מה ענין שמיטה?

דר א

New member
מה ענין שמיטה?

שבוע טוב לכולן/ם - אתמול קראו המוני בית ישראל את פרשת ראה, כמדי שנה. כמה מהם, תמהתני, עצרו לשאול את עצמם: מה, בעצם, קרה עם השמיטה? כמובן, רוב באי בית-הכנסת מכירים היטב את הסיפור על הפרוזבול של הלל הזקן. אבל מי עצר לחשוב על משמעותו העמוקה של מוסד השמיטה, והאפשרויות הגלומות בו בזמננו אנו. תארו לעצמכם מצב, בו הממשלה מקימה קרן הלואות מיוחדת - מתקציב משׂרד הרוחה, נאמר - שתלוה ללא ריבית (שמ' כב כד, ויק' כה לו) לתושבי קוי-העימות שנקלעו לגרעונות וחובות עקב המלחמה. אפשר וכדאי לתת גם הלואות לעידוד צמיחה. רוב ההלואות יהיו לטוח קצר, עד מוצאי תשס"ח, כמדומני. בחלק מהמקרים תיקח המדינה סיכון, בראיה לטוח רחוק. ובכלל, למה לא להחיל נוהג מבורך שכזה על כל תושבי הארץ הנזקקים? שׂהדי במרומים שזה יהיה שימוש טוב יותר מזה שעושׂים בכסף היום! יכול להיות שהרעיון נשמע לכם משוגע משהו, שייך לימות המשיח. אבל לא. אין מניעה שכל זה יקרה בימינו אנו, אם רק נקום ונדרוש בקול. אחרי הכל, אנחנו אמורים לחיות בדמוקרטיא. אגב, התשובה לשאלות ששאלתי בפסקא הראשונה היא, למיטב ידיעתי, "רבים וטובים". חוץ מזה - התורה מבטיחה צ'ופרים. אם רק נמלא את שני התנאים הפשוטים - לשמוט חובות אחת לשבע שנים, ולא לקפץ יד בפני האביון בקרב השמיטה - יחול שׂגשׂוג כלכלי חסר תקדים, מצבה הבינלאומי של המדינה ישתפר פלאים, ורבש"ע יתן לנו את הארץ לנחלה. תארו לכן/ם.
 
למרות הכל ``בחרב וברעב תמנו``ירמיה מד

אף כי שכב על צידו השמאלי 40 יום! (יחזקאל ד) בהכרח שלא ביטלו שמיטה ב 33 שנות מנשה, ובשנותיו של יאשיה. ואעפ``כ ``בחרב וברעב תמנו`` ואיה ההבטחה?
 

יוסי ר1

Active member
ראשית, ראוי לציין שאתה מדבר על

שמיטת חובות ולא שמיטת הארץ. שנית, ראוי לזכור שמצוות שמיטה היא חלק ממצוות שמסדירות עניינים חברתיים. אין כוונת השמיטה לעשות "פוס" במשחק כל 7 שנים ולהתחיל מחדש. על פי חוקי התורה, מי שלוקח הלוואה, חייב להחזיר אותה. לא היו אמורים לקחת הלוואה על מנת להשקיע אותה בבורסה, ולא כדי להקים סטרט אפ. היו לוקחים הלוואה כשאפשרות ההחזר היתה ברורה - קנית זרעים, וחישבת כמה יבול יהיה לך, וממנו תוכל להחזיר. אבל מה קורה אם היתה בצורת, או פגע בלתי צפוי אחר? בימינו הריבית היתה תופחת, השוק האפור היה שותה את דמך... התורה מצווה כאן לתת למי שחרב עליו עולמו, הזדמנות להתאושש. אתה שומט חובות, והלווה יכול להתחיל מאפס. אין כאן קריאה לחגיגת השתמטות מתשלום, כי אם צהר מילוט לטובעים בחובות.
 

masorti

New member
כוונה זה ענין אחד, ומעשה - ענין שני

בתיאוריה אכן הרעיון הוא שהלוואה לוקחים בתום לב, ובהיכנס שנת השמיטה נשארים רק חובות שלא היה ניתן להחזיר בגלל קריסה כלכלית של הלווה. אבל בפועל, לווה תחמן יכול להנדס אלף שיטות להיפטר מחובו. מה בדיוק ימנע ממנו להשקיע את ההכנסות מהיבול (שהשיג מהזרעים שקנה בהלוואה) או אף את ההלוואה עצמה בדבר שיילך לאיבוד ולא יהיה ניתן למימוש ע"י המלווה? סטארט-אפ או מניה בבורסה אפשר לעקל דרך הוצאה לפועל, אבל אם הלווה יערוך לבתו חתונה במיליון שקל - הרי שהלווה יוכל בבוא שנת השמיטה רק לקפוץ עד לתקרה מתיסכול. כסף הוא לא יקבל חזרה, והחוב יימחק.
 

