מה לעשות??

[ליאל ד]

מה לעשות??

מצטערת, אבל אני חייבת לקטר, סוף-סוף הנפיחות בעיניים ירדה קצת מרוב בכי.. ואני חייבת פשוט לפרוק את כל ההתלבטויות שלי... אני פשוט לא יודעת מה לעשות? איך להמשיך? אני 7 חודשים ללא דיכוי, מנסה להרות. בחודשיים האחרונים ניסיתי הזרעות טבעיות שלא צלחו. המחלה הרימה את ראשה יותר מהר מהצפוי... ביום רביעי בביקור בתה"ש אצל דר' שינמן הוא ראה ציסטה בגוד 4.5 בשחלה ימנית, מוקד מאחורי הרחם צמוד לרקטום בגודל 1.5 ס"מ והידבקויות באגן. הוא הציע 2 אופציות : לעבור ניתוח לניקוי ואז לעשות כל טיפול פוריות שארצה, או לנסות להרות אבל רק לא ב-IVF, עד שהציסטה תגיע ל-6 ס"מ ואז חייבים להוציא אותה. בסופ"ש קיבלתי מחזור, והיום בביקור אצל רופא פוריות היא אמרה שהציסטה בגודל כ-6 ס"מ.. זה אומר שהיא גדלה ביותר מס"מ תוך 3 ימים???? רופאת פוריות המליצה לנסות IVF אחד לפני שאבחר בניתוח. היא הציעה לי פרופיל ארוך עם דיכוי ארוך ל-3 חודשים (דקאפפטיל). כמובן שיש את סכנת גירוי היתר, השתוללות הציסטה וכל מה שנלווה לכך.. היא גם אמרה שבכל ניתוח להסרת ציסטה משחלה מורידים קצת מקרום השחלה שעליו דבוקה הציסטה מה שיכול לפגוע בתיפקודה (משום שזה יהיה ניתוח שני במקום).. אני מבינה שלכל רופא אינטרס משלו - רופא פוריות מעוניין להשיג הריון בכל מחיר, רופא אנדו' מעוניין לנקות אותי מאנדו' בכל מחיר. ואני די תקועה באמצע ולא מצליחה להחליט... אני נורא מפחדת מניתוח, ובוודאי שהייתי רוצה להרות במקום, מצד שני אני לא רוצה לגרום נזק לעצמי בגלל הפחדים שלי מניתוח ולא לגרום לניתוח חירום חס וחלילה... מה לעשות??????? האם כדאי לקחת סיכון ולנסות פרופיל ארוך עם דיכוי שאולי ירגיע את המחלה? האם לעבור ניתוח? אם כן איפה? בתה"ש או פרטי? ומה לעשות בזמן ההמתנה הזה לניתוח? לחזור לגלולות? גם עד שאקבע תור חדש לתה"ש יעבור זמן ואני בינתיים לא יודעת מה לעשות? גם המתנה לתור, וגם המתנה לניתוח.. מה עושים בכל הזמן הזה? בעלי מתעקש על ניתוח, דיכוי ואימוץ. הוא טוען שאני עקשנית ופוגעת בעצמי במקום להיות אמא בריאה לילד שמקסימום לא יהיה ביולוגי. ורק אני לא מוכנה לוותר.. אני מרגישה כמו מכורה, כאילו "החודש אולי אצליח"... אני מרגישה שכל פעם שאני עושה צעד, אני נזרקת 10 צעדים אחורה... פשוט לא רוצה לקבל החלטה שגויה... אני בנאדם רציונאלי בדרך כלל (לעיתים אפילו יותר מדי), אבל דווקא בנושא הזה שקשור לבריאות שלי ולהריון אני לא מצליחה לקבל החלטה שאהיה שלמה איתה... איך פותרים את הדילמה וממזערים נזקים? מצטערת שיצא ארוך, פשוט הייתי חייבת לנצל את ההפסקה שבה הדמעות נפסקו...

