זרימת חיים
New member
מה עלי לעשות?
כשלי עצמי נגמרות העצות לעצמי, חשבתי אולי כאן בפורום יוכלו לסייע לי. הנני בחורה בת 25, בן זוגי לשעבר בן 26, היינו מתגוררים אצלי הורי ביחידת דיור למשך תקופה קצרה ובה תיכננו לעבור לדירה משלנו וגם ראינו חתונה באופק. אלא שהיו לנו הרבה ריבים שנבעו מקנאה, שתלטנות, לחץ ודחיקה מהצד שלי. עד שיום אחד הבחור אמר שאינו מסוגל לחיות ככה יותר ופשוט קם והלך. יש לציין שהוא ומשפחתי היו מאוד קרובים. לאחר מספר ימים הוא שילשל לתוך התיבה מכתב תודה למשפחתי על האירוח והכל וסליחה שככה הלך מבלי להגיד להם שלום. ואז גם יצר עימי קשר, אומר כל הזמן שאני חשובה לו מאוד, שהוא אוהב אותי מאוד אבך שאיננו מתאימים ועל כן הוא מעונין רק בידידות עמי. עבר חודש מאז הפרידה. שנינו בתקופת מבחנים ולחוצים בזמן אך נפגשנו מספר פעמים: קפה, סרט ושאר דברים ידידותיים, במהלך אותן פגישות ראיתי שהוא מאוד מעונין בחברתי, מחבק, מלטף אך שקשה לו ושהוא אומר שחייבים להפרד סופית. כתבתי לו מכתבי התנצלות כנים שמסבירים מדוע התנהגתי כפי שהתנהגתי ושאני בטוחה שיהיה אחרת...הבחור לא רוצה לשמוע. הצעתי שכחלק מאותה ידידות הוא יבוא אלי לפעמים (מתוך מחשבה שעצם כך שנבלה שוב במקום בו היינו גרים תוביל לחזרתנו וחוץ באמת משפחתי מתגעגעת אליו). אך הוא אומר שלאחר שהלך ככה בלי להגיד שלום, לא נעים לו והוא לא מוכן להכנס לביתי לעולם יותר. לדעתי זה חלק מהסיבה שאנחנו לא חוזרים ומשלימים כי הוא לא בא לפה ולא נעים לו מכל הסיטאוציה. ההורים שלי לא כועסים עליו להפך מתגעגעים אליו..הוא היה להם כמו לבן. שאלתי היא כיצד אם בכלל אפשרי לגרום לבן אדם להרגיש טוב לגבי משהו שהוא מתבייש לעשות ולא נעים לו? וכיצד עלי לפעול אם הנני מאוד מעונינת בהחזרת הקשר. אל תייעצו לי לנתק, כי אנני מאמינה בניתוקים ולהפך לדעתי כל עוד הידידות הינה אפלטונית והיא כזו, הרי שהיא רק מחזקת את האהבה הנפשית. המון תודה לעונים.
כשלי עצמי נגמרות העצות לעצמי, חשבתי אולי כאן בפורום יוכלו לסייע לי. הנני בחורה בת 25, בן זוגי לשעבר בן 26, היינו מתגוררים אצלי הורי ביחידת דיור למשך תקופה קצרה ובה תיכננו לעבור לדירה משלנו וגם ראינו חתונה באופק. אלא שהיו לנו הרבה ריבים שנבעו מקנאה, שתלטנות, לחץ ודחיקה מהצד שלי. עד שיום אחד הבחור אמר שאינו מסוגל לחיות ככה יותר ופשוט קם והלך. יש לציין שהוא ומשפחתי היו מאוד קרובים. לאחר מספר ימים הוא שילשל לתוך התיבה מכתב תודה למשפחתי על האירוח והכל וסליחה שככה הלך מבלי להגיד להם שלום. ואז גם יצר עימי קשר, אומר כל הזמן שאני חשובה לו מאוד, שהוא אוהב אותי מאוד אבך שאיננו מתאימים ועל כן הוא מעונין רק בידידות עמי. עבר חודש מאז הפרידה. שנינו בתקופת מבחנים ולחוצים בזמן אך נפגשנו מספר פעמים: קפה, סרט ושאר דברים ידידותיים, במהלך אותן פגישות ראיתי שהוא מאוד מעונין בחברתי, מחבק, מלטף אך שקשה לו ושהוא אומר שחייבים להפרד סופית. כתבתי לו מכתבי התנצלות כנים שמסבירים מדוע התנהגתי כפי שהתנהגתי ושאני בטוחה שיהיה אחרת...הבחור לא רוצה לשמוע. הצעתי שכחלק מאותה ידידות הוא יבוא אלי לפעמים (מתוך מחשבה שעצם כך שנבלה שוב במקום בו היינו גרים תוביל לחזרתנו וחוץ באמת משפחתי מתגעגעת אליו). אך הוא אומר שלאחר שהלך ככה בלי להגיד שלום, לא נעים לו והוא לא מוכן להכנס לביתי לעולם יותר. לדעתי זה חלק מהסיבה שאנחנו לא חוזרים ומשלימים כי הוא לא בא לפה ולא נעים לו מכל הסיטאוציה. ההורים שלי לא כועסים עליו להפך מתגעגעים אליו..הוא היה להם כמו לבן. שאלתי היא כיצד אם בכלל אפשרי לגרום לבן אדם להרגיש טוב לגבי משהו שהוא מתבייש לעשות ולא נעים לו? וכיצד עלי לפעול אם הנני מאוד מעונינת בהחזרת הקשר. אל תייעצו לי לנתק, כי אנני מאמינה בניתוקים ולהפך לדעתי כל עוד הידידות הינה אפלטונית והיא כזו, הרי שהיא רק מחזקת את האהבה הנפשית. המון תודה לעונים.
וזה לפי פעולה שחברה שלי עשתה לחבר שלה ובסוף הם התחתנו) אם את יודעת שהוא נמצא באיזה מקום תעברי שם עם בחור אחר שיראה אותכם עוברים לידו. ואז תראי מה קורה אם הוא יתקשר וישאל על אותו בחור תאמרי לו שאת רוצה בו אבל הוא לא השאיר לך ברירה ונטש אותך ולכן יצאת אם מישהו אחר ואת מוכנה לחזור אליו ולוותר על ההוא. זו הדרך היחידה לבדוק כי על פניו את האמת הוא כביכול לא אומר לך ולא אמר לך הוא מזגזג.