מה עושים?

מצב
הנושא נעול.

Forum User

New member
דווקא בהקשר הזה יש לי הרהורי כפירה

המערכת מוגבלת גם באיתור
וגם במה שיש לה בכלל להציע. יום בשבוע זה נחמד, טוב ויפה אבל כשהצורך בזה זועק סימן שזה ממש לא מספיק. בשבוע יש עוד חמישה ימים בהם לומדים (או ארבעה, בחלק מהמקומות).
דווקא בהקשר הזה יש לי הרהורי כפירה
כתושבי הפריפריה, בני נוסע כמעט חצי שעה בכל כיוון ליום העשרה, 20 ק"מ שחלק נכבד מהם על כביש מהיר ועמוס בתנועה בשעות הבוקר. ההסעה יוצאת בשבע בבוקר. עם כל זה שהייתי שמחה שאת התכנים של יום העשרה הוא יקבל על בסיס יומי ולא שבועי, אני שמחה שבשאר ימי השבוע הוא הולך לביה"ס ברגל ולא נוסע אליו באוטובוס.
 
כן, טוב, הסעה זה איכסה

דווקא בהקשר הזה יש לי הרהורי כפירה
כתושבי הפריפריה, בני נוסע כמעט חצי שעה בכל כיוון ליום העשרה, 20 ק"מ שחלק נכבד מהם על כביש מהיר ועמוס בתנועה בשעות הבוקר. ההסעה יוצאת בשבע בבוקר. עם כל זה שהייתי שמחה שאת התכנים של יום העשרה הוא יקבל על בסיס יומי ולא שבועי, אני שמחה שבשאר ימי השבוע הוא הולך לביה"ס ברגל ולא נוסע אליו באוטובוס.
כן, טוב, הסעה זה איכסה
(לא שאני יודעת, אני כמעט ולא הייתי מתעוררת להסעות
)
 

פולספגן

New member
אם אחד מבני הזוג היה מוצא עבודה אטרקטיבית

לא העלו אפשרות שכזו
הגברת אתה דיברתי אמרה שתכן שיקבל תוספת זמן. זה הכל. ומה עושים עם אובדן השנה? למה הם זזים כה לאט? אם זה מבחן אישי ולא קבוצתי מדוע לא לעשות זאת מחר? ולשאלתך, מסגרת מלאה למחוננים לא קיימת באיזור. לא רואה אותנו מתנתקים ועוברים דירה וגם לא רואה את הפשוש מתחיל לנסוע מרחקים באוטובוסים. ובנוסף, לשילוב שכזה בין לימודים רגילים עם החברים מהשכונה ויום העשרה יתרונות משלו. הייתי כמובן שמחה יותר אם זה היה מתחלק חצי, חצי. וכמובן, אם היתה מסגרת מלאה, לא הייתי מתנגדת לשלוח אותו, אבל קודם שיכירו בפוטנציאל שלו ובהתאמתו לתכנית... עם מי ניתן לדבר שם? איך עוברים את מחסום הפקידה?
אם אחד מבני הזוג היה מוצא עבודה אטרקטיבית
במקום רחוק, לא היתם מתנתקים ועוברים דירה
לפעמים, עושים הקרבות בחיים, גם בשביל הילדים. עושים את השיקולים ואולי, כן רואים שמעבר לאיזור אחר, כן יטיב עם הצדדים.
 

מיליגו

New member
בענין הפרעת הקשב

מה עושים?