 

[מייקילולי]

ליאלי

לדעתי, אם את חוששת מניתוח כרגע, תנסי את האופציה של דקאפפטיל או לוקרין לכמה חודשים, לפחות לשלושה חודשים ורק אח"כ תראי אם הציסטה קטנה ובכמה ורק אז תחליטי אם את הולכת לניתוח או ממשיכה בטיפולים. אכן יכולה להיות פגיעה בשחלה מהסרת הציסטה, אצלי השחלה שנותחה בכל טיפול הפיקה הרבה פחות זקיקים מהשניה שלו נותחה. במהלך החודשים הללו תוכלי לקחת את הזמן ולחשוב ולעכל שאולי אין מנוס מניתוח. ולגבי תה"ש אני חושבת שאת כבר יודעת את דעתי... שולחת לך חיבוקים

 

[מייקילולי]

ועוד משהו לגבי הגודל

ציינת שאת הUS שבו היא נצפתה בגודל 6 ס"מ עשית מייד לאחר המחזור. אני זוכרת שהגניקולוגית שלי אמרה לי בזמנו שמייד אחרי מחזור ציסטות האנדו' תמיד יותר גדולות, משהו בגלל אספקת דם יותר גדולה שיש אליהן בתקופה זו ובמהלך החודש הן מתכווצות מעט. וזה בנוסף למה שאמרו לך על המדידות במכשרי הUS השונים, וחוץ מהמכשירים השונים יש גם את המודד עצמו.

 

[ronnie 123]

המלצתי האישית

היי ליאל, אצלי גם ניסיתי להרות במשך שנה ובסופה באולטרסאוד התגלתה סיצטה גדולה 6 + והדבקוית + השפעה על שלפוחית השתן. לצערי הרב הייתי צריכה לעצור הכל לעשות ניתוח שאותו עברתי אצל רבל בהדסה באופן פרטי. ואחריו דיכוי של לוקרין למשך 9 חודשים בערך.. ובעקבות הניתוח גילו שיש חצוצרה אחת חסומה והפיתרון היחיד הוא IVF. ולשם הלכתי גם לרופא פרטי מצויין ואני שמחה לומר שאחרי טיפול אחד, אני עכשיו אמא ליד מתוק בן 5 חודשים ממש היום. אז שורה סופית, למרות הסיכונים בניתוח, שווה לשקול שוב. והעיקר להיות אופטימיים!!

 

[זואילי]

