מה עושים?
מה יש לי? בסך הכל אני בנאדם נורמטיבי, אבל יש לי כמה דברים שמפריעים לי: כשאני נמצא בחברה שהיא לא של חברים מאוד קרובים או משפחה, אני הרבה פעמים "נאטם". בעקרון יש לי מה להגיד, אבל פשוט המילים לא יוצאות, ואני מרגיש סוג של "מתוח", למשל בשיחה עם הבוס, ובעצם זה פוגע בי, כי בכל הפעמים שאני רוצה להראות משהו אני מתבלבל ונתקע. יוצא שאני אומר שטויות או שאני נתקע במצב של אין מה להגיד. נראה לי שפעם הייתי יותר משוחרר, אולי בגלל שאני עובד עם מחשבים נהייתי אטום, לא יודע מה נהיה לי... כשאני שותה אני הרבה יותר משוחרר, אבל זה מטומטם ואלכוהוליסטי קצת לשתות כדי להשתחרר. אני רוצה להיות במצב תמידי של צלילות ושדברים זורמים לי, עם יכולות וורבליות גבוהות. במצבים כאלה שבהם אני נאטם, והצד השני מדבר אני מרגיש שאני צריך להתאמץ להקשיב ולא לפספס מילים, כאשר לפעמים אני מאבד את רצף השיחה. אני לא מבין מאיפה זה בא לי... אני לא יודע אם טיפול פסיכולוגי זה העניין, אולי יש איזה שהיא אפשרות לעבוד על עצמי לבד? ואם טיפול, למי פונים? אין לי מושג... תודה
מה יש לי? בסך הכל אני בנאדם נורמטיבי, אבל יש לי כמה דברים שמפריעים לי: כשאני נמצא בחברה שהיא לא של חברים מאוד קרובים או משפחה, אני הרבה פעמים "נאטם". בעקרון יש לי מה להגיד, אבל פשוט המילים לא יוצאות, ואני מרגיש סוג של "מתוח", למשל בשיחה עם הבוס, ובעצם זה פוגע בי, כי בכל הפעמים שאני רוצה להראות משהו אני מתבלבל ונתקע. יוצא שאני אומר שטויות או שאני נתקע במצב של אין מה להגיד. נראה לי שפעם הייתי יותר משוחרר, אולי בגלל שאני עובד עם מחשבים נהייתי אטום, לא יודע מה נהיה לי... כשאני שותה אני הרבה יותר משוחרר, אבל זה מטומטם ואלכוהוליסטי קצת לשתות כדי להשתחרר. אני רוצה להיות במצב תמידי של צלילות ושדברים זורמים לי, עם יכולות וורבליות גבוהות. במצבים כאלה שבהם אני נאטם, והצד השני מדבר אני מרגיש שאני צריך להתאמץ להקשיב ולא לפספס מילים, כאשר לפעמים אני מאבד את רצף השיחה. אני לא מבין מאיפה זה בא לי... אני לא יודע אם טיפול פסיכולוגי זה העניין, אולי יש איזה שהיא אפשרות לעבוד על עצמי לבד? ואם טיפול, למי פונים? אין לי מושג... תודה