מה נכון: "רוקד בשתי או על שתי חתונות" ?

[יאקים]

אבל אצל אליהו הנביא בעימותיו

עם נביאי הבעל (השקר), הוא שואל-תובע עד מתי אתם פוסחים על שתי האמונות (האמונה באלוהים לעומת האמונה בבעל), ולכן לא בתיאור מדובר ,אלא במושא.

 

[trilliane]

מה הקשר בין הניתוח התחבירי שלך לתגובה שלי?

 

[איתי שלר]

ערב טוב, מוגג

ביאור מעניין. לפי דרך זו מה משמעות לפסוח על שתי הסעיפים? להגן על שני הענפים? להגן על שתי המחשבות? האם דימוי הציפור עדיין קיים כאן?

 

[מוגג]

מדוע אני מחויב לדימוי הציפור?

אתה העלית את דימוי הציפור, לא אני. כמובן יש כאן משחק מילים לפסח בפיעל - אולי משמעותו קפיצה או התנדנדות. פיסח - הולך מתנודד בחוסר שיווי משקל לפסוח משמעותו להגן. הפסוק מישעיהו מוכיח זאת - כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְה צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט: כל הפעלים קשורים להגנה. יכולהיות שהצפור מתנודדת מצד לצד או מדלגת, כדי למשוך את תשומת לב הטורף ובכך מרחיקתו מהקן שבו הגוזלים. אליהו יודע שנביאי הבעל מפסחים (לא ברור מה הפעולה שעשו) על המזבח ולכן משתמש בשורש זה אך במשמעות שונה.

 

[איתי שלר]

בוודאי

בוודאי שאינך מחויב לדימוי הציפור, רק רציתי לדעת אם אתה נוקט אותו. אם אתה מסביר סעפים כענפים (אתה לא מחויב לכך) הגיוני לדמות לציפור. ואם ממשיכים עם דימוי הציפור מסתבר ש"לפסוח" אינה מילה נרדפת לחלוטין ל"להגן" (כי מה הפירוש להגן על שני הענפים), אלא קרובה ל"לעמוד להגן". לפסוח על שתי הסעיפים=לעמוד על שני הענפים הקרובים לקן כדי להגן מכל הכיוונים (וממילא לשנות עמדת הגנה כל הזמן חושפת את הקן למתקפה משני הכיוונים). [ומבחינה תחבירית א"כ "על שתי הסעפים" הוא תיאור מקום ולא מושא]. חומר למחשבה. תודה רבה לילה טוב.

 

[יאקים]

אני מכיר את סעיפים = שֹרעפים = מחשבות,

ועל כן אין כאן עניין פיזי, ןלכן אין כאן, לטעמי, תיאור אלא דווקא מושא. תיק"ו.

 

[איתי שלר]

בכל מקרה

בכל מקרה זהו מושא כי המילה לפסוח דורשת השלמה מוצרכת. וגם לפי ביאורך המילה לפסוח עצמה נעתקה מהתחום הפיזי אל המטאפורה, ולכן שומרת את מילת היחס של הפועל הבסיסי שהיא "על", שבהקשרה הראשוני היא על ממש, על דבר פיזי.

 

[יאקים]

אני מבין את הקושי שלך לקבל את טיעוניי.

אבל שוב אסביר: גם אם אמרתי, אם זיכרוני אינו מטעני, שבפסיחה על שתי הסעיפים היה בסיס פיזי כלשהו במקור, (ה' פסח על בתי העברים) אין מדובר כאן בתיאור, אלא במושא. ומעניין לעניין באותו עניין: יש מקפץ/ מדלג מגבעה לגבעה (נוער הגבעות, לדוגמה...) וזה אכן תיאור, ויש מקפץ/ מדלג מעניין לעניין וכאן זו הצרכה ולפנינו מושא. ומכל מקום, מדוגמות אלה ניתן להקיש גם על "פוסח על שתי הסעיפים".

 

[daviduuu]

לדעתי, "רוקד על שתי חתונות"

כלומר הוא מקפץ מכאן לכאן, ונמצא פעם מעל חתונה זו ופעם מעל חתונה זו. לביטוי הזה בצורתו המוכרת מצאתי אין סוף מקורות: "כל מי שדעתו קבועה, שנקבעה ונתאמתה אצלו לחובתו בחיים, מתחבר תמיד להמפלגה המתאימה לדעתו, לרוחו ולשאיפתו, ואינו פוסח על שתי סעיפים ואינו רוקד על שתי חתונות"... (אלעזר מושקין, "הדת והחיים", דת ומדע, ניו יורק, תשט"ז) "הרצל רוקד על שתי חתונות בבת אחת. הוא הפשיט מעצמו את חלוקו הדתי האחרון ואמר בגלוי שאין בלבו קורטוב של אמונה אף לא רגש דתי אולם הוא משתמש בהדת להפיח על ידה הלאומיות בלב היהודי"... (משה בלאך, מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים, ניו יורק תשי"ז) "אי אפשר לחול על שתי חתונות"... (מאיר כץ, שאר יוסף, ירושלים תש"ה) "אי אפשר לרק על שתי חתונות" (תורת הנפש, חיים זייטשיק) במילון העולמי לעברי מדוברת של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, עמוד 215 גם כן מביאה את המשפט בצורתו המוכרת: "רוקד על שתי חתונות". במילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל (עמוד 357) גם כן מביא את הביטוי בצורתו הידועה ("על"), וכמדומני שאינו מעיר עליו דבר. אל בניבון אריאל של ניבה שי, ועוד, בעמוד 173מתייחסים ישירות לנושא הזה וגם מכריעים לומר: רוקד בשתי חתונות. "וידוע שאדם שהוא "רוקד בשתי חתונות" ומחניף לכל אחד ו"מסכים" עם כל אחד, הרי אופיו חלש שאין לו דעה עצמית" (חדוות החיים חלק שני עמוד 112)

 

[daviduuu]

השלמה:

לחצתי בטעות על "שלח". רציתי לומר שלמילה "על"| ישנם פירושים רבים, ובמילון אבן שושן מביא אחד עשר פירושים מאותו שדה סמנטי. ובערך השני הוא כותב "על"= אצל (=ב...) "והנה שלשה אנשים ניצבים עליו" (=אצלו). לכן אני אומר להשאיר את הביטוי בצורתו המקורית.