הי ליאל

את נבדקת בשני מכשירי אולט' שונים.. נראה לי מוזר שתוך 3 ימים הציסטה ככה גדלה. מצד שני, באנדו אף פעם אי אפשר לדעת והדברים הכי הזויים קורים יום יום... לדעתי תבדקי שוב באותו אולט' (או של שינמן או של הרופאה) ותראי אם *באותו מכשיר* אכן יש שינוי. אני גם חושבת שכדאי לך לעלות על הדיכוי כפי שהרופאה אמרה, דקאפפטיל בכל חודש, ל 3 חודשים ותוך כדי הדיכוי להיבדק ולראות אם הציסטה שלך מושפעת מזה. אם היא תקטן או תישאר באותו גודל - זה יכול לתת הרבה אינפורמציה לרופאייך. וזה גם יכול לתת לך זמן לשקול אם ניתוח כן או לא. (ז'תומרת כדאי לקבוע תאריך לניתוח ומקסימום... לבטל). בשני ניתוחי אנדו שלי - לא נגעו בשחלות מלבד להפרידן. כי אצלי למשל ראו שאכן ציסטות קטנות ואף נעלמות עם דיכוי. לכן המנתח בחר מלכתחילה שלא לטפל בהן. תמיד יש סיכונים בניתוח. אבל מצד שני, יש גם סיכונים בלהישאר במצב שמצריך ניתוח והאישה בוחרת לוותר עליו.. תמיד זו בעייה כשאנחנו נמצאות באמצע, בין רופא הפריון לרופא האנדו. השאלה היא כמה רופא הפריון מתייחס לאנדו והאם הוא יכול לעשות רגע חושבים ולבחון איזושהיא תוכנית פעולה. אולי מה שהציעה הרופאה יכול בהחלט לקרות. אם תעלי על דיכוי ו*אם* זה יקטין את הציסטה, הרי מדיכוי זה יכול להתחיל טיפול IVF (פרוטוקול ארוך) וזה כמובן ידחה/יבטל ניתוח אבל יתן איזה מושג לגבי ההפריות. לגבי היכן לעבור ניתוח, אני מאוד מליצה על הציבורי - תה"ש. וכפי שכתבתי, בזמן ההמתנה תהיי על דקאפפטיל וגם יהיה לך מספיק זמן כדי להחליט אם לעשות על הדרך גם סבב IVF אחד. לגבי החלטות על הריון או אימוץ, אני חושבת שצריך לעבור תהליך. צריך לעבד הרבה דברים. ובתוך התהליך גם להבין (לאור ההתמכרות שלך, הכ"כ ברורה) שאת פונה לדרך אחת אחרי שעשית מקסימום בדרך אחרת. אבל להבין ולהיות בטוחה באותו מקסימום... כי רק אז זה פותח את הראש לפנות לדרכים הנוספות מתוך שלמות. וכמו שאני לאחרונה מזכירה את זה רבות... ממליצה מאוד על טיפול פסיכולוגי. יכול לעזור מאוד בהכנה לקראת ניתוח וכמובן - בכל מה שקשור להחלטות על האימהות.

 

[galim29]

ליאל

אני יכולה להבין א הפחד שלך מניתוח. אבל אם אין ברירה... נראה לי שיותר מסוכן וכואב זה להמשיך בטיפולי פוריות עם האנדו שמשתולל וכך את לא מרוויחה בעצם כלום. במקרה של האנדו, אני תומכת בניתוח בציבורי- בתל השומר מאחר ואם יש צורך ברופאים נוספים, הם כולם שם ואפשר להזעיק אותם בזמן קצר. המחלקה של הנשים מתורגלת עם נשות האנדו ויש שם צוות מקסים בראשות נאווה האחות הראשית. ובהחלט חושבת שיש מקום לשקול ליווי פסיכולוגי שיתמוך בהחלטה ללכת לניתוח, לדבר על הפחדי הנלווים ולבכלל להוות לך משענת. את יכולה להיעזר במרפאה בתל השומר, דברי עם סוריאנו או שיינמן על קבלת עזרה בטיפול פסיכולוגי. אני מוכרחה להגיד לך שדעתי דומה לדעתו של בעלך בכך שאם את פוגעת בעצמך ובבריאות שלך, אז אולי כדאי לחשוב על אופציות נוספות? זה תהליך לא פשוט וגם משהו שצריך להיות מלווה לטעמי בייעוץ פסיכולוגי. מצד שני, אני יכולה להבין את הרצון לילד שלך. אבל שוב, לא בכל מחיר יקירה. תתמקדי קודם כל בבריאות, תשיבי לעצמך את איכות החיים ואז כשתהיי חזקה בנפש ובגוף (פיזית) תוכלי להחליט לאיזו דרך את פונה, הכול פתוח ולפעמים צריך ללכת לאיבוד כדי לעלות על מה שמתאים לך מכל הבחינות. רק לא להתמכר לטיפולים, בנות סיפרו גם על זה כאן. לא כל נזק שנגרם באנדו אפשר לתקן וחשוב לזכור את זה. מאחלת לך קודם כל שהדמעות יתייבשו, שתמצאי את הדרך המתאימה לך קודם כל בריאותית ובתמיכה של בן הזוג ואולי טיפול פסיכולוגי, אני בטוחה שהחיים יתחילו לחייך יותר.

