מה עדיף?

[R a z i e l]

מה עדיף?

קיימות הרבה שיטות שבהם שה"מים בונים עלילות ורציתי לדון על שתיים מהן. יש את הדרך שאני אישית הייתי בוחר - לבנות סיפור שהדמויות קשורות בו. ישנו סיפור גדול אחד וההתרחשויות קשורות בדרך זו או אחרת לסיפור. דוגמא: להציל את הנסיכה. שני הלוחמים שומעים סיפור על נסיכה יפיפייה שכלואה במגדל ודרקון שומר עליה. הם מחליטים להצילה. האחד עושה זאת למען הפרס עליה (המון כסף מאביה) והשני כי הוא התאהב בה (הוא למעשה תיאר אותה לעצמו בדרך כלשהי. לא בטוח שזה יתאם למציאות). בכל מקרה הם יוצאים לדרך. בדרך הם עוצרים בכפר שלמרגלות המגדל. שם הם מבינים שישנו כישוף על המגדל וצריך להסירו אז הם הולכים לראות את המכשף שהטילו. בנוסף יש את הגשר שקרס וצריך לחשוב מה עושים. כשהם מגיעים למגדל הם מבינים שבמקום דרקון יש יצור חצי אדם חצי שור ששומר על הנסיכה. לאחר התקלות איתו הם יבינו שהנסיכה בכלל לא במגדל. וכו... ויש את הדרך השניה - לבנות רקע ובו התרחשויות. כמו למעשה מפה ב- Heroes. יש את המפלצות שמטיילות בסביבה. חלקן מטילות מורא על עיר/כפר באזור. מים מזוהמים בכפר קטן שמרעילים אנשים. כנופיית שודדים ששומרת על גשר וגובה דמי מעבר. וכו.. איך אתם הייתם בונים הרפתקאה? אני אישית הייתי הולך על הראשון אך הייתי מוסיף מעט מהשני לאקסטרה לדמויות (ממש מעט).

 

[Nihau]

במקרה נפלת על יום טוב!

בימים אלו ממש אני מבלה את רוב זמני בבנית מפות לקמפיין תוצרת בית בheroes iv ולכן כל דבר בעולם מתרגם אצלי אוטומטית לחפצים, משאבים, אוצרות, בניינים, צמחים, יצורים, וסוגי רקעים שונים ומשונים. בניית הקמפיין התחילה במלשבת עם דף ולכתוב עליו רעיונות כלליים לסיפור הגדול ואז להוסיף את המאפיינים של כל איזור וייחוד שלהם - מיקום גיאוגרפי, מערכת כוחות פוליטיים, חשיבות דתית וכו'- לקבוע ערים ואנשים חשובים לכל איזור ואז למלא את כל השאר ביצירתיות טהורה- מעשיית מבוך עשוי עצים בביצה שבה גייזרי לבה רותחת (fire swamps) ועד קיבוע אורקלים ברחבי כל העולם שהאוצר האגדתי בהם הוא המפתח לניצחון (במקום השיטה הרגילה המתבססת על לחסל את כל צבאות האוייב)- זו אחרי הכל מפה של heroes. על המפה הגדולה אפשר להציב כל מיני קווסטים קטנים שחלקם מוסיפים לסיפור הראשי וחלקם פשוט שם כדי למלא את העולם ברעיונות מופרעים שהיו לי אף פעם לא יצא לי להגשים אותם ובדברים שמצביעים על אופי השחקנים המשחקים- האם הם מאילו שיעזרו לזקנה לקחת את הקניות הביתה או שיגנבו לה את כל הסלים? האם הם מאילו שיעזרו לה רק כדי לקחת לה את כל הסלים וגם כל כספה וחפציה אחרי שהם גילו את מקום מגוריה? אחרי שבנית את המפה זו לחלוטין ההחלטה של השחקנים לאן הם הולכים בה, מה הם מגלים בכל מקום ומה הם עושים מתוך המיניקווסטים ומה לא. חלק מהקווסטים יהיו על זמן- הזקנה צריכה עזרה עכשיו- לא בעוד שבוע. חלק מהם יהיו קיימים רק לאחר שאחרים נעשו- הזקנה לא תבקש את עזרת השחקנים במציאת בנה האובד אם הם לא עזרו לה והראו לה את טוב ליבם הנדיב. היתרון במ"ת על פני משחק מחשב הוא החופש, אין סוף למפה ואין תנאים לנצחון חוץ ממה שהשחקנים מגדירים לעצמם כמטרה האישית שלהם במשחק. המטרה שלי כ GM היא לוודא שהשחקנים נהנים. אז כפי שאתה רואה ניצלתי את השיטה הראשונה שלך בשביל לבנות את הsetting ואת השיטה השניה כדי למלא את המציאות המשחקית בתוכן אינטאקטיבי. עיצה נוספת- לכתוב את כל השיחות הקטנות או לפחות את המיקוד שלהם על קובץ או עמוד נפרד כדי לא לגמגם בזמן אמת (או לפחות לגמגם פחות). זה הרבה יותר קשה לתת נאום חוצב להבות מהאוויר מאשר להקריא אותו- על אף אובדן אפקט הדרמטיות שבזה. נ.ב תודה על הרעיון של השודדים על הגשר והנחל המורעל- אשתמש בזה ברשותך.

