מה עובר עלי?
שלום אני בחורה בת 26 אני כבר שנים מגיל ילדות מסתגרת נמנעת מחברה בד"כ כשאני פוגשת אנשים אני בהתחלה מלאת התלהבות ואנרגיות אנשים אוהבים אותי אבל לאחר כמה פעמים נמאס לי אני לא רוצה להיפגש ולראות אף אחד, באופן כללי אני תמיד רואה את הרע בבנאדם הן מבחינה חיצונית והן פנימית, לפעמים אני חושבת באופן ממש קר על אנשים, אין לי כיום אף חברות פשוט אני מנתקת קשרים מכולם, ואת הגברים באופן כללי אני רואה כמעט את כולם כמטרידים וסוטים, כמובן שיש לי השערות ממה זה נובע וכו' הייתי בטיפול פסיכולוגי כ6 מפגשים ולא הצלחתי להפתח חזרתי על כל מה שמפריע לי באופן כללי ואני תמיד נמנעת מלהיכנס לעומק הדברים, אחרי יום עבודה אני רוצה רק להכנס למיטה טלוויזיה ואוכל, {היו תקופות שהייתי ממש מבלה הרבה יוצאת} אין שום דבר שיספק אותי ,לא גבר ,לא מראה,לא עבודה ממש לא יודעת מה לעשות כל פעם אני תופסת את עצמי מחדש מנסה לצאת לחייך יומיים שלושה וחוזרת שוב פעם להסתגר אני לא חושבת שאצליח להיפתח בטיפול פסיכולוגי ואני חוששת שהתרופות יהפכו אותי לאדישה מדי{כי בפנים אני עדיין מלאת אנרגיות} מה לעשות? תודה
שלום אני בחורה בת 26 אני כבר שנים מגיל ילדות מסתגרת נמנעת מחברה בד"כ כשאני פוגשת אנשים אני בהתחלה מלאת התלהבות ואנרגיות אנשים אוהבים אותי אבל לאחר כמה פעמים נמאס לי אני לא רוצה להיפגש ולראות אף אחד, באופן כללי אני תמיד רואה את הרע בבנאדם הן מבחינה חיצונית והן פנימית, לפעמים אני חושבת באופן ממש קר על אנשים, אין לי כיום אף חברות פשוט אני מנתקת קשרים מכולם, ואת הגברים באופן כללי אני רואה כמעט את כולם כמטרידים וסוטים, כמובן שיש לי השערות ממה זה נובע וכו' הייתי בטיפול פסיכולוגי כ6 מפגשים ולא הצלחתי להפתח חזרתי על כל מה שמפריע לי באופן כללי ואני תמיד נמנעת מלהיכנס לעומק הדברים, אחרי יום עבודה אני רוצה רק להכנס למיטה טלוויזיה ואוכל, {היו תקופות שהייתי ממש מבלה הרבה יוצאת} אין שום דבר שיספק אותי ,לא גבר ,לא מראה,לא עבודה ממש לא יודעת מה לעשות כל פעם אני תופסת את עצמי מחדש מנסה לצאת לחייך יומיים שלושה וחוזרת שוב פעם להסתגר אני לא חושבת שאצליח להיפתח בטיפול פסיכולוגי ואני חוששת שהתרופות יהפכו אותי לאדישה מדי{כי בפנים אני עדיין מלאת אנרגיות} מה לעשות? תודה