלחם באיטליה. מרגש.
בתפנית חדה הרחקתי לאירלנד ולארצות הברית עם "
ברוקלין" מאת קולם טויבין. הספר מספר על אייליש, צעירה אירית שהיגרה בשנות החמישים לאמריקה למטרות פרנסה. הכתיבה מונוטונית מדי בעיני.
האחרון לשבוע היה גם הוא יומן מהשואה, "
אליכם אני כותבת". חייקה קליגר כתבה במחבוא ב-1943 את סיפורה שלה ושל חבריה בתנועת השומר הצעיר ובמחתרת, אחרי שאיבדה כמעט את כולם בגירוש האחרון מן הגטו בעירה בנדין. זהו יומן עובדתי ורגשי כאחד, נוקב מאוד בביקורתו על ציבורים רבים, לא שגרתי בתכניו, אך מרתק וראוי להקרא.
שבת שלום וחג שמח