דר א

New member
חתונה במליון שקל

1,000,000 ש"ח? כמה אורחים אתה מזמין? וברצינות - כשיחול שוב עקרון השמיטה, יהיה קשה מאד להשׂיג הלואה כל כך גדולה למטרה כל כך מפוקפקת. הצעתי למעלה שהמדינה תקח על עצמה להקים קרן להלואות על-פי דין תורה. מובן שקרן כזו תצטרך לבחון היטב את הבקשות שיונחו לפניה. אילו אני פקיד הלואות ממלכתי, הייתי מעדיף שורה ארוכה של לווים על פני מי שרוצה להוציא סכומים מגוחכים על מסיבה ראוותנית. המצב הכלכלי-חברתי המתואר בדברים טו, כמו זה של ימי הלל, שונה לחלוטין מזה שלנו היום. אז היה קשה להשׂיג הלואה. היום קלי-קלות. אם יש לך כרטיס אשראי אתה יכול להכנס לחובות בלי לשׂים לב בכלל. היום פקיד הבנק אינו מגלה ענין כלל במטרת ההלואה, כל עוד תראה לו שיש לך אמצעים להחזירהּ. לעתיד לבנק תצטרך להסביר היטב מה אתה מתכון לעשׂות בכסף.
 

masorti

New member
בשביל חתונה במיליון שקל....

לא צריך המוני אורחים. את הכסף לא מוציאים על אוכל אלא על אפקטים מפוצצים. בוא נלך על הטסת כל האורחים לאיי סיישל לצורך הטקס. נשמע לי שזה ואירוח במלון פאר מסדרים את הענין. והלווה אינו אידיוט ולכן לא יאמר מראש את המטרה האמיתית של ההלוואה.
 

דר א

New member
הלווה אינו אידיוט; גם לא המלווה

בוא נדגים משׂחק תפקידים קטן. אני פקיד הקרן הציבורית. לי יש מליון שקל פנויים להלוואה. מגיע אלי קהל גדול, ב"ה, ובתוכו גם אתה. אתה מחפשׂ להטיס את הקהל הקדוש בחתונת בתך לאיי סיישל (יש שם מטבח כשר?). אתה נכנס למשׂרד (הצנוע) שלי. "שלום. כמה כסף אתה רוצה ללוות מהמדינה, ועבור מה?"
 

masorti

New member
אה טוב...

אני רוצה מיליון שקל להקמת מפעל טקסטיל בשם "בלוף בע"מ" שיוקם באיזור פיתוח א' ויעסיק 50 פועלות.
 

דר א

New member
שם המפעל אינו מוצא חן בעיני

נודף ממנו ריח חשוד. ובכל זאת: היכן באיזור פיתוח א? מדוע רק פועלות ולא פועלים? טקסטיל - לא עדיף לייצר במזרח? שם כח העבודה זול יותר. איזה טקסטיל בדיוק? לאיזה שוק? אילו מוצרים? בכוונתך לייצר חומרי גלם או מוצרים מוגמרים? מה העלות הכוללת של הקמת המפעל? מה המודל העסקי שלו? האם יש עוד משקיעים? מי הם? תוך כמה זמן, לדעתך, יעבור המפעל לרווח? תוך כמה זמן תוכל, לדעתך, להחזיר את מלוא החוב? האם יש לך ערבויות? מה הנסיון העסקי שלך? מה הנסיון שלך בתחום הטקסטיל?
 

masorti

New member
נו באמת...

שם אפשר להחליף, ותוכנית עיסקית פיקטיבית אפשר להציג. כבר היו דברים מעולם, ואנשים כבר קיבלו מענקים מהמדינה להקמת מפעלים פיקטיביים. ואם אני יודע זאת ממקרים שנתפשו ופורסמו בתקשורת, תחשוב כמה מקרים לא נתפשו.
 

דר א

New member
תשובה רב-שלבית

ראשית, כל השאלות ששאלתי אותך (וזו רק ההתחלה), ישאל הפקיד המיומן של הקרן הציבורית. והוא, להבדיל ממני, יהיה מוכשר במיוחד לכך. תוך זמן קצר הוא גם יצבור נסיון. נראה לי שרוב האבות מעוטי-היכולת שרוצים לחתן את בנותיהם באיי-סיישל יחפשׂו מקור אחרי לכסף. מעבר לזה, דומני שיהודי (ולא רק) שיגש לבקש הלואה על פי די תורה, ברכיו תרעדנה. שנית, אתה צודק: היו דברים מעולם, ועוד יהיו. ואפילו מישהו רשע גמור, שמט חובותיו והוציא את המדינה פראיירית - יכול להיות שכעבור זמן תתגנב ללבו חרטה; ואחריה הרהורי תשובה. ואם כך, נצא כולנו נשׂכרים.
 

