ורודת שורש
New member
מה עם העתיד?..
טוב, אז ככה. בסמינריון שהייתי בו מיום רביעי עד למוצש"ק החליטו להוציא אותנו קצת משגרת ההדרכה, והעבירו לנו חוגי בחירה לחיים. אחד מהחוגים [שאני הלכתי אליו..] היה על העתיד שלנו כבוגרי בנ"ע. אני מאמינה שכולכם מכירים את הקטע על מפגש החברים לאחר 10 שנים, שבו הם פתחו את הפתקים שהם כתבו וגילו מה הם אמרו שהם יהיו כשיהיו גדולים. אחד רצה להיום ר"מ בישיבה תיכונית והיום הוא עו"ד וכאלה, ועוד אחד שהיה האידיאליסט הגדול ביותר וכתב בפתק שהוא יעשה הכל למען שלימות הארץ ולטובת העם בעצם הגיע למפגש הזה לבוש בחליפת עסקים והודיע לכל חבריו שהוא הצליח להתחמק משירות מילואים. אח"כ, כששאלו אותו לאן נעלמו כל האידיאלים שלו, הוא אמר: "אידיאלים הם בשביל צעירים". לאחר דיון בנושא, המדריכה שלי אמרה שחניכי ומדריכי בנ"ע צריכים בעצם להמשיך את האידיאלים גם אחרי י"ב, ולהפוך את זה לדרך חיים, ולא לשכוח את ערכי המוסר שגדלנו עליהם בתנועה. ממש במקרה, בשבת הלכתי לחוג אחר שגם שם הקריאו את הקטע הזה. המדריך שהעביר את החוג אמר [פחות או יותר זה היה הכיוון] שאנחנו צריכים, בתור בוגרי בנ"ע, לחיות אידיאלים, לעסוק באידיאלים. וכן, עו"ד ומהנדס ומעצבת גרפית ופסיכולוגית הם לא מקצעות שצריך לעסוק בהם אלא רק בהוראה, כי הוראה זה קיום האידיאלים של בנ"ע ["חינוך דור נאמן לעמו ארצו ומולדתו.."]. ולמה זה? כי "למבוגרים לא ממש אכפת". נכון, כמה מבוגרים כבר עוסקים באידיאלים מלבד לעבודה שלהם? אבל השאיפה של בנ"ע היא חיי תורה ועבודה, לא חינוך. מה כבר יותר טוב? מישהו מוכן להסביר לי? כי אני כבר ממש מבולבלת.
טוב, אז ככה. בסמינריון שהייתי בו מיום רביעי עד למוצש"ק החליטו להוציא אותנו קצת משגרת ההדרכה, והעבירו לנו חוגי בחירה לחיים. אחד מהחוגים [שאני הלכתי אליו..] היה על העתיד שלנו כבוגרי בנ"ע. אני מאמינה שכולכם מכירים את הקטע על מפגש החברים לאחר 10 שנים, שבו הם פתחו את הפתקים שהם כתבו וגילו מה הם אמרו שהם יהיו כשיהיו גדולים. אחד רצה להיום ר"מ בישיבה תיכונית והיום הוא עו"ד וכאלה, ועוד אחד שהיה האידיאליסט הגדול ביותר וכתב בפתק שהוא יעשה הכל למען שלימות הארץ ולטובת העם בעצם הגיע למפגש הזה לבוש בחליפת עסקים והודיע לכל חבריו שהוא הצליח להתחמק משירות מילואים. אח"כ, כששאלו אותו לאן נעלמו כל האידיאלים שלו, הוא אמר: "אידיאלים הם בשביל צעירים". לאחר דיון בנושא, המדריכה שלי אמרה שחניכי ומדריכי בנ"ע צריכים בעצם להמשיך את האידיאלים גם אחרי י"ב, ולהפוך את זה לדרך חיים, ולא לשכוח את ערכי המוסר שגדלנו עליהם בתנועה. ממש במקרה, בשבת הלכתי לחוג אחר שגם שם הקריאו את הקטע הזה. המדריך שהעביר את החוג אמר [פחות או יותר זה היה הכיוון] שאנחנו צריכים, בתור בוגרי בנ"ע, לחיות אידיאלים, לעסוק באידיאלים. וכן, עו"ד ומהנדס ומעצבת גרפית ופסיכולוגית הם לא מקצעות שצריך לעסוק בהם אלא רק בהוראה, כי הוראה זה קיום האידיאלים של בנ"ע ["חינוך דור נאמן לעמו ארצו ומולדתו.."]. ולמה זה? כי "למבוגרים לא ממש אכפת". נכון, כמה מבוגרים כבר עוסקים באידיאלים מלבד לעבודה שלהם? אבל השאיפה של בנ"ע היא חיי תורה ועבודה, לא חינוך. מה כבר יותר טוב? מישהו מוכן להסביר לי? כי אני כבר ממש מבולבלת.
