30K זו ירידה סבירה לכשנתיים עבור הRR
הרי לא ציפית לפחות, לא?
אין לי משהו אישי נגדך כידוע לך, נהפוך הוא, אתה יודע שאני מחבב אותך, [וגם החינוך האזרחי לאומי שלך שלעתים מתגלה כנטול עמוד השידרה הוא לא אשמתך הישירה, לכך הייתה צריכה לדאוג מערכת החינוך. היכן שיעורי ההיסטוריה? מדוע לא מלמדים איך לאתר את הדמיון ואת השוני בין אירועים שונים בזמנים שונים בנוגע למכניזם האנושי? זה היה פוער את העיניים... ובוודאי גם אתה היית לומד משהו יותר לעומק, כי טמבל, אתה לא!] אני מופתע כי נהוג בציבור לתקוף את עובדי חח"י על כך שכביכול, אמורים להיות מסוגלים גם לדוקקי וגם לRR בלי טובות מהבנק. על זה מבוססת רוב התרעומת על השחיתות שם, לא?
אם בכל זאת אתה חייב להחזיר החוב לחבר, אין מה לעשות, חובות צריך לשלם. לדעתי הדוקקי אטרקטיבי יותר מהRR ככה שההמרה הזאת שלך היא חכמה [אני מניח שמראש לא הייתי רוכש RR כזה]
אני רכשתי במאי 2002 ויסטרום. הייתי בין חלוצי ארצנו על גבי האופנוע. מחיר הרכישה היה 72 או 73K [הסקלרוזה מפריעה לי לזכור]. בשנת 2009 נסעתי לכמה שנים להשתלמות ובטעות שיכנעו אותי כמה מומחים למכור את הויסטרום טרם נסיעתי. המחירון היה 45K. המחירון לא משהו... וההוכחה: האופנוע נמכר ב35.5. דהיינו מעל ל20% פחות מהמחירון, וזה היה אופנוע יד 1 שלא הייתה עליו אפילו שריטה וכל החלקים שהוחלפו היו תמיד חלקים מקוריים. ככה שמה שאתה מגלה בימים אלה, שמכירה כרוכה בהפסד, זה דבר שמוכר גם לי ולא רק לך.
בדיעבד אני מצטער שמכרתי כי מאז לא רכשתי אחר. ה35K המסכנים לא הזיזו לי בכלום. ממילא הושמו בבנק בארצנו ובתקופה האמריקאית השתכרתי שם די והותר, ולא נזקקנו לכספים ישראליים.
כיום אני במעמד אחר בחיים, מקצועית, משפחתית ובכלל, ורכישת אופנוע לא עומדת בראש סדר העדיפויות שלי. בעבר השתמשתי באופנוע גם לצרכי הגעה לעבודה, היו שנים שגרתי בירושלים ועבדתי בת"א, וזה היה פתרון מעולה לתחבורה הבינעירונית. זו הייתה טעות שמכרתי את האופנוע שלי שהיה שמור ומטופל כהלכה על ידי.
ובכל מקרה, אם ארכוש אופנוע חדש אחפש משהו צנוע נפח לכביש או משהו שמאפשר לשלב שטח מאתגר, אבל כאמור, יש דברים קודמים בסולם הקדימויות שלי...