 

[panters]

היו לנו על זה דיונים כבר. לא?

אני זוכר שהיה דיון על זה לפני כחודש שבוא התדיינו אם עדיף לבנות את העולם מלמעלה למטה ("סטייל HEROES) או לבנות מלמטה למעלה (דהיינו הצורה הראשונה שהצעת) ואמרנו שלזה יש יתרונות וחסרונות וגם לזה. בסופו של דבר אני מעדיף את השיטה השניה

 

[IceL]

יש הבדל...

בין בניית מערכה לבין בניית עולם-מערכה (setting). ההודעה הראשונה דברה על מערכה. ניאהו דברה על שני הדברים. אתה מתייחס לעולם-מערכה.

 

[0Pandemonium0]

מה ההבדל?../images/Emo12.gif

 

[NacroMittler]

הבדל גדול

עולם מערכה לדגמא הוא קריין (שבו מתרחשות עלילות רומח הדרקון) המערכה לעומת זאת היא מלחמת הרומח (או לפחות החלק בו השתתפו הדמויות) אם נתייחס לרשומות רומח הדרקון כמשחק. ד"א- רשומות רומח הדרקון הן באמת רשומות משחק לא? מרגרט וויס שיחקה את רייסטלין וטרייסי היקמן שה"ם (או ההפך) ולאחר מכן הם החליטו שהמשחק היה מעניין דיו לכתוב עליו ספר.

 

[R a z i e l]

קרוב אבל, לא...

למען האמת הדמות של רייסטלין הייתה שייכת במקור למישהו אחר שהיה אחראי למעשה לאופי שלה. מרגרט אמרה שהאופן שהוא שיחק את רייסטלין העביר בה צמרמורת וגם גרם לה להתאהב בדמות הזו. רק יותר מאוחר היא למעשה התחילה לשחק אותו...

 

[JuffoWup]

המכשף החלש שהופך לקוסם הכי חזק

מאנצ'קינים בהתגלמותו... הדמות היחידה שהייתה שווה משהו היה חלמיש.

 

[major mouse]

קריאה של הספרים:

כבשן הנשמה ואחים לנשק עלולים לשנות את דעתך.

 

[0Pandemonium0]

נכון.

אני נגד דמויות שהן מנצ'קיניות, אלא אם יש להן סיבה טובה. מה קרה, לאדם אסור לחפש כוח?

 

[panters]

כן הם אכן שינו את דעתי

לרעה יאמר....

 

[0Pandemonium0]

אז לא הבנת אותם.

הרי בהם מוסברת כל הילדות שלו, כל הדברים שגרמו לו לפתח את האופי שמוצג ברשומות, כל הדברים שהפכו אותו למי שהוא.

 

[major mouse]

רוצה להרחיב?

 

[JuffoWup]

קראתי

1. הם באו בדיעבד בשביל להסביר התנהגות מאנצ'קינית בעליל. 2. זה שהוא דמות מוגזמת לא ניתן לויכוח (הוא מאוד קיצוני כי ככה היה השחקן ששיחק אותו בהתחלה).

