ובכן, כה כתב מ"צ קדרי במילון העברית המקראית:
פסח קל: 1. דילג על; נאמר על ה': וְרָאִיתִי אֶת-הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם (שמות יב, יג); וּפָסַח יי עַל-הַפֶּתַח :: וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל-בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף (שם, כג); אֲשֶׁר פָּסַח עַל-בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל (שם, כז); ובהשאלה (בבינוני פועל): עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים (מלכים א יח, כא) – אתם עוברים מעמדה לעמדה. 2. הציל // הציל // המליט: גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט (ישעיהו לא, ה). נפעל: הפך לחיגר: וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ וּשְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת (שמואל ב ד, ד) – בן שאול. פיעל: קפץ; נאמר על עובדי הבעל: וַיְפַסְּחוּ עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה (מלכים א יח, כו). הערת שוליים: השווה באכדית pessu – חיגר (פון זודן, מילון ב, 856ב); בערבית فسخ – נקע רגל; מונטגומרי, מלכים, 310: *"פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים" (מלכים א יח, כא) = דילג על שני הענפים (בהשאלה), כלומר: סְעִפִּים = אנשים בעלי שתי דעות; כהן, בית מקרא לה, 82-81: שני הפעלים "פֹּסְחִים" (קל) ו"יפַסְחו" (פיעל) באותו פרק (מל"א יח, כא; כו) מלמדים, שהיו מדלגים מאמונה לאמונה בלי יכולת להחליט.