נכנסתי לכאן בעבר בשם "בדרךשלנו" (שכחתי סיסמה ולכן משתמשת כרגע בשם הזמני) והתייעצתי לגבי בני המוכשר כמו שד שלא עבר את שלב ב' של מבחן סאלד. קבלתי את עצתכם ולקחתי אותו לאבחון אצל מאבחנת מומלצת. בקיצור, לילד IQ כולל 151. מחונן לכל הדעות. בנוסף, האבחון קובע שכנראה מבחן חוזר לא יעזור מכיון שעל פי האבחון הילד לוקה בהפרעת קשב והיסח הדעת שלו גורם לו לסמן בפזיזות תשובות אחרות מאלה שהתכוון לסמן וכו... וכן אין לו את הבגרות הדרושה ואת הסבלנות הדרושה לחזור ולבדוק עצמו ולכן גם תוספת זמן כנראה לא תועיל. האבחון אף מציין שלמרות לקות הקשב, הילד מתאים ביותר לתוכנית העשרה. (חבל רק שבאיזור שלנו זה לא מסגרת מלאה אלא רק פעם בשבוע). התקשרתי למחלקה לאיתור מחוננים שם נאמר לי שלאחר שאגיש ערעור הוועדה שתתכנס כנראה באפריל או מאי 2008 (!!!)תחליט אם לאפשר לו לגשת למבחן נוסף. כשציינתי שעל פי האבחון מבחן נוסף כנראה לא יועיל, נאמר לי ששום פתרון אחר לא מקובל עליהם. מה עושים? איך גורמים להם להבין שיש יוצאים מהכלל (תרתי משמע!) ושלפעמים ניתן וצריך להתגמש? בנוסף, כיצד גורמים להם לדון בבקשה בקרוב כך שאם יתקבל, יוכל ללמוד שם כבר בכתה ג? הוא זקוק לעניין ולמסגרת מאתגרת (אם כי פעם בשבוע) כמו לאויר לנשימה.
בענין הפרעת הקשב
בלי שום קשר לענין המחוננות, כדאי לטפל בהפרעת הקשב כדי שלא תפריע לילד להתקדם ולהצליח בשאר הלימודים ובחיים בכלל. כדאי להכנס לפורום ADHD של הפרעת קשב יש שם הרבה חומר שניתן ללמוד ממנו. (ADHD = ראשי התיבות של הפרעת הקשב במונח המקצועי באנגלית). ובענין המבחן והערעור, הייתי מצרפת מכתב לועדת הערעור ומסבירה את מצבו, ואת הקושי שלו לעשות את המבחן. כדאי גם לבדוק האם בעית הקשב לא תפריע לו לתפקד במסגרת לימודי ההעשרה של המחוננים, אם הוא לא קשוב בשיעור הוא לא יפיק כל תועלת מלימודים אלה. כדאי לטפל בשני הדברים במקביל. בכל מקרה - בהצלחה רבה!
 
למה? הפרעת קשב זה כיף בד"כ

בענין הפרעת הקשב
בלי שום קשר לענין המחוננות, כדאי לטפל בהפרעת הקשב כדי שלא תפריע לילד להתקדם ולהצליח בשאר הלימודים ובחיים בכלל. כדאי להכנס לפורום ADHD של הפרעת קשב יש שם הרבה חומר שניתן ללמוד ממנו. (ADHD = ראשי התיבות של הפרעת הקשב במונח המקצועי באנגלית). ובענין המבחן והערעור, הייתי מצרפת מכתב לועדת הערעור ומסבירה את מצבו, ואת הקושי שלו לעשות את המבחן. כדאי גם לבדוק האם בעית הקשב לא תפריע לו לתפקד במסגרת לימודי ההעשרה של המחוננים, אם הוא לא קשוב בשיעור הוא לא יפיק כל תועלת מלימודים אלה. כדאי לטפל בשני הדברים במקביל. בכל מקרה - בהצלחה רבה!
למה? הפרעת קשב זה כיף בד"כ
במיוחד כשלא רואים צורך לרוץ ולתייג. יש יותר גוונים מהשחור ולבן שאת מציגה כאן.
 

ציפי ג

New member
הפרעת קשה יכולה להיות כיפית

למה? הפרעת קשב זה כיף בד"כ
במיוחד כשלא רואים צורך לרוץ ולתייג. יש יותר גוונים מהשחור ולבן שאת מציגה כאן.
הפרעת קשה יכולה להיות כיפית
אבל גם יכולה להעיק מאוד על ילד. צריך להתסכל על הילד, ולא על המורים, כשחושבים מה לעשות עם ילד שיש לו הפרעת קשב.
 
