מה עדיף מבין השניים?

[sh53]

מה עדיף מבין השניים?

שיחה קצרה, עניינית וממצה - או - שיחות ארוכות אל תוך שעות הלילה בהן אפשר לשפוך את הלב ולדבר אפילו מסביב לנושא? אתם כמובן רשאים להוסיף ולפרט ולא רק לבחור את אחת האפשרויות. אתם מוזמנים לספר על משהו שקרה לכם ואהבתם/ונפגעתם.

 

[זרובללה הגלעדי בלום]

שיחות ארוכות

אין ממש מה לפרט.. בד"כ שיחות ארוכות זה עם אנשים שהשיחה זורמת איתם ולא חסר על מה לדבר אז זה יותר נחמד מסתם שיחה...

 

[shsh53]

כשהכל טוב ויפה - מצויין

אבל מה קורה כשרוצים שתהיינה שיחות ארוכות, אבל זה פשוט "תקוע"? מכירים את זה שאתם מכירים מישהו/מישהי חדשים, אתם רוצים להמשיך את השיחה אבל אז בורחות לכם המילים? הנושאים פתאום לא באים לכם לראש? פתאום אתם מוצאים את עצמכם שותקים כמו דג, רוצים לדבר אבל נמצאים במצב של מבוכה? אז מה אתם עושים במקרה כזה?

 

[זרובללה הגלעדי בלום]

כשזה לא הולך אז לא הולך..

במיקרה שלי זה יכול לגרום לי להתחיל לדבר על שטויות וסתם להתחרפן.. ואם זה סתם נתקע ולא זורם אז אני משתדלת לסיים את השיחה באיזה תירוץ של "אני הולכת לאכול" או משהו כזה..

 

[Double DU]

שיחות ארוכות

זה כיף וטוב לשפוך את הלב,אתמול הייתה לי שיחה כזאת עם ידידה,לא שמתי לב איך הזמן טס...חחח

 

[shsh53]

זה טוב כשזה הדדי, אבל

מה קורה כאשר השיחות הן ארוכות, כלומר אחד הצדדים נהנה ואילו השני משתעמם או לא כל כך מעניין אותו?

 

[rubia15]

גם לדעתי עדיף שיחות ארוכות..

הרבה יותר כיף.. ככה גם לומדים הרבה על הצד השני.. ומכירים אותו יותר לעומק..

 

[shsh53]

ולפעמים זה קצת מלאכותי

משתדלים ומתאמצים שתהיינה שיחות ארוכות, מחפשים עוד ועוד נושאים וכל כך רוצים להמשיך את השיחה - עד שלפעמים אולי משתדלים יותר מדיי, כי מותר גם לשתוק, מותר להיות במבוכה שאין לנו נושאים עכשיו שעולים בראש ולהיות עצמנו. קרה לכם פעם?

 

[d r o r y]

דעתי בנושא:

אני מעדיף הרבה יותר שיחות ארוכות.בכלל אפשר להגיד ששיחות ארוכות,עמוקות ואינטימיות כאלה זה אחד התחביבים הכי אהובים עלי.זה מעניין,מרתק,מרגש ומרגיע כזה. על שיחות קצרות אני לא מת,אלא אם כן זו סתם שיחה עם חבר שהוא לא קרוב במיוחד,או איזה סתם מישהו שאני לא ממש בקשר איתו. אבל לצערי מעטים מאוד אלה שאני יכול להחזיק איתם שיחה ארוכה.יש לי אולי איזה שני חברים שאני יכול לדבר איתם שיחות כאלו.פעם היה לי עוד חבר(זה שסיפרתי לכם שניתקתי ממנו קשר) שאיתו הייתי מדבר שעות על גביי שעות בשבוע.ממש ככה.רוב השיחות שלנו היו יותר מ 45 דקות.לפעמים היו לנו שיחות של שעה וחצי! זה היה מדהים.היינו מדברים לפעמים בשעות המאוחרות של הלילה אפילו.כיום,יש לי בן דוד(שאני מחשיב אותו כחבר טוב שלי,כי הקשר שלנו הוא ממש קרוב) ועוד איזה חבר שאני יכול לדבר איתם שיחות ארוכות. עם השאר זה לא ממש הולך.כאילו,יש לי איתם כימיה טובה,לפעמים נפגשים,אבל הקשר הטלפוני שלי איתם לוקה קצת בחסר,לדעתי. בקיצור,אין כמו השיחות הארוכות!

 

[sh53]

זה האיכות ולא הכמות לדעתי

לדעתי גם שיחות ארוכות עם שניים זה מצויין וזה הרבה ומה שבעצם חשוב זה האיכות ולא כמות האנשים שאתה מדבר איתם, כי יכול להיות שתדבר עם אנשים שיחות ארוכות אבל על דברים שלא מעניינים אותך או סתם לקשקש אבל אלה לא שיחות שבאות מהלב/מהבטן (אלא משעמום).