יוסי ר1

Active member
אתה צודק בהבחנה בין כוונה למעשה.

ובאמת הכל הולך על פי הכוונה ועל פי תום הלב. ובעולם של תחמנים, באמת אי אפשר לקיים את מצוות התורה שדואגות לרווחת הפרט, אם אתה סבור שרוב הפרטים מתחמנים. אני לא רוצה להכביר דוגמאות שבידי על הרגלים שפשו בחלקים מהחברה החרדית, לאכול את העוגה, להשאירה שלימה, ולהגיש חשבון למלצר, כי ברור לי שדוגמאות אילו רק יפתחו תיבת שרצים של האשמות הדדיות בין קבוצות שונות, ויהפכו את הוויכוח למלחמת כל בכל. אבל עדיין, המצוות הכתובות בתורה אמורות ליצור חברה טובה יותר, ולא נבלים ברשות או שלא ברשות התורה.
 

דר א

New member
אכן בשמיטת חובות עסקינן

(אם כי גם שמיטת קרקע עלינו להחיל ללא דיחוי). אינני מסכים לקביעה ש"על פי חוקי התורה, מי שלוקח הלוואה, חייב להחזיר אותה." עקרון השמיטה סותר קביעה זו באופן נחרץ. יתר על כן, המשנה גורסת: "המחזיר חוב בשביעית, דעת חכמים נוחה הימנו" (סוף מסכת שביעית). נוחה - מלמד שלא היה חייב. שנית, "צהר מילוט לטובעים בחובות" הוא הוא הדבר אליו אני שואף. אין בידי סטטיסטיקא מדויקת, אך טענות חוזרות ונשנות מדברות על חלקים עצומים (עד 70%, היתכן?) של אזרחי המדינה, הנתונים בחובות. ודאי שזה אינו מתכון לחברה בריאה. עקרון השמיטה, ואתו בטול היתר העסקא (זה המאפשר אפילו לבנק המיזרחי לגבות ריבית) יביא לרווחה אמיתית בקרב רוב אוכלוסית המדינה.
 

יוסי ר1

Active member
למה בדיוק אתה אינך מסכים?!

למה אתה מתכוון? תהיה יותר ספציפי, שלא אחשוב בטעות שאתה מתכוון שהתורה נתנה מלכתכילה אפשרות להתחמק מחוב. חוב, כמשמעו המילולית הוא "חוב". משהו שאתה מחוייב לו, גם אם בא לך להתחמק ממנו. עקרון השמיטה לא סותר את החיוב להחזיר. ההלוואה היתה חייבת להיות נפרעת לפני השמיטה, ורק אם נקלעת למצב שאינך יכול לעמוד בכך, השמיטה מצילה אותך. נראה לך שהכוונה היא לקחת הלוואה בשנה החמישית עם החזר לחמש שנים? ואז אחרי שנה החוב נמחק? ממש לא כוונת הכתוב. והיכן לטעמך החיוב של ועשית הישר והטוב? ושל תמים תהיה עם ד' אלוקיך? וכן ההזהרות של לשלם שכר שכיר בזמנו, ולהשיב את העבות בזמן – כל אילו כדי ליצור חברה צודקת, לא חברה שמלכתחילה מחפשת איך לתחמן!
 

יוסי ר1

Active member
אה, ושכחתי לגבי אילו שבמדינה תקועים

בחובות שאינם יכולים לעמוד בהם. אני מבדיל בין שלשה סוגי אנשים: אילו שנפל עליהם העולם, וקטסטרופה בלתי צפוייה טילטלה את חייהם, והגיעו לפת לחם - לאילו מיועדת לדעתי מצוות שמיטת חובות. סוג שני, הם האנשים מהשורה, שבודקים את חשבון ההוצאות וההכנסות, ולא מחליפים טלויזיה לLCD 42 במבצע ב12 תשלומים, אם לא ביררו קודם שיש להם מהיכן לשלם. אילו אינם נתקעים בחובות. והסוג השלישי, שקונה כל מבצע, בתשלומים, במחיר מציאה. אילו מהווים את הגרעין הקשה של המסתבכים, שקונים בכח קניה שאין להם ולא יהיה, מוצרים שאינם הכרחיים. למה שאני אשמוט להם חובות? עדיף לחנך אותם לחיות מיגיע כפיהם, ולהסתפק במה שאפשר להשיג, לא לקנות חלומות, ולהגיש את החשבון שהמדינה תשלם.
 

