תייר מקומי
New member
מה עכשיו ?
הובכן, פגשתי באישה זו, לפני מס' חודשים. כעת אני יודע, אני אוהב אותה. חשוב לי הלבד שלי, חשוב לי השקט שלי, חשובה לי השלווה שלי. אישה זו, מבלי שתתכוון, מפרה לי את השלווה. ימיי, בדרך כלל, עוברים בשקט, ללא התרחשויות מרובות. המעט שבכל זאת קורה, לא מאופסן בתוכי לאורך זמן. אני די אדיש, לסובב אותי. יש לי אותי, וכך טוב לי. אני מרגיש פתוח ליחסים. האמנם? אישה זו, חייה מלאים התרחשויות מסעירות. לרב, שליליות, אשר מזעזעים את חייה. אין לה שקט, היא טרם הגיעה אליו. הרעש של חייה, מצליח לחדור אל תוך השקט שלי. לא לכולם "יש את הפריווילגיה הזו", לחדור את מסך השקט שלי. זה מפריע לי, ולאחרונה, ימי אינם שקטים כשהיו. אני צריך את השקט שלי, הוא-הוא, מקור היציבות שלי. אני אוהב אותה, אולם, אני מרגיש נסחף אל אי-השקט שלה, אל חייה. גם כשאני מנסה, לברוח איתה, אל מחוזות שקטים, הרעש של חייה משיג אותנו במהרה. אנו לא חיים ביחד. לכל אחד מאיתנו דירה, וחיים. לאחרונה, אני חש אי-שקט, מייד עם היכנסה אל דירתי. לא רוצה בזה. לא טוב לי. איני מצליח, אולי בשל אהבתי אליה, להיות אדיש לקורה אותה. אני דואג לה. אני רוצה "להגן" עליה מפני אלו, שנדמה כאילו מטרתם בחיים היתה, להזיק לה. הלוואי שהייתי יכול, כפי שאני עם "שאר העולם", פשוט לשמוע ולא להקשיב. לדעת, ולא להתערב. לראות ולשתוק. הסתבר, שאיני יכול... רוצה אותה. אוהב אותה. מתמכר אליה. מה עכשיו??
הובכן, פגשתי באישה זו, לפני מס' חודשים. כעת אני יודע, אני אוהב אותה. חשוב לי הלבד שלי, חשוב לי השקט שלי, חשובה לי השלווה שלי. אישה זו, מבלי שתתכוון, מפרה לי את השלווה. ימיי, בדרך כלל, עוברים בשקט, ללא התרחשויות מרובות. המעט שבכל זאת קורה, לא מאופסן בתוכי לאורך זמן. אני די אדיש, לסובב אותי. יש לי אותי, וכך טוב לי. אני מרגיש פתוח ליחסים. האמנם? אישה זו, חייה מלאים התרחשויות מסעירות. לרב, שליליות, אשר מזעזעים את חייה. אין לה שקט, היא טרם הגיעה אליו. הרעש של חייה, מצליח לחדור אל תוך השקט שלי. לא לכולם "יש את הפריווילגיה הזו", לחדור את מסך השקט שלי. זה מפריע לי, ולאחרונה, ימי אינם שקטים כשהיו. אני צריך את השקט שלי, הוא-הוא, מקור היציבות שלי. אני אוהב אותה, אולם, אני מרגיש נסחף אל אי-השקט שלה, אל חייה. גם כשאני מנסה, לברוח איתה, אל מחוזות שקטים, הרעש של חייה משיג אותנו במהרה. אנו לא חיים ביחד. לכל אחד מאיתנו דירה, וחיים. לאחרונה, אני חש אי-שקט, מייד עם היכנסה אל דירתי. לא רוצה בזה. לא טוב לי. איני מצליח, אולי בשל אהבתי אליה, להיות אדיש לקורה אותה. אני דואג לה. אני רוצה "להגן" עליה מפני אלו, שנדמה כאילו מטרתם בחיים היתה, להזיק לה. הלוואי שהייתי יכול, כפי שאני עם "שאר העולם", פשוט לשמוע ולא להקשיב. לדעת, ולא להתערב. לראות ולשתוק. הסתבר, שאיני יכול... רוצה אותה. אוהב אותה. מתמכר אליה. מה עכשיו??