 

[0Pandemonium0]

הוא מאוד קיצוני, כן. אז?

יש אנשים קיצוניים בעולם, זה לא הופך אותם למנצ'קינים. כבשן הנשמה ואחים לנשק לא באו להסביר התנהגות מנצ'קינית, אלא באו לספר סיפור, כמו כל שאר ספרי רומח הדרקון. הסופרים לא ילדים קטנים, שהם אומרים "אוי, קראו לדמות שלנו מנצ'קינית, בוא נכתוב ספר רק כדי להראות להם שהיא לא". כבשן הנשמה ואחים לנשק נכתבו כי מרגרט וייס באמת התאהבה בדמות (כמו רבים אחרים, יש לציין). אגב, בספרים הנ"ל מצאתי הסברים (פסיכולוגיים, בעיקר) לכל ההתנהגות של רייסטלין ברשומות.

 

[0Pandemonium0]

אגב, מה שאמרת לא נכון.

מאז המבחן שלו, רייסטלין נהיה חלש פיזית, וכך גם תמיד יהיה. אתה אמרת "מכשף חלש שהופך לקוסם הכי חזק". רייסטלין התחיל כמכשף חזק והפך למכשף חזק יותר (כיאה למו"ד), אך בריאותו ומצבו הגופני הירוד נותרו כמות שהם מתחילת הרשומות ועד סופן.

 

[JuffoWup]

מאנצ'קין=מכשף שמביס את האלה המרושעת

הוא לא התחיל חזק בצורה שיכל להביס אותה, הוא התחיל כמשכשף בדרגה נמוכה. אל תתחיל אם "הוא בסוף לא ניצח אותה" הוא היה מספיק חזק בשביל לנסות, זה מאנצ'קין מספיק בשבילי.

 

[0Pandemonium0]

אבל ברור שהוא התחזק לאורך הסיפור.

מה ציפית? שהוא לא יתחיל עם כוח שמספיק להביס אותה, וגם ישאר ככה? מן הסתם, הוא אמור להתחזק. אם דווקא כיוונת לזה שהוא היה כל-כך חזק עד שהיה מסוגל להרוג אל, אז טעית, כי במיתולוגיות שונות האלים הם אנושיים לגמרי ואף ניתנים להריגה על-ידי בני-אדם רגילים. הדבר היחיד שרייסטלין התחזק בו היה רמת הקסם שלו, ולא ציפית שזה לא יקרה, נכון?

 

[JuffoWup]

אפשר גם לעשות היקש לאקזלטד

אבל שם הם לא בני אדם... מצד שני- קצב ההתפתחות של הדמות זריז מדי ולא פרופורציונלי לשאר הדמויות (קרמון, תניס, גדיל וחלמיש(!)).

 

[0Pandemonium0]

אם אני לא טועה, במו"ד לקוסמים הכי

קל לעלות דרגות, כי הם צריכים הכי פחות נק"ן, לא? חוץ מזה, אתה לא יודע באיזו דרגה הדמויות התחילו. לא כל המשחקים מתחילים בדרגה 1, ויכול להיות שהסופרים רצו משחק עם דמויות קצת יותר מנוסות. אולי הם רצו לבנות דמויות בלתי אפשריות לדרגה 1, אז הם התחילו את המשחק בדרגות גבוהות יותר. ואם לא כולם התחילו באחד, אז לך תדע מי התחיל הכי גבוה ומי הכי נמוך. רייסטלין כנראה התחיל בדרגה גבוהה יחסית לשאר הקבוצה. והדמויות האחרות בהחלט מתפתחות, וסהר-פז התחזקה עוד מהר יותר מרייסטלין: כבר בספר הראשון היא הורגת דרקונית לבד ומחזירה לחיים את מי-נהר. לא צריך להיות כוהן בדרגה הרבה יותר גבוהה בשביל זה? סער הגיע לדרגה מספיק גבוהה בשביל להפוך לאביר, וזה לא משהו שדמות בדרגה נמוכה הייתה יכולה לקבל.