דר א

New member
שאלת הרבה שאלות, אשתדל להשיב...

בקשר לכוונת התורה (עד כמה שדעתי משׂגת) - הרעיון המרכזי הוא שחובות אכן נשמטים. יש כאן הגנה ברורה על הלווה, ופגיעה בוטה במלווה. (זוהי, מן הסתם, הסיבה שספר דברים מתרה באנשים לא להמנע מהלוואות, ושהלל ראה לנכון להתקין פרוזבול). עולם החובות של ימינו שונה בתכלית מזה של החברה היהודית הקדומה. העובדה שאסור להלוות בריבית (למיטב ידיעתי היתר עסקא נולד בחשכת ימי-הביניים) משנה את כללי המשׂחק מן הקצה אל הקצה. למלווה אין אינטרס להלוות כך סתם, מתוך תקווה לרווח שיבוא לו בחינם (או תמורת סיכון מסוים). הוא ילוה רק כאשר יהיה לו ענין ברור בכך. עד כמה שאני יכול לשפוט, התחליף של הכלכלה המקראית לריבית הוא עבדות. אדם מחויב לעבוד עבור בעל-חובו. גם כאן חל עקרון השמיטה. במונחים של ימינו קשה לחשוב על עבדות מקראית, ולכן אני מציע קרן ציבורית במקום הלוואה מגורמים פרטיים. ביותר אני מסכים עם הסיפא של דבריך. השיטה הכלכלית השלטת בימינו מעודדת את הצרכנים להכנס לחובות. כמעט בכל פעם בה אני משלם בכרטיס פלסטיק בחנות המזון (או בכל חנות אחרת), אני נשאל את אותה שאלה: "כמה תשלומים?" אני תמיד עונה: "אחד". אחרים בוחרים בדרך השניה. תיכף ומיד הם נכנסים לחוב (לעתים נושׂא ריבית), כמעט בלי לשׂים לב. עולם הפרסומאות המפותח מוסיף אף הוא שמן למדורה. האם יכול אדם מהיישוב להתקיים ללא טלויזיא LCD 42? דומני שכן. אבל באותה טלויזיא הוא מוצף פרסומות עד גועל נפש, ששוטפות את מוחו, עד שהוא משוכנע שחייו אינם חיים ללא המכשיר הנ"ל. מערכת כלכלית שאינה מאפשרת נשך, ושומטת חובות כל שבע שנים, מעודדת בדיוק את המצב אליו אתה שואף, בו אנשים חיים מיגיע כפיהם, מסתפקים במה שצריך, ולא קונים חלומות בתשלומים. מקוה שהסברתי עצמי כראוי. אם לא, אנא אמור לי מה לא ברור, ואנסה שוב.
 

יוסי ר1

Active member
אני מסכים בעיקר עם המשפט

"למלווה אין אינטרס להלוות כך סתם, מתוך תקווה לרווח שיבוא לו בחינם (או תמורת סיכון מסוים). הוא ילוה רק כאשר יהיה לו ענין ברור בכך.". באמת הלוואה היא מעין תמיכה בחלש, אבל עדיין לענד, יש להבחין בין מתנות עניים, צדקה, והלוואה. הלוואה היא מעיין צדקה בכך שאתה מושיט יד למי שנפל, אבל עוזב אותה ברגע שהצליח לקום על רגליו. אינך אמור להשאיר אצלו את היד שלך, רק להחזיק בו ולתמוך בו עד שיתייצב על רגליו.
 

פלגיה

New member
ולפעמים ההלוואה היא מסווה לצדקה

בכדי לשמר את הכבוד העצמי של המקבל. בכך השמיטה עוזרת להסוואה הזאת (ואגב אחת המילגות שקיבלתי מהאוניברסיטה ניתנה כ"הלוואה". שאלתי את האחראית לפשר הדבר, ומתי אצטרך להחזיר, והיא אמרה לי "את לא רואה שכתוב כאשר יהיה באפשרותי? אם יהיו לך 5000 שקל מיותרים בעתיד נשמח לקבלם" כלומר זאת היתה מתנה בהסוואה כהלוואה לזמן בלתי מוגבל. עברו 10 שנים ועדין לא נוצר מצב שהיו לי 5000 שקל מיותרים לגמרי)
 

דר א

New member
לא חשבתי על ענין הצדקה במסווה

מסכים בהחלט! ב"ה שתזכי להחזיר את ההלואה במהרה בימינו, ותניחי דעתם של חכמים.
 
למעלה