 

[liats80]

ליאל

ההתלבטות שלך מובנת. ניתוח זה תמיד מפחיד. וממש לא כיף להיות תקועה עם המלצה שונה משני רופאים עם אינטרסים שונים. אבל חשוב לזכור שלא מדובר בטיפולי פוריות מול ניתוח ואימוץ. ניתוח לאו דווקא אומר אימוץ. וזה לא נכון לקשר התעקשות על ניתוח עם התעקשות על אימוץ. אלו שני דברים שצריך לשקול בנפרד. גם אם הרופאה שלך טוענת שזה יכול לפגוע בקרום (יכול מאוד להיות, זה נשמע הגיוני). קודם כל - יש לך שתי שחלות וציסטה אחת. אז יש עוד שחלה שיכולה לייצר ביציות תקינות. מעבר לזה היו מחקרים שהראו שניתוח לפני טיפולי פוריות (אצל אנדואיות) העלו את אחוזי ההצלחה של הטיפולים. הפריות בהחלט יכולות ללבות את האנדו. אבל כמו שכתבו לך, יכול להיות שדיכוי יקטין את הציסטה (ולא נראה לי הגיוני שהיא גדלה כ"כ בזמן כשזה קצר. זה כנראה בגלל הבדל במכשיר וברופא שמדד). אולי כדאי לך לדבר שוב עם שיינמן ולשאול מה דעתו על דיכוי של שלושה חודשים ואז אחרי כחודשיים תבואי אליו לביקורת לראות מה המצב ואם לדעתו כן אפשר להתחיל בהפריה. אני אישית העדפתי לעבור לפרוסקופיה ואצלי גילו חצוצרה סתומה ומסובבת ובניתוח פתחו אותה. עם חצוצרה שכזו הזרעות לא עובדות. אז מבחינתי טוב שעשיתי את הניתוח לפני שבזבזנו זמן יקר. בהפריות עוקפים את החצוצרות, אבל אם אכן יש בעיה אז נוזל בחצוצרה עשוי למנוע השתרשות. כלומר - לא רק שההפריות מסוכנות מבחינת האנדו אלא שאנדו לא מטופל (ולצערנו לפעמים גם כשהוא מטופל) עשוי לפגוע בהצלחת הטיפול וניתוח יכול לעזור. כך שניתוח לאו דווקא סוגר דלתות להיפך אני חושבת שברוב המקרים השפעתו תהיה חיובית. שוב ההתלבטות שלך לגיטימית ואת לא צריכה לרוץ לניתוח אם זה לא מרגיש לך נכון. אבל אני מאוד מסכימה עם בעלך שהבריאות שלך צריכה להיות במקום הראשון. אם שיינמן אומר שהוא לא ממליץ הפריה במצבך אז אני אישית לא הייתי עושה הפריה (אבל כן שואלת על דיכוי ועל האפשרות להפריה אחריו).

 

[בועת sabon]

חמודה

לדעתי, את צריכה קודם כל איזה יום חופש וכיף לעצמך כדי להירגע כי את נמצאת באיזו הצפה רגשית שקשה מאוד בתוכה לראות דברים ולהחליט נכון. אני מרגישה שקצת קטונתי מלייעץ מעבר למה שכתבתי במסר (אך את כמובן מוזמנת לשאול כל דבר. באמת). זואילי עברה הרבה גם בתחום הפריון וגם בתחום האנדו', ומה שהיא כתבה נשמע לי הכי הגיוני. כמובן שהכי חשוב, קודם כל, זה הבריאות שלך. אח"כ תוכלי לשקול את כל האופציות (יש גם ivf טבעי ללא הורמונים). יש כאן בפורום בנות יקרות שעברו מסע ייסורים לא פשוט בדרך לילד. אני נורא מבינה את הכמיהה הזאת להריון וילד כי גם אני הייתי במצב הזה (אני עדיין בתוך זה) וטוב שאת פורקת כאן ומתייעצת. את לא לבד בזה. אני אישית, אחרי ההפלה ששברה אותי, הבטחתי לעצמי שלא משנה כמה זמן זה ייקח - יהיה לי ילד בסוף. זה עזר לי להרים קצת את הראש. אבל זאת אני. אולי באמת שיחה עם איש/אשת מקצוע תוכל לעודד. תרגישי טוב

