מה נשתנה...

[השי הציצי]

מה נשתנה...

שבכל הלילות הדמומים, הקרים שבכל הימים שמלאת את לבי שבכל הרבדים הבהירים היקרים שבכל התנועות שאצרת בקרבי שבכל הלילות עת נשמע הצלצול של טיפות המטר על לחייך הורודה של דמעות שהבליחו דומם במסלול על פנים ענוגות מוקפות אגדה - - - שבכל הלילות התפתלנו לאט ירכיך חובקות, נצמדות למותנים זרועות נפרשות, שפתותיך צמודות בליטוף, בריטוט, במבט בעינים... שבכל הלילות בחומו של גופך העדין, הלבן, הגמיש, הרטוב הסוער בי עדיין בטוהר ספך ועכשיו הדממה רועשה כה קרוב - - - שבכל הלילות עת עצרנו לרגע עת עין נשמתך מילותיה שלחה בלווית הרחוב הסואן היגע לאור תפאורת לבנה מבליחה - - - שבכל הלילות בי עולים נצנוצים שהותרת בבשרי חבורות, חבורות ועזבת לב פתוח ורוח פרצים שחודרת צוננת בכל הלילות...

 

[המונשרי]

הצינה הזאת

העמידי פנים שחם לך עכשיו ששלהבת רוקדת באח מכורבלת היטב שרעפי חלומך לרגלי עץ אשוח צונח כוכב ערפילית בשמים אנחנו עוד כאן הבל פינו אוטם הזכוכית את כה חמקמקת רכה וסמוקה אחותי הצינה את בלתי אפשרית.

 

[משגרת המחשבות]

פתיתים של אשליות

השלג שירד על ההרים עטף אותם שמיכת פלאים השמש נמה לה עכשיו ובשמים אור כוכב צפוני רחוק מחוויר