מה נחשב להישג?
האם כדי להגיע לגמר הגביע מגדל נצחה את הפועל ת"א המתרפקת עם שלושה זרים,שלושה זרים גרועים פרט להאטן...ובלי למיזנה,את גבעת שמואל שהיתה בדרך הבטוחה לליגה השניה עם רצף של הפסדים ושלושה זרים ובלי ספסל כשילד בן 19 בשם יובל נעימי מוביל אותה ובלי באוורס ותמיר ואפילו בלי סטרייט והמאמן הנפלא שלה שהגיע רק בסוף להציל את הקבוצה,או את אליצור נתניה מהליגה השניה,או את בני השרון בקושי בחצי הגמר,אותה בני השרון שנאלצה להחליף זר באמצע אותה עונה,אותה בני השרון שאין לה ספסל... האם זה הישג? בהתחשב בעובדה שבאותו גמר שאליו הגיעה מגדל מכבי כבר הגיעה ל23 הפרש ולולא זלזול של הפין זה היה נגמר בעוד תבוסה.. אז זה הישג? האם לסיים במקום השני בליגה כשיש לך פי 3 יותר תקציב מלכל שאר הקבוצות כשהליגה כולה קורסת ומתפרקת,כשאפילו נהריה שהיתה עוד משו יציב בשנים האחרונות ביכולת הכי גרועה שלה ב4 השנים האחרונות ושאר הליגה עם קבוצות של בקושי מיליון שקלים,כשבין לבין ירושלים מקבלת בראש ממכבי בכל המשחקים ולא מצליחה לנצח משחק אחד מתוך ארבעה? האם חצי גמר היול"ב באמת כזה הישג ענק? כשבדרך לחצי הגמר מול רומא בקושי עוברים את ברי שבמקרה הטוב היא ברמה של קבוצה 4-6 בארץ,כשבשני המשחקים המאמן של ברי עושה לארז ב"ס למרות קבוצה מאוד מוגבלת. שלא לדבר על חצי הגמר מול רומא שהגיעה בלי הסנטר הפותח(והיחידי)שלה שנפצע,כשרק 4 עבירות של אוסטין בסוף הרבע השלישי כופים על אדלשטיין לשנות את שיטת המשחק שלו שעד היציאה של אוסטין הובילה את רומא בדרך הבטוחה לחצי הגמר. מה עם שלב הבתים והעובדה שירושלים נצלה ממפגש עם דינמו או קאזאן כבר בשמינית הגמר כשרומא פשוט נוראית ובקושי מנצחת משחקים וירושלים מנצלת את זה כדי לקחת את המקום השני בבית מול קבוצות ברמות 4-7 בליגה הישראלית כמו לה-מאן עם הכוכבים אריק קמבפל ובשוק הקשיש לאחר פציעה או סקייליינרס שנצחה אולי משחק אחד בכל שלב הבתים,אם אני לא טועה את אותה רומא שהיתה כלום ושום דבר עד שלב מסוים של העונה. וע"ח הכוכב האדום - קבוצה שנצחה רק את לה-מאן את סקייליינרס בשלב הבתים. כמובן התבוסות לדינמו,והעובדה שי-ם הצליחה לנצח את אותה דינמו רק לאחר שאלה שיחקו בלי 3 שחקני חמישיה,בלי ספסל,ולאחר שהבטיחו את המקום הראשון בבית..וגם באותו נצחון דגול..זה הגיע בקושי רב. ואם מגדל תקח את האליפות... וזה בהחלט אפשרי,אבל זה כזה הישג גדול? כשבדרך עוברים את ראשל"צ שבליגה שלנו סיימה במקום השלישי אבל בכל ליגה נורמלית באירופה לא היתה מסיימת בין 8 הראשונות? ואם מגדל תעבור את ראשון ותנצח בפוקס את מכבי זה לא יהיה קצת פתאטי לאור המאזן הנפלא של 4:0 למכבי על ירושלים בכל המפגשים בינהין עד הגמר? שלא לדבר על איך הגיעו ל"הישגים" ייבוש של ישראלים - לימונד,קנטור,ואוחנון. במיוחד לימונד,אחד הכשרונות הכי גדולים שצמחו כאן אם לא הגדול שבהם,אחד מהשחקנים הטובים לגילו באירופה שראה 1.5 דקות למשחק עד הסיבוב השלישי. קוזי ומרקו שראו פחות מחצי הדקות שהיו להם עד העונה כשעל כל טעות קטנה הם עפים לספסל בזמן שה"כוכבים": טפירו,ג'נקינס,מייסון,ואוסטין משליכים מהשלוש בלי אחריות,לא שומרים בהגנה,ומאבדים כדורים בסיטונאות,מה שמוביל לנקודה האחרונה - כל העונה מגדל משחקת שכונתי ומגעיל כשביותר משחקים מדובר ביותר מזל משכל ובנצחונות בשניה האחרונה מול האימפריות של הליגה,ובקבוצה שזורקת יותר מהשלוש מאשר מהעונשין או לשתי נקודות.