 

[ליאל ד]

כמה שאתן מקסימות

התעוררתי הבוקר נפוחה מבכי של אתמול, בקושי פתחתי עיניים.... הבנתי שאני בעצמי לא שלמה עם נושא ה-IVF, עם כל הרצון שלי להרות, הבריאות שלי יותר חשובה.. דרך אגב לפני חצי שנה אני הייתי זאת שאמרה לכולם שבריאות יותר חשובה והתכוונתי להגביל את עצמי ל-3 חודשי ניסיונות בלבד.. אבל התמכרתי - אין הסבר אחר... כל הזמן חשבתי שאולי החודש זה יקרה, אבל חוץ מהחמרת האנדו' לא קרה שום דבר.. כרגע ההתלבטות היחידה שלי היא בנוגע לדיכוי.. התור לתה"ש יכול לקחת המון זמן, וזה אומר עוד מחזור אחד.. הייתי רוצה לקחת דיכוי, אבל מפחיד אותי שבתה"ש יגידו לי אח"כ שלא הייתי צריכה ושזה פגע בסיכויי הניתוח... מצד שני עד הניתוח יכולים לעבור כחודשיים (עד שיגיע תורי לתה"ש שבו אקבל הפניה, ואז לחכות לתור לניתוח) זה יותר מדי מחזורים... היום אקבע תור לרופא הפרטי שלי ואתייעץ איתו מה לעשות.. אני סומכת עליו, טופלתי אצלו מאז הניתוח הקודם שלי... כמובן שאני סומכת יותר על הרופאים בתה"ש משום ששם אני רוצה לעבור את הניתוח הבא שלי, אבל אני חייבת לקבל החלטה בהקדם... לדעתכן דיכוי יכול לפגוע בניתוח? (אני יודעת שהשאלה מנוסחת בצורה מפגרת, פשוט אם הדיכוי יכול להשפיע על מוקדים ולפעמים להעלימם, יכול להיות שלא יראו את המוקדים בניתוח ופשוט לא יטפלו בהם כראוי והם יצוצו עוד פעם אחריו?) תודה רבה לכן שאתן כאן! אני לא יודעת מה הייתי עושה אם לא היה לי עם מי להתייעץ ולקבל חוו"ד אובייקטיבית כמו שלכן.. כמו שכבר כתבתי כל רופא מושך שמיכה לכיוון שלו בהתאם לתחום ההתמחות שלו, והמשפחה מגוננת מדי... ורק אני נשארת באמצע וצריכה לקבל החלטות גורליות מבחינתי... והעצות שלכן, שנובעות מהניסיון המר שלכן (לצערי), עוזרות המון! אז שוב תודה!

 

[galim29]

../images/Emo26.gif

אל תמהרי לקבל החלטה, הרבה יותר חשוב שתקבלי את ההחלטה הנכונה. לא נראה לי שדיכוי יפגע בניתוח, אם יש מוקדים הן לא ייעלמו. אבל אולי חדשים לא יצמחו בינתיים. וזה לא פחות חשוב. את יכולה להרקים טלפון לסאלי המזכירה במרפאת האנדו ולבקש תור בהקדם ולנמק מדוע. סביר להניח שהיא תלך לקראתך. ואל תהיי קשה מדי עם עצמך לגבי ההתמכרות לטיפולים, הכמיהה מובנת לגמרי וזה קורה ללא מעט נשים. מה שחשוב זה שתטפלי בבריאות שלך ותעמידי אותה בסדר עדיפות עליון. תעלי על מסלול חדש.

