shira b 20
New member
מה עליי לעשות?
שלום,
אני בת 20 ,נשואה 3 וחצי שנים, אמא לשתי ילדים (2 ועשרה חודשים) (שנה ושבעה חודשים) והשלישי בדרך (יוולד בסוף אוקטובר) ואני גרה בחו"ל (עקב עבודה של הבעל) .
לפני הנישואים היחסים ביינינו היו סבירים, הוא היה בחו"ל ואני בארץ.
היינו מדברים בטלפון שעות, בעלי דיי פרימיטיבי, הוא מקנא שאני מדברת עם בני דודים או עם גברים אחרים.
הוא לא מרשה שיהיו לי ידידים, לי אישית זה לא מפריע.
אחרי הנישואים נכנסתי ישר להריון, עזבתי את הארץ ישר אחרי החתונה. (המשפחה שלי נמצאת בארץ, רק ההורים שלו פה איתנו. )
בחודש חמישי להריון הגעתי לארץ לבדיקות, היתה לנו מריבה ענקית, הוא נסע בחזרה הבייתה ואני נשארתי אצל ההורים.
חודשיים אחרי שילדתי השלמנו, חזרתי הביתה, היחסים בינינו היה שוב סבירים.
גיליתי שהוא בוגד בי לפני שהגעתי לארץ, ושוב גיליתי שהוא בוגד אחרי שחזרתי (הפעם עם בחורה אחרת)
הבעל היה מרים עליי יד לפעמים, נכנסתי למין דיכאון, הרגשתי בודדה.
אחרי כמה חודשים שוב נכנסתי להריון, נסעתי לארץ לעבור את מהלך ההריון שם (הרפואה פה גרועה!!)
הוא היה בא לבקר לפעמים, היינו מדברים בטלפון, הלכתי לייעוץ אישי שדיי עזר לי לצאת מהדיכאון.
ילדתי ושוב אחרי חודשיים חזרתי הביתה. (המשפחה שלו חיה איתנו) שוב גיליתי שהוא בוגד בי , היו לנו מריבות, המשפחה שלו תמכה בו שוב אני נשארתי בודדה.
אחרי כמה חודשים המשפחה שלו עברה לדירה אחרת, היחסים בינינו השפתפרו, יש לי עוזרת בבית שיוצאת איתי, ושומרת על הילדים שאנחנו יוצאים.
הינו יוצאים פעם בשבוע למסעדה או סרט.
שוב נכנסתי להריון נסענו לארץ לסקירת מערכות ובדיקות, גילו אצלי חיידק בשתן (הוא הגיע ממנו ) ומאז אנחנו בכלל לא שוכבים, רק מדי פעם עם קונדומים.
אני כל היום בבית עם הילדים. הוא בעבודה מהבוקר עד 9 או 10 בערב, לפעמים הוא יוצא עם חברים וחוזר מאוחר.
לי אין חברות. עם אמא אני לא מדברת על זה כי זה סתם מכאיב לה ומכניס אותה לדכאונות... וכשבעלי מגיע הביתה הוא עסוק בפאלפון.
אנחנו בקושי מתקשרים והפעם האחרונה ששכבנו הייתה לפני חודש.
אנחנו רבים מלא! ואני מרגישה בודדה, ואין כם מי לדבר, הוא אישית לא מבין אותי ואומר שאלו סתם הורמונים של ההריון ושזה יעבור.
אני ממש לא רוצה להתגרש!!
שלום,
אני בת 20 ,נשואה 3 וחצי שנים, אמא לשתי ילדים (2 ועשרה חודשים) (שנה ושבעה חודשים) והשלישי בדרך (יוולד בסוף אוקטובר) ואני גרה בחו"ל (עקב עבודה של הבעל) .
לפני הנישואים היחסים ביינינו היו סבירים, הוא היה בחו"ל ואני בארץ.
היינו מדברים בטלפון שעות, בעלי דיי פרימיטיבי, הוא מקנא שאני מדברת עם בני דודים או עם גברים אחרים.
הוא לא מרשה שיהיו לי ידידים, לי אישית זה לא מפריע.
אחרי הנישואים נכנסתי ישר להריון, עזבתי את הארץ ישר אחרי החתונה. (המשפחה שלי נמצאת בארץ, רק ההורים שלו פה איתנו. )
בחודש חמישי להריון הגעתי לארץ לבדיקות, היתה לנו מריבה ענקית, הוא נסע בחזרה הבייתה ואני נשארתי אצל ההורים.
חודשיים אחרי שילדתי השלמנו, חזרתי הביתה, היחסים בינינו היה שוב סבירים.
גיליתי שהוא בוגד בי לפני שהגעתי לארץ, ושוב גיליתי שהוא בוגד אחרי שחזרתי (הפעם עם בחורה אחרת)
הבעל היה מרים עליי יד לפעמים, נכנסתי למין דיכאון, הרגשתי בודדה.
אחרי כמה חודשים שוב נכנסתי להריון, נסעתי לארץ לעבור את מהלך ההריון שם (הרפואה פה גרועה!!)
הוא היה בא לבקר לפעמים, היינו מדברים בטלפון, הלכתי לייעוץ אישי שדיי עזר לי לצאת מהדיכאון.
ילדתי ושוב אחרי חודשיים חזרתי הביתה. (המשפחה שלו חיה איתנו) שוב גיליתי שהוא בוגד בי , היו לנו מריבות, המשפחה שלו תמכה בו שוב אני נשארתי בודדה.
אחרי כמה חודשים המשפחה שלו עברה לדירה אחרת, היחסים בינינו השפתפרו, יש לי עוזרת בבית שיוצאת איתי, ושומרת על הילדים שאנחנו יוצאים.
הינו יוצאים פעם בשבוע למסעדה או סרט.
שוב נכנסתי להריון נסענו לארץ לסקירת מערכות ובדיקות, גילו אצלי חיידק בשתן (הוא הגיע ממנו ) ומאז אנחנו בכלל לא שוכבים, רק מדי פעם עם קונדומים.
אני כל היום בבית עם הילדים. הוא בעבודה מהבוקר עד 9 או 10 בערב, לפעמים הוא יוצא עם חברים וחוזר מאוחר.
לי אין חברות. עם אמא אני לא מדברת על זה כי זה סתם מכאיב לה ומכניס אותה לדכאונות... וכשבעלי מגיע הביתה הוא עסוק בפאלפון.
אנחנו בקושי מתקשרים והפעם האחרונה ששכבנו הייתה לפני חודש.
אנחנו רבים מלא! ואני מרגישה בודדה, ואין כם מי לדבר, הוא אישית לא מבין אותי ואומר שאלו סתם הורמונים של ההריון ושזה יעבור.
אני ממש לא רוצה להתגרש!!