האם כדי להגיע לגמר הגביע מגדל נצחה את הפועל ת"א המתרפקת עם שלושה זרים,שלושה זרים גרועים פרט להאטן...ובלי למיזנה,את גבעת שמואל שהיתה בדרך הבטוחה לליגה השניה עם רצף של הפסדים ושלושה זרים ובלי ספסל כשילד בן 19 בשם יובל נעימי מוביל אותה ובלי באוורס ותמיר ואפילו בלי סטרייט והמאמן הנפלא שלה שהגיע רק בסוף להציל את הקבוצה,או את אליצור נתניה מהליגה השניה,או את בני השרון בקושי בחצי הגמר,אותה בני השרון שנאלצה להחליף זר באמצע אותה עונה,אותה בני השרון שאין לה ספסל... האם זה הישג? בהתחשב בעובדה שבאותו גמר שאליו הגיעה מגדל מכבי כבר הגיעה ל23 הפרש ולולא זלזול של הפין זה היה נגמר בעוד תבוסה.. אז זה הישג? האם לסיים במקום השני בליגה כשיש לך פי 3 יותר תקציב מלכל שאר הקבוצות כשהליגה כולה קורסת ומתפרקת,כשאפילו נהריה שהיתה עוד משו יציב בשנים האחרונות ביכולת הכי גרועה שלה ב4 השנים האחרונות ושאר הליגה עם קבוצות של בקושי מיליון שקלים,כשבין לבין ירושלים מקבלת בראש ממכבי בכל המשחקים ולא מצליחה לנצח משחק אחד מתוך ארבעה? האם חצי גמר היול"ב באמת כזה הישג ענק? כשבדרך לחצי הגמר מול רומא בקושי עוברים את ברי שבמקרה הטוב היא ברמה של קבוצה 4-6 בארץ,כשבשני המשחקים המאמן של ברי עושה לארז ב"ס למרות קבוצה מאוד מוגבלת. שלא לדבר על חצי הגמר מול רומא שהגיעה בלי הסנטר הפותח(והיחידי)שלה שנפצע,כשרק 4 עבירות של אוסטין בסוף הרבע השלישי כופים על אדלשטיין לשנות את שיטת המשחק שלו שעד היציאה של אוסטין הובילה את רומא בדרך הבטוחה לחצי הגמר. מה עם שלב הבתים והעובדה שירושלים נצלה ממפגש עם דינמו או קאזאן כבר בשמינית הגמר כשרומא פשוט נוראית ובקושי מנצחת משחקים וירושלים מנצלת את זה כדי לקחת את המקום השני בבית מול קבוצות ברמות 4-7 בליגה הישראלית כמו לה-מאן עם הכוכבים אריק קמבפל ובשוק הקשיש לאחר פציעה או סקייליינרס שנצחה אולי משחק אחד בכל שלב הבתים,אם אני לא טועה את אותה רומא שהיתה כלום ושום דבר עד שלב מסוים של העונה. וע"ח הכוכב האדום - קבוצה שנצחה רק את לה-מאן את סקייליינרס בשלב הבתים. כמובן התבוסות לדינמו,והעובדה שי-ם הצליחה לנצח את אותה דינמו רק לאחר שאלה שיחקו בלי 3 שחקני חמישיה,בלי ספסל,ולאחר שהבטיחו את המקום הראשון בבית..וגם באותו נצחון דגול..זה הגיע בקושי רב. ואם מגדל תקח את האליפות... וזה בהחלט אפשרי,אבל זה כזה הישג גדול? כשבדרך עוברים את ראשל"צ שבליגה שלנו סיימה במקום השלישי אבל בכל ליגה נורמלית באירופה לא היתה מסיימת בין 8 הראשונות? ואם מגדל תעבור את ראשון ותנצח בפוקס את מכבי זה לא יהיה קצת פתאטי לאור המאזן הנפלא של 4:0 למכבי על ירושלים בכל המפגשים בינהין עד הגמר? שלא לדבר על איך הגיעו ל"הישגים" ייבוש של ישראלים - לימונד,קנטור,ואוחנון. במיוחד לימונד,אחד הכשרונות הכי גדולים שצמחו כאן אם לא הגדול שבהם,אחד מהשחקנים הטובים לגילו באירופה שראה 1.5 דקות למשחק עד הסיבוב השלישי. קוזי ומרקו שראו פחות מחצי הדקות שהיו להם עד העונה כשעל כל טעות קטנה הם עפים לספסל בזמן שה"כוכבים": טפירו,ג'נקינס,מייסון,ואוסטין משליכים מהשלוש בלי אחריות,לא שומרים בהגנה,ומאבדים כדורים בסיטונאות,מה שמוביל לנקודה האחרונה - כל העונה מגדל משחקת שכונתי ומגעיל כשביותר משחקים מדובר ביותר מזל משכל ובנצחונות בשניה האחרונה מול האימפריות של הליגה,ובקבוצה שזורקת יותר מהשלוש מאשר מהעונשין או לשתי נקודות.