בלבול, טשטוש מכוון. נסיון עיוות גלוי.
"זכר" בא משורש זק"ר. והנגיד הכתוב בבראשית זכר לנקבה, במשפט המפורסם "זכר ונקבה בראם...... ויקרא שמם אדם". משמע, מי שיש לו איבר מזדקר, לעומת מי שיש לה איבר פנימי. וזיקורת הבבלי הוא המגדל המזדקר המפורסם. וצורת כאיבר מין זיכרי.
ואפילו חז"לזלינו, שניסו בכל הכוח לטשטש את המובן הבוטה המקורי של המילים, וקבעו כי "זכר " הוא "זכור בשם" ו"נקבה " היא "נקובה בשם", בכ"ז דיבור על "זכרותו של קומקום", דהיינו הזרבובית המזדקרת חחחחחח
וכפי שכתבתי, הקשקוש של האינפנטיל הבער שהמציא את המילה "נקבה" מסתיר את העובדות הפשוטות של המציאות: לאשה איבר מין חיצוני (מה אתה, אפסיון , יודע עליו? ומה אתה יודע על חובתך לענג את האשה באיברה החיצוני הזה?) +איבר פנימי , שהוא צנור פנימי המוביל אל הרחם, + מערכת רביה מפוארת ומורכבת, הבנויה משחלות יוצרות הביציות, חצוצרות מובילות הביצית, ורחם. האינפנטיל הבער שיצר את המילה "נקבה" כנראה מוחו היה שטוף רק בתשוקה אחת: לתחוב את נקניקו לואגינה.....