מה עושים?

../images/Emo192.gif יו, כמה "מעולה" בשתי הודעות

מתלהבת שכמוני
 

שששררון

New member
אולי יש סיבה אחרת להתנהגות שלה

אני מאוד נזהרת כי אני לא מכירה אותך ולא את ביתך אבל ההגיון שלי אומר לי שלפעמים ההתנהגות של הילדים היא ניסיון להעביר מסר סמוי,והם רק מסווים איזה קושי או צורך שלהם בביטוי חיצוני של התנהגות . לכן אולי כאשר את מנסה להבין אותה ולקבל ממנה תשובה ישירה לבעיה הקונקרטית של האוכל בבית, אין לה תשובה הולמת, כי זאת לא באמת הבעיה שלה. אולי כדאי לדבר איתה באופן כללי האם משהו בהתנהלות בבית מפריע לה. זאת רק דעתי האישית.
 
יכול להיות, אם כי קשה לי להאמין

כי דווקא יש בינינו תקשורת פתוחה והיא לא מתביישת לבוא ולהגיד לי מה שהיא חושבת/מרגישה וכו'. אני אנסה לגשש.
 

אימם

New member
אני התחלתי לקנות אוכל מוכן

לאחר כשלון מוחץ בלקלוע לטעם של הילדים....בשבוע שעבר למשל הכנתי חריימה (לא חריף) שהילדים בד"כ אוהבים. התקשרתי מהעבודה לוודא שהם אכלו, והם השיבו שאכלו. כשחזרתי הבייתה וראיתי, שוב, שרק טעמו ושכל האוכל נשאר.... החלטתי שאני קונה אוכל מוכן ושאין רע בזה... אז אני קונה את המנה הבשרית ומכינה רק את התוספת...השבוע קניתי בחצי חינם: קציצות עוף, ממולאים, צלי בקר וליד זה אני מכינה: אורז לבן או אדום, אפונה, שעועית ירוקה או לבנה ברוטב מקופסת שימורים או פסטה.
 

תאירU4

New member
זה מזכיר לי אותי בגיל הזה.

הייתי מגיעה הביתה, אחרי שעות של שריצה באורווה, וכמובן שאין מה לאכול... אני כמובן מבקשת לאכול, אמא שלי (ז"ל) עם כל הנכונות שבעולם - שאני אכין לך סלט? ביצה? רק תגידי... ואני רוצ אוכל "אמיתי", וכאן השאלה- מה זה אוכל אמיתי? סטייק????!!!! כמו שתמיד היה כשהאח שלי היה חוזר מהצבא, ולי היא לא שמרה כאלה במקרר......
 
למעלה