אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
מה פירוש המילה בומה
- פותח הנושא yam9
- פורסם בתאריך
הסייח הרוקד
New member
ליוסיסי ע'ראב=עורב ../images/Emo194.gif
יוסיסי: בתלמוד מסופר שחכמינו לא
ידעו לקבוע אם הזרזיר הוא עוף כשר או עוף טמא. מה עשו? לקחו זרזיר, שחררו אותו בחורשה והסתכלו לאן הוא עף. עף למקום קרוב לעורב. אמרו חכמינו הקדמונים: "למה הלך זרזיר אצל עורב? משום שהוא בן מינו". וכיוון שעל העורב נכתב בתורה שהוא עוף טמא, הסיקו שגם הזרזיר הוא עוף טמא. וסלאמתכ. יהודה כץ
ידעו לקבוע אם הזרזיר הוא עוף כשר או עוף טמא. מה עשו? לקחו זרזיר, שחררו אותו בחורשה והסתכלו לאן הוא עף. עף למקום קרוב לעורב. אמרו חכמינו הקדמונים: "למה הלך זרזיר אצל עורב? משום שהוא בן מינו". וכיוון שעל העורב נכתב בתורה שהוא עוף טמא, הסיקו שגם הזרזיר הוא עוף טמא. וסלאמתכ. יהודה כץ
הסייח הרוקד
New member
לפנטומימה, עאשר זה מילה בערבית
סיפרותית, והכוונה להגיע לקשר אינטימי בין שני בני זוג, וזה לא ידידות זה הרבה יותר עמוק מזה. בן גבר לגבר אומרים ידידות אבל אין סיכוי שיגידו עאשר. ה ר נהפכת להיות ע' בגלל המדוברת של היהודים שיש לה נטיה להפוך את רוב ה ר ל ע'. חלק מהפתגמים שלנו נאמרים ביהודית חלק נאמרים ב ערבית ספרותית וחלק נאמרים במדוברת עיראקית של המוסלמים, בכל אחד מהם המוסיקה שונה והבן אדם שאומר אותם לובש תפקיד אחר באותו הרגע, כי זה היה חלק מההווי היהודי בעיראק לקפוץ ממדוברת של יהודים בתוך הבית למדוברת של מוסלמים מחוץ לבית. לדעתי בתוך המילון שלך, צריכה להיות אזו שהיא התיחסות לנושא הזה, אני לא יודע אך ניתן לעשות את זה, אולי לרשום ליד כל פיתגם אזה סימן שמראה אם זה נאמר ביהודית או ב מוסלמית או בספרותית. אם אתה לוקח פיתגם שנאמר ביהודית ומשנה אותו למוסלמית או ספרותית, אז אתה מקלקל את היופי שבו, מקלקל את הזרימה שלו ואת המוסיקה שלו, לכן חשוב להקפיד על להדגיש את הבדל ביניהם. באהבה ממני,
סיפרותית, והכוונה להגיע לקשר אינטימי בין שני בני זוג, וזה לא ידידות זה הרבה יותר עמוק מזה. בן גבר לגבר אומרים ידידות אבל אין סיכוי שיגידו עאשר. ה ר נהפכת להיות ע' בגלל המדוברת של היהודים שיש לה נטיה להפוך את רוב ה ר ל ע'. חלק מהפתגמים שלנו נאמרים ביהודית חלק נאמרים ב ערבית ספרותית וחלק נאמרים במדוברת עיראקית של המוסלמים, בכל אחד מהם המוסיקה שונה והבן אדם שאומר אותם לובש תפקיד אחר באותו הרגע, כי זה היה חלק מההווי היהודי בעיראק לקפוץ ממדוברת של יהודים בתוך הבית למדוברת של מוסלמים מחוץ לבית. לדעתי בתוך המילון שלך, צריכה להיות אזו שהיא התיחסות לנושא הזה, אני לא יודע אך ניתן לעשות את זה, אולי לרשום ליד כל פיתגם אזה סימן שמראה אם זה נאמר ביהודית או ב מוסלמית או בספרותית. אם אתה לוקח פיתגם שנאמר ביהודית ומשנה אותו למוסלמית או ספרותית, אז אתה מקלקל את היופי שבו, מקלקל את הזרימה שלו ואת המוסיקה שלו, לכן חשוב להקפיד על להדגיש את הבדל ביניהם. באהבה ממני,
סייח יקר. תודה מקרב לב על ההסברים
המעניינים. אין לי כל דרך לדעת אם האמרות שאני מלקט מתוך הספר שברשותי הן בערבית יהודית או נוצרית או מוסלמית (אבל בטוח שלא ספרותית). חשבתי שדווקא מחברי הפורום הידענים שפה אקבל אינפורמציה כזו. העליתי לאינטרנט כאן את האמרות שליקטתי באות א' (אני כרגע עובד על האות ב'). אשמח ביותר אם תואיל לעיין ולהעיר כאשר תתפנה לכך. המון תודה על עזרתך ובקיאותך, יהודה כץ
המעניינים. אין לי כל דרך לדעת אם האמרות שאני מלקט מתוך הספר שברשותי הן בערבית יהודית או נוצרית או מוסלמית (אבל בטוח שלא ספרותית). חשבתי שדווקא מחברי הפורום הידענים שפה אקבל אינפורמציה כזו. העליתי לאינטרנט כאן את האמרות שליקטתי באות א' (אני כרגע עובד על האות ב'). אשמח ביותר אם תואיל לעיין ולהעיר כאשר תתפנה לכך. המון תודה על עזרתך ובקיאותך, יהודה כץ
הסייח הרוקד
New member
לים9 ../images/Emo141.gif
בומה זה ינשוף, אבל להבדיל מאשר בשפה העברית, בומה אצל העולם הערבי, נקלט כמשו שלילי, משו שהוא פסימי, לכן אנחנו העיראקים משתמשים במילה בומה כקללה, והכוונה לטיפש, אהבל, מסכן, התנהג לא בתבונה. הקללה הזו נמצאת בשימושם של היהודים וגם של הערבים בעיראק. באהבה ממני,
בומה זה ינשוף, אבל להבדיל מאשר בשפה העברית, בומה אצל העולם הערבי, נקלט כמשו שלילי, משו שהוא פסימי, לכן אנחנו העיראקים משתמשים במילה בומה כקללה, והכוונה לטיפש, אהבל, מסכן, התנהג לא בתבונה. הקללה הזו נמצאת בשימושם של היהודים וגם של הערבים בעיראק. באהבה ממני,
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.