מצאתי בחיפוש ברשת כמה דברים
על הספר 1967: 1. קישור לשיח באתר הקיבוצים. ספר של תום שגב "מאשים" את עורכי "שיח לוחמים" בצנזורה ובסילוף של דברי הלוחמים כדי לשרת את "הדימוי" של יפי הנפש ה"יורים ובוכים" * ד"ר אלון גן, בן כפר-מסריק, שעל עבודת הדוקטורט שלו מבסס תום שגב את טענתו, דוחה את האשמה בעזרת ניתוח הנסיבות ההיסטוריות * ומשאיר לנו לפחות עוד מיתוס אחד להתרפק עליו אז מה, צודק הסופר והעיתונאי תום שגב בטענות שהוא מעלה בספרו המדובר: "1967 - והארץ שינתה את פניה"? האומנם "צונזר" הספר "שיח לוחמים", ו"חלקים משמעותיים בו סולפו במכוון, כדי לשרת את הדימוי המשורטט בו"? או כך: האם תוגת המנצחים, ייסורי המצפון, הלבטים ורגשי החמלה בשיחם של 140 הקיבוצניקים, שחזרו מהמלחמה הקצרה והמזהירה מכולן - לא היו אלא יצירה מגויסת, מצגת שווא? ובקיצור: מה, עוד מיתוס הלך? פצ'י - אברהם שפירא מקיבוץ יזרעאל - עורך ה"שיח", מגיב קצרות: "אני נוטל על עצמי אחריות מלאה וכוללת על עריכת 'שיח לוחמים', במתכונת שבה ראה אור כספר - הן אחריות פנימית, כלפי כל המשתתפים בו, והן אחריות ציבורית. מה שמייחס לי תום שגב בספרו, ובראיון שנתן בעיתון '7 ימים' של ידיעות אחרונות - פוגע מאוד, לכאורה, לא רק באמינות של תחום מרכזי בעבודתי, מאז 1960, אלא גם בצלמי האנושי". 2. הפרומו של הספר מהוצאת הספרים: "תמציתו של הסיפור הזה בשתי בדיחות. באחת, שנולדה לפני מלחמת ששת הימים, סופר על שלט התלוי ליד שער היציאה בנמל התעופה בלוד ובו בקשה שאחרון הנוטשים את הארץ יכבה את האור. השנייה נולדה אחרי המלחמה: מעשה בשני קציני צה"ל השוקלים בדעתם כיצד להעביר את היום. אולי נכבוש את קהיר, מציע האחד, וחברו משיב: ומה נעשה אחרי הצהריים?" "זהו ספרו השישי של שגב. הוא יוצא בתום חמש שנות מחקר ב-25 ארכיונים ועיון באלפי מכתבים פרטיים, יומנים אישיים, וכן פרוטוקולים שנרשמו בישיבות הממשלה והמטכ"ל ולא פורסמו עד כה. תום שגב כותב בעיתון ´הארץ´. יליד ירושלים (1945), בוגר האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בוסטון, דוקטור להיסטוריה. בין ספריו הקודמים: "1949 – הישראלים הראשונים", "המיליון השביעי – הישראלים והשואה" "ימי הכלניות – ארץ ישראל בתקופת המנדט"." אני מבין בערך את הרעיון הכללי של הספר החדש. מי יכול לכתוב מה הרעיונות הכלליים של הספרים האחרים?