 

[פיצ 50]

יקירה

קודם כל אני חושבת שאת חייבת פסק זמן..... אני יודעת שיש תחושת התמכרות בטיפולים, שכמו שכתבת רק עוד טיפול אחד...אולי זה יצליח....אני מכירה את זה, הייתי שם.... ומניסיון אישי, עצוב וכואב אני אומרת לך: עצרי הכל, דבר לא יברח... טפלי קודם כל בגוף, באנדו' אח"כ תחליטי טיפולים או אימוץ וכו'.....את יכולה גם ללכת להליך של תרומת ביצית כמו שאני ניסיתי וזה פחות הורמונים... וזה נורמלי לגמרי שאת מבולבלת, כי הרגש חזק מאיתנו ומשתלט על ההיגיון בל מה שקשור לאמהות....אני בזמנו כעסתי על הרופאים שאסרו עלי להמשיך בטיפולים למרות שידעתי שזה יכול לגבות מחיר של חיים.... ולגבי מועדים איפה ומתי אני אישית ממליצה רק על תה"ש, מרפאת אנדו, אני בטוחה שהבנות כאן ענו לך לגבי הדילמות שיש לך.... ונשאר לי רק לאחל: מה שלא תבחרי: שתצליחי!!! ואני וכל הבנות כאן, כדי לחבק ולעזור......

 

[ליאל ד]

שאלה על דקאפפטיל

אז אני עדיין נמצאת בסאגת הדיכוי, ורציתי לשאול בנוגע לזריקת דקאפפטיל. מתי מזריקים את הדקא? באיזה יום למחזור? מדובר בדיכוי ארוך - ל-3-6 חודשים. רופאת פוריות שהמליצה לי על דקא אמרה שאפשר להזריק ביום ה-21 או להתחיל מהיום ה-2 למחזור. ושאין חשיבות מבחינת השפעת הדיכוי. ההתלבטות שלי נובעת מכך, שאם אזריק ביום ב-21, בכל מקרה החודש אקבל מחזור, אז אולי כדאי לנצל את הביוץ החודש לעוד הזרעה טבעית אחת אחרונה ולהזריק ביום השני למחזור? או שלדעתכן הדיכוי יהיה פחות יעיל אם אזריק ביום ה-2 למחזור? ועוד שאלה : את הדקא אני יכולה להזריק בעצמי או שעליי לגשת לקופה? פשוט גם היום ה-2 וגם ה-21 אצלי נופלים בשבת... ואני מצטערת על כל השאלות, פשוט אני צריכה להחזיר תשובה לרופאת פוריות לגבי מה אני מחליטה לגבי הזרעה/מועד הזרקת דקא' הביוץ הוא שבוע הבא. והתור לגניקולוג הוא רק בעוד שבוע.. תודה מראש!

 

[מייקילולי]

מעט תשובות

לגבי המועד לא יודעת לענות לך אבל תמיד מקבלים מחזור אחרי הזרקת הדקא' הראשון (נדמה לי כשבועיים אחרי) ומהזריקה הבאה המחזור כבר לא יגיע. לגבי ההזרקה את חייבת ללכת לאחות שתזריק לך, את יכולה לגשת למוקד או למיון שיזריקו לך בעלות נמוכה (במיון שה משהו כמו 20 ש"ח).

 

[galim29]

לשאול את הרופא, לא?

מדובר על הגוף שלך. את באמת הולכת לקבל תשובה אצלינו? נכון שיש פה ידע שהצטבר אבל ליאל יקרה, ל ש א ו ל את האחות או את הרופא. אל תקבלי תשובות לנושא כל כך חשוב בפורום שלנו או אחר. מצטערת שאני נשמעת כמו תוכי אבל אמשיך להגיד את זה. תשובות על בדיקות או טיפולים, או כל דבר רפואי- לא לקחת פשוטו כמשמעו מהפורום. זה יותר מדי חשוב כדי שתחליטי בעקבות תשובות של הבנות פה. עם כל הכבוד לידע שיש כאן.