ודאי, זו הייתה תגובה להמחשת הקיצוניות

הפרעת קשה יכולה להיות כיפית
אבל גם יכולה להעיק מאוד על ילד. צריך להתסכל על הילד, ולא על המורים, כשחושבים מה לעשות עם ילד שיש לו הפרעת קשב.
ודאי, זו הייתה תגובה להמחשת הקיצוניות
מי שיבוא לבקר בפורום 694 (ADHD בוגרים) יוכל לראות שם אנשים עם לא מעט במשותף (אף אחד לא יכול להיות מזכירה
) אבל עם תחום שונות רחב של חוויות. להגיד "תטפלו אחרת זה יעיק" זו הסתכלות חסרת גוונים, מה שמאוד לא הולם את ה"הפרעה" הזאת (וכן את עובדי מערכת החינוך, גם כשיש להם כוונות טובות עדיין קל יותר לדרוש מההורים "לטפל" על מנת ליישר את הילד במקום לנסות להגיע אליו).
 
../images/Emo45.gif

ודאי, זו הייתה תגובה להמחשת הקיצוניות
מי שיבוא לבקר בפורום 694 (ADHD בוגרים) יוכל לראות שם אנשים עם לא מעט במשותף (אף אחד לא יכול להיות מזכירה
) אבל עם תחום שונות רחב של חוויות. להגיד "תטפלו אחרת זה יעיק" זו הסתכלות חסרת גוונים, מה שמאוד לא הולם את ה"הפרעה" הזאת (וכן את עובדי מערכת החינוך, גם כשיש להם כוונות טובות עדיין קל יותר לדרוש מההורים "לטפל" על מנת ליישר את הילד במקום לנסות להגיע אליו).
 
האם תוכלי למסור לי פרטים לגבי המאבחנת

מה עושים?

נכנסתי לכאן בעבר בשם "בדרךשלנו" (שכחתי סיסמה ולכן משתמשת כרגע בשם הזמני) והתייעצתי לגבי בני המוכשר כמו שד שלא עבר את שלב ב' של מבחן סאלד. קבלתי את עצתכם ולקחתי אותו לאבחון אצל מאבחנת מומלצת. בקיצור, לילד IQ כולל 151. מחונן לכל הדעות. בנוסף, האבחון קובע שכנראה מבחן חוזר לא יעזור מכיון שעל פי האבחון הילד לוקה בהפרעת קשב והיסח הדעת שלו גורם לו לסמן בפזיזות תשובות אחרות מאלה שהתכוון לסמן וכו... וכן אין לו את הבגרות הדרושה ואת הסבלנות הדרושה לחזור ולבדוק עצמו ולכן גם תוספת זמן כנראה לא תועיל. האבחון אף מציין שלמרות לקות הקשב, הילד מתאים ביותר לתוכנית העשרה. (חבל רק שבאיזור שלנו זה לא מסגרת מלאה אלא רק פעם בשבוע). התקשרתי למחלקה לאיתור מחוננים שם נאמר לי שלאחר שאגיש ערעור הוועדה שתתכנס כנראה באפריל או מאי 2008 (!!!)תחליט אם לאפשר לו לגשת למבחן נוסף. כשציינתי שעל פי האבחון מבחן נוסף כנראה לא יועיל, נאמר לי ששום פתרון אחר לא מקובל עליהם. מה עושים? איך גורמים להם להבין שיש יוצאים מהכלל (תרתי משמע!) ושלפעמים ניתן וצריך להתגמש? בנוסף, כיצד גורמים להם לדון בבקשה בקרוב כך שאם יתקבל, יוכל ללמוד שם כבר בכתה ג? הוא זקוק לעניין ולמסגרת מאתגרת (אם כי פעם בשבוע) כמו לאויר לנשימה.
האם תוכלי למסור לי פרטים לגבי המאבחנת
אני מאוד אשמח לקבל פרטים על המאבחנת כדי לפנות עם בני
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה