מה עושים כש

  • פותח הנושא DDN
  • פורסם בתאריך
א. ראה תשובתי לדני

ב. במקרה כזה אתה תמיד יכול לדאוג שהחזרה לעיר לא תהיה כזאת טריוויאלית, או לחילופין הוא מגיע לעיר, ובנתיים הגיעה חוזת עתידות שמבקשת לראות אותו באופן דחוף ונותנת לו נבואה בקשר אליו, לחבריו ולשד האמור, או לחילופין בני העיר מתנפלים עליו בגלל משהו שהחברוה לא עשתה וכו' וכו' וכו'. הבעיה היא - וזאת בעיה קשה במו"ד שקרב לא מפסיקים באמצע, ובמו"ד קרבות הם בד"כ ארוכים עד אינסוף כי יש כל כך הרבה קוביות לזרוק. הפתרון היחיד שאני מכירה הוא לרמות ובקרבות שחשוב שבזמן שחקנים הם יהיו קצרים לשחק דייסלס אן עם פחות קוביות.
 

Gilgam69

New member
אני קראתי את הודעתך

אבל הדמות של דני לא חזרה לעיר ממרחק עצום, היא הייתה במרחק משהו כמו ק"מ אחד בודד מהעיר, בתוך השדות מסביב לעיר ששם עמדו חיילי משמר שהתחילו לסחוב את חבריהם הפצועים חזרה לעיר, והדמות של דני עזרה להם. במקביל שאר שלושת חברי חבורת הצנונית רצה קילומטר - קילומטר וחצי הרחק מהעיר בעקבות הקובולדים והשדה. לא היה הרבה שאפשר לעשות לדמות של דני שהיא עוזר לאנשי המשמר לסחוב את פצועיהם לעיר. אנחנו מדברים פה על פחות או יותר 5 דקות של זמן משחק, אי לכך ובהתאם לזאת החזרה לעיר הייתה טריוויאלית. פחות או יותר שהחבורה סיימה את הקרב, הדמות של דני רק הגיעה לשערי העיר.
 
סליחה?!?!?

ומה עם המכשפה העיוורת שבאה אל שדה הקרב מונחית ע"י 2 התלמידות הצעירות שלה מיללת וממלמלת, ומובילה אותן הישר אל (סליחה, שכחתי את שם הדמות ולכן נקרא לו כאן "דני") דני, דני לא מבין דבר ממה שהיא אומרת, אבל הן מסבירות על הנבואה, על כך שרק 4 שיש להם צנונית יוכלו להתגבר על השד הנורא, וגם אז רק בעזרת הצבא שיבוא אחריהם יוכלו לצבא שהוא צובר, וכי זה יקרה רק אם הם יהיו ארבעתם ביחד. ובנוסף היא מזהירה את ידידינו דני שחבריו נמצאים בסכנה גדולה משם משערים, סכנת מוות שלא התכוננו לה. זה לא קורה בחמש דקות האלה? מה לגבי זה שאחרי שהוא חזר בחמש דקות האלה הוא שומע על קוסם גדול שהגיע מארץ רחוקה כדי להלחם בכל כוחות האופל - הוא לא יגיע אליו לבקש עזרה או לקבל מידע? קצת דמישות פה מצד שניכם היתה יכולה להפוך את המשחק למהנה גם בשבילו.
 

Gilgam69

New member
סלחתי

א. ישנם מספר פרטים שאני לא יכול לשחרר פה בפורום מפאת העובדה שחברי הקבוצה קוראים את ההודעות ולכן אם היית יודעת קצת מעבר למה שנאמר היית חושבת אחרת. ב. קשה להאמין שאחרי שכל משמר העיר הוקפץ וכל האיכרים ברחו מכיוון השדות חזרה לעיר. הלכה לה אישה זקנה, מלוות ב-2 תלמידות צעירות, ישר לתוך צבא הפשיטה הקובולדי. ג. אחרי שאלכס חזרה לעיר עוד לא התרחש, עצרנו פחות או יותר בדיוק ברגע שהיא מגיעה לשערי העיר. ד. ישנו אדם שהגיע מארץ רחוקה להילחם בכל כוחות האופל, אבל החבורה ברוב... לא משנה, הצליחה בהיכנס לעימות עם אותו אדם והם עכשיו בכאסח. אותו אדם נקרא גבריאל ואת הטאקל של החבורה איתו הם כתבו בהודעה נפרדת.
 
אז לגבי הזקנה

אתה לא רואה אנימה? את הסרט הנפלא!!! נהדר!!! מומלץ!!! המבוסס על סדרת המנגה הטובה עוד יותר נאוסיקה ראית? יש שם זקנה כזאת שבפרוש נמצאת קרוב לשדה הקרב. רואות נסתר הן יצורות בהחלט מוזרות. עכשיו, אתה אמרת שאלכס חזרה עם משמר העיר - נכון? החבורה הלכה לעקוב אחרי הקובולדים? זה אומר שהם לא שם בעת הנסיגה - לא?
 

Gilgam69

New member
אלכס חזרה לעיר עם המשמר והפצועים

והחבורה בליווי שני גמדים שהתידדו איתם החלו לרדוף אחרי הקובולדים. אנימה אני מכיר. אבל אנחנו סוטים מהנקודה, הנקודה הייתה ש-5 הדקות של 3/4 מהקבוצה לקחה שעתיים בעוד 5 הדקות של ה-1/4 האחרון לקחה שתי שניות. מה שנעשה נעשה.
 
האמנם?!

ומה לגבי לחפש קוסם להשכרה שיוכל לתת להם בוסט ליכולות? לארגן צבא שילך להציל אותם אחרי שהם יסתבכו עם הקובולדים? לחפש מידע נוסף שיאפשר לו לשכנע אותם לרדת מהמרדף הזה? נסה להיות קצת יותר יצירתי.
 

Ferenheit

New member
בתור מנהיג החבורה

אני מוכרח לומר שאתם מתארים אותנו כחבורת אדיוטים השועטת אל פי האבדון. אני מודה - סבלנות זה לא בדיוק הצד החזק שלי, אבל זוטונים ערמומיים כמונו קשה למצוא. אחרי הכל, אני נוכל וקייד הוא איש דת מכשף - היש שילוב ערמומי מזה?
 
אהממ...

ובכן, בוא נאמר שלא בדיוק התיחסנו אליכם. אנחנו מדברים פה מנקודת המבט של הדמות של דני , ובאופן כללי על איך מעסיקים שחקן כשהדמות לשו בודדה. וכאן כמו שאמרתי האחריות נופלת שווה בשווה על השחקן ועל GMו. לשחקן יש אחריות לעשות דברים, בעוד שלGMו יש אחריות לתת לו אפשרויות לגבי מה לעשות. זה משהו בסיסי בגישה שלכם גם כשחקנים וגם של גיל כ-GM - כי גם ביצוצה השתעממה כשאריתיה נפרדה משאר החבורה. כך שאין כאן שיפוט של מעשי הדמויות שלכם בשום צורה.
 

Gilgam69

New member
שתי מקרים בהם אריתיה נפרדה מהקבוצה

1. הייתה במערות החשכה ושם זמן המשחק התחלק שווה בשווה בין חלק א' לחלק ב' של החבורה אז בזה לא ניגע כי אין מה לגעת. 2. שהחבורה יצאה לפטרול ואריתיה הלכה לישון. הפטרול עצמו לא לקח כל הלילה אלא רק שעתיים עד ארבע שעות (לא זוכר במדויק) ולכן לא היה מה לעשות כאן. בכל מקרה, החבורה מתפצלת מדי פעם אבל היו רק שני מקרים של התפצלות שהובילה לשיעמום של השחקן המפוצל: הראשונה מופיעה בסעיף 2 למעלה. השניה היא ההתפצלות של אלכס עכשיו כששאר החבורה רודפת אחרי הקובולדים. פרט ל-2 מקרים אלה כל התפצלות טופלה ע"י כך שזמן משחק שווה הוקדש ל-2 או יותר של החבורה... לעיתים פשוט אין ברירה (כמו 2 המקרים הנ"ל) וקורה שהמצב הזה מתממש.
 
דווקא לא השתעממתי...

היה מאוד נחמד להקשיב לשטויות של שלושת האחרים. לפעמים זה חביב, במיוחד כשאני, כשחקנית, עיפה ואין לי כוח לשחק כמו שיש לי כוח להקשיב...
 

Gilgam69

New member
חוץ מזה

במקרה שאריתיה התפצלה משאר החבורה, היא עצמה (יותר נכון השחקנית שלה) בחרה ללכת לישון בזמן ששאר חבריה פיטרלו בשדות העיר. אם היא הייתה בוחרת לעשות משהו אחר, ואכן היא עשתה משהו כזה (שאני מנוע מלהגיד) בחלק מהזמן שהחבורה פיטרלה, הזמן היה מוקדש (והוא אכן הוקדש בזמן שהיא עשתה את מה שהיא עשתה) שווה בין 2 חלקי הקבוצה.
 
בשביל מה יש חברים?

בהנחה שהם חברים טובים שלו, והם עברו הרבה דברים לא קלים ("הרפתקאות") ביחד, אז נראה לי מוזר שזה שהוא לא הצליח לשכנע אותם לא להסתכן סתם, מוביל לזה שהוא אומר להם "נו, טוב, תלכו לעזאזל, אני נשאר פה". אין לי מושג בנוגע לרמת החברות בין הדמויות, או לאופן בו השחקנים מתייחסים במציאות לחברים שלהם, אבל רוב האנשים שיש להם חברים ממש טובים (וקשה לי לראות סיבה טובה להסתובב בצוותא לאורך הרפתקאות ממש מופרעות בלי שהכריחו אתכם אלא אם כן נהייתם חברים ממש טובים), לא ינטשו אותם מבלי לדעת מה יעלה בגורלם סתם כי הם לוקחים סיכונים מטופשים. אם כל החבר'ה הולכים אל לוע הסכנה, אז כל החבר'ה הולכים. מי שמחליט שלא מתאים לו ללכת עם כולם, שלא יצפה אחר כך שיתייחסו אליו כאל אחד מהחבר'ה. נכון, זה לא פייר, וזה לחץ חברתי מהסוג הגרוע ביותר בשילוב סחיטה רגשית, אבל ככה זה עובד. חוץ מזה, היום יש פלאפונים, ובמשחק השחקן העריק שומע מה קורה לדמויות ליד השולחן, אבל תחשוב בראש של הדמות - חברים שלו הלכו למה שנראה כמו סכנה קטלנית, הוא החליט להישאר מאחור - ועכשיו אין לו מושג מה קורה איתם! אם הם חיים או מתים! כמה זמן בנאדם נורמלי יכול לשבת ככה, עם אי הודאות על גורלם של חבריו הטובים ביותר? זה יכרסם אותו מבפנים, וגם אם הוא היה נחוש לנטוש אותם, הספקות והחרדה לגורלם יכולים לערער את הנחישות הזאת.הרי, אם היית נשאר איתם בשטות שהם עושים, היית יכול למנוע מהם לעשות שטויות גדולות יותר בדרך או לצמצם את נזקיהן. "רעות" זה ערך שיכול לגרום לך לעשות גם דברים שאחרת לא היית עושה, כמו להסתכן בצורה טיפשית רק כדי לא להשאיר את החברים שלך לבד בסכנה, או לרגיש נורא עם זה שנתת להם להסתכן ונשארת מאחור. כי חברים טובים לא מוצאים כל יום, והרעיון שהם נפגעו ולא היית בסביבה כדי אולי לעזור או לפחות לסבול ביחד איתם, יאכל מבפנים כל אדם שיש לו חברים טובים ושהוא ראוי להם. לא צריך זקנות עם נבואות, או משימות מקוסמים עם גלימות כדי להריץ את הדמות בחזרה לחברים שלה. מספיק לחשוב איך היית מרגיש במקומה. כמובן, תמיד השחקן יכול לטעון שהוא בנה דמות אנוכית ואגואיסטית שלא איכפת לה מהחברים שלה. ואז נשאלת השאלה למה הם הסתובבו איתו עד עכשיו אם הוא כזה, והאם אחרי שהבריז להם לאנחות הם ירצו בכלל לחזור להסתובב איתו.התירוץ של "השחקנים והשה"מ רוצים ככה" נשמע קצת חלש ותלוש.
 

Gilgam69

New member
אני חושב שגם אתה מפספס פה נקודה

מאוד חשובה: זה לא שה-3 דמויות רצו אל עבר הסכנה והדמות הרביעית אמר "לעזאזל עם זה, אני לא מתכוונת להסתכן", ממש ממש לא. אחרי שהצבא הקובולדי נעלם מאחורי גבעה, 3 מדמויות השחקנים רצו אל עבר אותה הגבעה. הדמות הרביעית (שנשארה מאחור, להלן "אלכס"), עצרה ועזרה לפצועים. היא לא ידעה שחבורתה המשיכה לרדוף אחרי הצבא הקובולדי מאחורי אותה גבעה. היא התחילה לעזור לחיילים שרדו לסחוב את חבריהם חזרה לעיר. הגיוני מאוד שהיא לא חשבה בכלל שחבריה יתמידו במרדף שכן זה רעיון ממש ממש מטורף. כל אדם שהיה במצב ההוא ושלא השתתף במרדף אלא עוצר לעזור לפצועים היה בטוח שחבריו עוד רגע יצוצו מעבר לגבעה בדרך חזרה. כל הסיפור הזה ארך חמש דקות אנחנו לא מדברים פה על שעות או ימים, אנחנו מדברים פה על איבוד קשר בין 3 הדמויות לאלכס לפרק זמן של חמש דקות בלבד (בזמן משחק כמובן, בזמן אמיתי זה לקח שעה-שעתיים). קשה לי להאמין שאם מישהו היה בקניון לדוגמה וחבריו היו אומרים לו שהם קופצים לחנות אחרת והוא היה נשאר לדבר עם מישהו אחר שהוא מכיר אז הוא היה נכנס ללחץ ומנסה להתקשר או למצוא אותם אם תוך 5 דקות הוא לא שמע מהם כלום...
 

Ferenheit

New member
פער שה"ם-שחקן

ובכן, כל מה שנאמר כאן על המעשה המטורף מוטעה מיסודו. כן, אני מבין שהדיון הוא על פיצולים בחבורה, דיון שאני חושב שהוא בעיקרו (אבל לא כולו), מיותר. הנה עשרים האגורות שלי: 1. פיצול בחבורה קורה כל הזמן, גם כאשר כולם עומדים באותו מקום. תמיד שחקן אחד מדבר והאחר מחכה לתורו. ככה זה בחיים. שה"ם טוב צריך לדאוג לאיזון ושחקן טוב צריך לא להפר אותו בצורה גסה מדי (אבל אני מבין את הרצון של שחקן לפעול תמיד, סממן של משחק טוב בדרך כלל). המציאות היא כזו שבה לפעמים מישהו הולך שבוע ללא אירועים ומישהו עובר 50 חדרים במבוך בו בזמן. צריך לזכור שכל פעם ששה"ם אומר "רגע, מה א' עושה בזמן הזה?" "רגע, מה ב' עושה בזמן הזה?" הוא מבזבז זמן. אם ההתקלות של א' הייתה אמורה לקחת חצי שעה של משחק היא תיקח שעה וב' עדיין ירגיש שהוא לא מקבל מספיק תשומת לב. בקיצור - לא צריך לדחוף (זה רעיון טוב אולי, אבל לא חובה) זקנות עיוורות בעליות חזיונות נבואיים על ימין ועל שמאל. צריך שההרפתקאה תהיה מהנה ומאתגרת. יש מגוון של דרכים מאוד טובות (בניגוד לרעות, שאין הרבה, לשם שינוי) להצמיד את החבורה אחד לשני. אבל זה לא המקום לפרט. 2. באשר לפער שה"ם מנחה - זה נושא שלמרות שהוא לא הכי חשוב בעולם הוא מוחמץ כמעט תמיד. לפעמים שחקן רוצה לפעול ולהפתיע, זה הופך לקשה הרבה יותר אם השה"ם הוא מהסוג הריכוזי, שרוצה לדעת תמיד. לדעתי צריך לעודד את זה. לשחקן נוצרת מין 'חלקת אלוהים קטנה' שבה הוא השה"ם של עולם פרטי קטן. המקרה של הצנוניות הוא רק דוגמה למקרה כזה - לא רצינו לקרוא תיגר על צבא שלם, אבל היה די ברור שהקובולדים חוטפים מספר קבוע ומתוכנן מראש של גופות, וחשבתי לעצמי שאם אני אצליח לשים את הידיים על אחת מהן אני אוכל א) לעכב את התוכניות של הקובולדים ולהכריח אותם לחזור לפשיטה נוספת. ב) להחזיר לפחות גופת איכר אחת למשפחה האומללה. זה הכל. לא ציד שדים ולא הכרזות מלחמה. לעקוב ממרחק אחרי כמה קובולדים עמוסים לעייפה לא מפחיד את רוסקו (לא הרבה דברים מפחידים אותו בעצם). מקווה שלא הייתי מפוזר מדי.
 
חמש דקות ועוד

חמש דקות הוא עסוק עם הפצועים, אחרי קרב, ופתאום הוא מרים את הראש ורואה שהחברים שלו נעלמו. הם לא קפצו לחנות בקניון, הם נעלמו מעבר לגבעה במהלך קרב - אלא אם כן קרבות בעולם המשחק מזכירים שופינג בקניון (מפסידים נקודות בצורת כסף ומוצאים חפצים??) אז היעלמות כזו היא דבר די מלחיץ. נכון, רק חמש דקות הוא לא יודע מה הולך איתם, אבל מה עם בעוד עשר דקות? רבע שעה? שעה? כמה זמן הוא ימשיך להיות רגוע עם זה שהחברים שלו נעלמו לאנשהו, במהלך קרב, ואין לו מושג מה קורה איתם. אולי הם מתו? אולי ברגע זה תפסו אותם ומענים אותם? הם לא הלכו שנייה לבדוק איזה סרטים יש בבלוקבאסטר - הם נעלמו במהלך קרב. בשביל הדמות, החמש דקות האלה יכולות להיות מאוד מלחיצות. ונשאלת עוד שאלה - החברים שלו יודעים מה קורה איתו? אולי הם באמת ראו אותו לאחרונה מתעסק עם פצועים כאשר יצאו למרדף ספונטני, אבל אולי לא? אולי גם הם מודאגים? ואם הוא רוצה לחפש אותם - האם יש לו מושג איפה? מישהו ראה לאן הם הולכים ויכול לומר לו? האם הוא יכול להתחקות על עקבותיהם? ואולי נתנו לו בטעות (או בכוונה) הנחייה שגוייה או שהוא מצא סימנים מטעים ולא רק שהחברים שלו הלכו לו לאיבוד, אלא גם הוא עצמו הלך לאיבוד? האי ודאות האיומה, הבלבול, הלחץ... אפשר לפתח פה קו מעניין בעלילה.
 

Gilgam69

New member
אפשרות לפיתוח עלילה מזה לא קשורה

לסוגיה שאנחנו דנים בה. מה יקרה עוד עשר דקות באמת? שאלה טובה, שנגיע לשם נמצא תשובה אבל נכון לעכשיו הוא עוזר לפצועים, וסוחב אותם העירה, מה הוא יחשוב שקרה לחבריו, האם הוא ידאג להם או לא, זה כבר תלוי בשחקן. מה שהדמות שלו כרגע עסוקה בו זה עזרה לפצועים, הוא לא הבייביסיטר של שאר הקבוצה, כל אחד מהן הוא איניבידואל עצמאי בפני עצמו. בו נאמר שאני בטוח שגם אתה לא חושב כל רגע ורגע איפה בדיוק כל אחד מחבריך ומה הוא עושה והאם הוא בטוח או לא. שוב, לגבי מה שהוא יעשה אחר כך, זה משהו אחר, תלוי בשחקן וכמובן קודם צריך להגיע ל"אחר כך". בנוסף לזה, קשה לי להאמין שהשלושה האחרים ילכו לאיבוד, 2 מהם סיירים וגם אם לא הם יודעים שבמידה והם באמת הולכים לאיבוד, כל מה שהם צריכים לעשות זה לצעוד מזרחה, שכן יש נהר ממזרחה להם שיורד מצפון לדרום והליכה לאורכו דרומה תוביל בסופו של דבר לעיר הצופה על הנהר.
 
גם אם לא קשור

רעיונות תמיד יכולים להועיל. וכפי ששמת לב, המצב הדי פשוט שתיארת יכול לשמש פתח להרבה דברים. אחרת, אם הוא טריוויאלי לגמרי, אין טעם לדון בו. > מה יקרה עוד עשר דקות באמת? שאלה טובה, שנגיע לשם נמצא תשובה ואני מציע תשובה כזאת. היא אולי לא התשובה היחידה, אבל היא נראית לי די הגיונית. > נכון לעכשיו הוא עוזר לפצועים, וסוחב אותם העירה, מה הוא יחשוב שקרה > לחבריו, האם הוא ידאג להם או לא, זה כבר תלוי בשחקן וגם בפרשנות הסיטואציה על ידיו, או במה שהוא חושב שהדמות אמורה לעשות. בדיוק דוגמא כזו של פרשנות העליתי. שוב, אם זה נורא ברור ולא רלוונטי מה הוא יעשה או לא, אז מה הטעם להעלות את זה לפורום? הטעם הוא שכנראה זה לא חייב להיות ברור כל כך או לא רלוונטי, ושזה יכול לספק בסיס לפרשנויות שחורגות מהסיטואציה המקורית ומפתחות היבטים כאלו ואחרים שלה. בסופו של דבר, עוד אנשים קוראים את העץ הזה חוץ מהשחקן, והם יכולים לקבל רעיונות מעניינים מכל מיני דיונים שמתפתחים על בסיס הסוגייה הבסיסית הזו. > הוא לא הבייביסיטר של שאר הקבוצה, כל אחד מהן הוא איניבידואל עצמאי > בפני עצמו. עדיין. הם נמצאים ביחד, עושים כל מיני דברים ביחד, עברו המון ביחד. הייתי אומר שיש ביניהם איזו תלות הדדית, ולו במישור החברתי. > בו נאמר שאני בטוח שגם אתה לא חושב כל רגע ורגע איפה בדיוק כל אחד > מחבריך ומה הוא עושה והאם הוא בטוח או לא. זה מאוד תלוי בסיטואציה. אם מדובר בסיטואציה מסוכנת או מאיימת, אז זה אחד הדברים הראשונים שאני חושב עליהם. הם כרגע סיימו בלגן של קרב, והוא לא יודע איפה הם. נראה לי די הגיוני לדאוג. נכון, השחקן יודע בדיוק איפה הם, אבל הדמות לא יודעת. גם אם הפצועים דורשים כרגע יותר מחוייבות, הגיוני שהיא לפחות תוטרד מאי הידיעה. > שוב, לגבי מה שהוא יעשה אחר כך, זה משהו אחר, תלוי בשחקן וכמובן קודם > צריך להגיע ל"אחר כך". ועל זה מסתובב חלק מהדיון, לא? אחרת לכבוד מה כולם טרחו ועמלו לכתוב עץ מלבלב? כמו בכל סיפור, אחד החלקים המעניינים הוא לחשוב מה קרה אחר כך. > בנוסף לזה, קשה לי להאמין שהשלושה האחרים ילכו לאיבוד, 2 מהם סיירים > וגם אם לא הם יודעים שבמידה והם באמת הולכים לאיבוד, כל מה שהם צריכים > לעשות זה לצעוד מזרחה, שכן יש נהר ממזרחה להם שיורד מצפון לדרום > והליכה לאורכו דרומה תוביל בסופו של דבר לעיר הצופה על הנהר. צצצ.. צצצ.. צצצ... לפרוט רעיון לפרוטות של מכניקת משחק. חבל. "ללכת לאיבוד" זה לא הכרחי, אבל זה עדיין רעיון קיים. אולי מישהו אחר ישתמש בו. פרט לכך, זה לא תמיד כזה פשוט "ללכת מזרחה" אמנם הסיירים מפחיתים את הסיכוי שהם ילכו במעגלים, אבל למישהו זה יכול לקרות. יער זה לא רחוב - יש שם עצים מעצבנים, ובורות שצריך לעקוף, וקוצים שצריך ללכת מסביבם - די קל ללכת לאיבוד. העליתי את האפשרות שמישהו - הדמות, או הקבוצה שהתנתקה, או שניהם, ילכו לאיבוד. אולי יהיה להם קל למצוא זה את זה, ואולי לא. אם יש סיירים, זה יכול להיות קטע נחמד לנצל את כישוריה של הדמות למשחק של נסיון לחפש את האבודים או למצוא את הדרך הנכונה - הרי לסייר יש כשרונות כאלה שמתבטאים בהרבה סרטים וספרים - בשביל זה הוא סייר, ולא סתם לוחם עם זאב תוקפני וחרב בכל יד. "...יש כאן ענף שבור חדש, והנה טביעת רגל גדולה בבוץ - בובי שלנו הלך כאן, ולפי החוט מגלימתו שראיתי כרגע על אחד הקוצים, הוא ירד לכיוון הוואדי. אני בטוח שהוא לא רחוק, אז בואו מהר, תיכף נמצא אותו - אוי ואבוי, מה זה? אני רואה מתחת לשיח גללים של טווס הזהב התוקפני! הם נראים די ישנים, אז הוא כנראה לא היה בסביבה בזמן האחרון, אבל זה אומר שאנחנו בשטח שלו - חייבים למהר - אם הטווס ימצא את בובי לפנינו הוא אבוד!..."
 
למעלה