מה עושים עם החיים שלי ?

kent112

New member
מה עושים עם החיים שלי ?

אני בן 27 אין לי שום השכלה, את הצבא לא סיימתי בגלל "חוסר התאמה" , בכל מה שאני מנסה אני נכשל ובנוסף לכל זה יש לי בעיה שאני מנותק בצורה די קשה מהסביבה אין לי חברים וברוב שעות היום אני סגור עם עצמי בחדר , לפעמים אני מרגיש עוד ילד.. כאשר אני יוצא לרחוב אני מרגיש מאויים מהסביבה מכל אדם שעובר ברחוב , אני לעולם לא יאזור מספיק אומץ בכדי לפנות למישהו ברחוב בכדי לשאול על כתובת מסוימת, היו לי כמה טיפולים עם פסיכולוג שגם הוא התיאש מימני .. אני רוצה ללמוד להשתפר להתקדם אבל אני לא יודע איפה להתחיל מה לילמוד ? ואיפה בכלל יקבלו אותי ? רציתי לדעת מה אתם חושבים על החיים שלי ? האם יש עוד משהו להציל ? ואם יש מה להציל אולי אתם יודעים איך אני עושה את זה ?
 
ברור שיש מה להציל, הבחירה היא בידך

הבחירה היא באם לשנות את דרך המחשבה שלך שאתה נכשל ולא מוצלח בשום דבר או להישאר באותה דרך מחשבה. אני אספר לך סיפור: אני לומדת במסלול הוראה יצירתית, שזה מסלול שמצריך הרבה לצייר, לעצב דברים וכו' ואני תמיד ראיתי את עצמי ככישלון בכל מה שקשור לאומנות ובכל זאת הלכתי למסלול ובמשך שנה א' ותחילת הסמסטר הזה של שנה ב' כל הזמן חשבתי לעצמי שאני כישלון והייתי הכי ביקורתית כלפי עצמי לגבי כל עבודה שעשיתי, כל הזמן אמרתי דברים כמו "העבודה הזאת נראית כמו של ילד בכיתה א'" וכל מיני שטויות אחרות, עד שהבנתי שאני צריכה להנות ממה שעושה ולקבל את מה שעושה כי אני עושה את זה מתוך הלב ובאמת אני מתחילה לאהוב את מה שעושה, גם אם התוצר הוא לא עבודה אומנותית ברמת יצירה של המונה ליזה. אין לך השכלה- קח את עצמך בידיים ותשלים בגרויות, יש מלא מכונים שיעזרו לך. צא לעבוד וכך תכיר אנשים ותהיה מחוץ לבית כך שלא תהיה לך האפשרות בכלל להסתגר בחדר... האפשרות להציל את עצמך נמצאת בידך, וזה לא יהיה קל בכלל אבל שתדע שתמיד יהיה לך מקום פה להתייעץ ולשתף על הדרך שתעשה, אם תבחר לעשותה. אני מאמינה שאתה יכול לשנות את המצב- אני מאמינה בך!
 
היי kent

אני קודם כל רוצה להגיד לך, תהיה חזק! מבין לליבך... ושתדע שרוב האנשים (כ-80%) עוברים את אותם התחושות שאתה עובר בגילאים האלו (בין 20-30) גם אני יצאתי מהצבא על חוסר התאמה ובגרויות עדיין לא סיימתי, התחושה שאתה כבר אמור להיות משהו\מישהו בשלב הזה, גבר, מבוגר, מדכאת ומפחידה עד כדי חרדה חברתית.. ובנוסף לכך גם העניין של הצבא בחברה הישראלית, זה יוצר ריחוק מהסביבה...מצב קשה משה קצב... אני בטיפול פסיכולוגי...זה עוזר...ומנסה להתקדם החלטה אחר החלטה בדברים שעושים לי טוב. בקיצור אני רוצה להגיד...אל תתייאש...זה לא יעזור לך בכלל! קח החלטה היום, מסע מסביב לעולם מתחיל בצעד אחד קטן, החיים הם כמו סולם, יש לך שלבים רבים ולפעמים נופלים לתחתית וכשאתה שם אל תשפוט ותבקר את עצמך יותר מדי, שלא תתייאש לעולם, זכור: כול עוד אתה חי יש תקווה!
 

kent112

New member
תודה.

קראתי את התגובות וזה באמת מעודד והעלה לי רעיונות חדשים תודה לכולכם.
 
למעלה