 

[ליאל ד]

גלים יקרה

תודה רבה על הדאגה, אני מודעת לכך שכל התשובות כאן הן בגדר המלצה בלבד שנובעת מניסיונן המר של הבנות. התייעצתי עם רופא ולטענתו אין משמעות למועד ההזרקה, אבל לו הרי לא כואב, ואם הזרקה במועד כלשהו תטיב עימי - אז אני מעדיפה לדעת מניסיונכן מתי עדיף.. אני חס וחלילה לא מזלזלת בדעות הרופאים, אבל מבחינתי, ניסיון של הבנות כאן לעיתים גובר על הידע התאורטי של רופאים. אז אני שואלת את כל השאלות שלי כאן במטרה לגבש כיוון כלשהו (לא עמדה סופית), על מנת שאגיע מוכנה לרופא ושאשאל אותו את הדברים הנכונים!!! אני מתייחסת למחלה הזאת כמו למחקר אקדמי - אני אוספת מידע, סקירת ספרות, מעלה השערות אך הניתוח הסטטיסטי הסופי והתוצאות יבואו מהרופא!!! אבל אני מסכימה איתך ב-100%! ואכן חשוב להדגיש את כל מה שציינת!

 

[galim29]

יופי. תודה על ההבהרה../images/Emo140.gif

 

[זואילי]

מה שהרופא אמר לך

זה נכון והגיוני, כי אם את לוקחת את הזריקה למטרת דיכוי עמוק כטיפול לאנדו, אז אין משמעות מבחינת יעילות הטיימינג (יום 2 או יום 21). זה לא משנה... (כשהמטרה היא דיכוי לאנדו. לא מדברת כרגע על הריון). אני לא זוכרת לגבי אם בטוח שמקבלים ווסת בין אם מזריקים דקא ביום 2 או יום 21. יתכן ומייקי צודקת. תמיד את השאלה הזאת שאלתי את סוריאנו. אז לא יודעת לענות. דיכוי כדיכוי.. שגורם למניעת הביוץ, זה לא משהו שקורה ברגע. יש מנגנון שלם במוח שקודם יש בוסט הורמונלי (FLARE) ואז מגיע השפל והדיכוי. ההגיון הבלתי מקצועי שלי, שחושב על הליכה עם הסייקל הטבעי של הגוף (ואני זורמת איתך כי ברור לגמרי שאת רוצה לנצל עוד ווסת) אומר - שאם כבר להחליט בין יום 21 ליום 2 אז נראה לי שיום 2 לוקח. נגיד יום 3 (כי נפל לך על שבת) ואז את אותו FLARE את יכולה בהחלט לנצל לטובת הביוץ ולעשות הזרעה או למוטט את בעלך ביתר עבודת בית.

יש סיפורים לא מעטים על הריון שהושג ככה עם תחילת הדיכוי שהגיע בכלל למטרת תחילת פרוטוקול ואז בינגו. זו תהייה שלגמרי הייתי מעלה עם רופא הפריון.

כי ממילא התוכנית היא דקא. (לשם דיכוי עמוק ללפחות 3 חודשים) ממילא תהיה ווסת (אם את *מחכה לה* בשביל יום 2) יהיה פלייר בכל מקרה. הזרעה או סקס אפשריים על הביוץ של אותו מחזור... אז בהחלט הרעיון שלך הגיוני. כמו שמייקי כתבה, את הזריקה עדיף שאחות תעשה. כי זו זריקה שצריך לערבב בה חומרים ביד מיומנת ולהזריק מהר כדי שהחומר לא יתקרש (יקריש?? יש לי בלאק אאוט על המילה!!). אל תתנצלי על השאלות, את בכיוון הנכון - חושבת על ניצול מקסימלי של כל ווסת וביוץ. אני מאוד יכולה להזדהות עם קו המחשבה הזה.

 

[ליאל ד]

תודה רבה!!../images/Emo140.gif