מה לעשות?
חמותי וגם חמי קרים כמו קרח, מעולם לא קיבלו או אהבו אותי, אין לי ספק שהיו רוצים חבנם אישה חתיכה מזרח אירופאית כמוהם שמעריכה את עצמה ומתנהגת במנטליות דומה לשלהם. אני מעורבת, רכה , עדינה חיה בויתור עצמי עם בנם ולא מאושרת בסה"כ. שכשמגיעים אליהם הם יכבדו אותי פיזית בלהגיש לי וכדומה , אך מעולם לא שוחחו עימי או יזמו שיחה עימי, כשאני פניתי בעבר אליהם הם שללו את רגשותיי והגנו על בנם( כגון אחרי הלידה אמרתי שאני לא יכולה יותר, בעלי איש הייטק עבד עד מאוחר וגם למד לתואר שני ולא היה בבבית , אני הייתי אמא חדשה ולבד, הם מיד אמרו לי " מה את רוצה את שלחת אותו ללמוד". גם היום כשמשתפת אותם על העבדה של בעלי שיש לו בוסים חדשים וכו.., ה עונים "טוב אל תלחיצי אותו". בקיצור בהרגשתי אין עם מי לדבר. כך גם קרה כשביקשתי עזרה לגבי אירוח של אחותו של בעלי, ביקשתי שיהא בשבת ולא ביום שישי, הם מיד הגנו על אחותו וענו " מה הבעיה תישנו אצלינו" וחיזקו את הצד של אחותו למה כן ביום שישי". בעלי לא שונה מהם בהתנהגותו. תכלס- אני לא אוהבת אותם ומרגישה בויתור עצמי וגמדה בחברתם, והכי גרוע גמדה ליד בני בחברתם. מה לעשות???? בעלי תמיד מחזק ומגן עליהם, אני " כלום" בשבילו. ועכשיו דרך אגב ליל הסדר אצלם, הם גרים רחוק מאיתנו והמשמעות שנצטרך גם לחגוג עימם וגם לישון שם. מה לעשות???
חמותי וגם חמי קרים כמו קרח, מעולם לא קיבלו או אהבו אותי, אין לי ספק שהיו רוצים חבנם אישה חתיכה מזרח אירופאית כמוהם שמעריכה את עצמה ומתנהגת במנטליות דומה לשלהם. אני מעורבת, רכה , עדינה חיה בויתור עצמי עם בנם ולא מאושרת בסה"כ. שכשמגיעים אליהם הם יכבדו אותי פיזית בלהגיש לי וכדומה , אך מעולם לא שוחחו עימי או יזמו שיחה עימי, כשאני פניתי בעבר אליהם הם שללו את רגשותיי והגנו על בנם( כגון אחרי הלידה אמרתי שאני לא יכולה יותר, בעלי איש הייטק עבד עד מאוחר וגם למד לתואר שני ולא היה בבבית , אני הייתי אמא חדשה ולבד, הם מיד אמרו לי " מה את רוצה את שלחת אותו ללמוד". גם היום כשמשתפת אותם על העבדה של בעלי שיש לו בוסים חדשים וכו.., ה עונים "טוב אל תלחיצי אותו". בקיצור בהרגשתי אין עם מי לדבר. כך גם קרה כשביקשתי עזרה לגבי אירוח של אחותו של בעלי, ביקשתי שיהא בשבת ולא ביום שישי, הם מיד הגנו על אחותו וענו " מה הבעיה תישנו אצלינו" וחיזקו את הצד של אחותו למה כן ביום שישי". בעלי לא שונה מהם בהתנהגותו. תכלס- אני לא אוהבת אותם ומרגישה בויתור עצמי וגמדה בחברתם, והכי גרוע גמדה ליד בני בחברתם. מה לעשות???? בעלי תמיד מחזק ומגן עליהם, אני " כלום" בשבילו. ועכשיו דרך אגב ליל הסדר אצלם, הם גרים רחוק מאיתנו והמשמעות שנצטרך גם לחגוג עימם וגם לישון שם. מה לעשות???
