מה לעשות??
מצטערת, אבל אני חייבת לקטר, סוף-סוף הנפיחות בעיניים ירדה קצת מרוב בכי.. ואני חייבת פשוט לפרוק את כל ההתלבטויות שלי... אני פשוט לא יודעת מה לעשות? איך להמשיך? אני 7 חודשים ללא דיכוי, מנסה להרות. בחודשיים האחרונים ניסיתי הזרעות טבעיות שלא צלחו. המחלה הרימה את ראשה יותר מהר מהצפוי... ביום רביעי בביקור בתה"ש אצל דר' שינמן הוא ראה ציסטה בגוד 4.5 בשחלה ימנית, מוקד מאחורי הרחם צמוד לרקטום בגודל 1.5 ס"מ והידבקויות באגן. הוא הציע 2 אופציות : לעבור ניתוח לניקוי ואז לעשות כל טיפול פוריות שארצה, או לנסות להרות אבל רק לא ב-IVF, עד שהציסטה תגיע ל-6 ס"מ ואז חייבים להוציא אותה. בסופ"ש קיבלתי מחזור, והיום בביקור אצל רופא פוריות היא אמרה שהציסטה בגודל כ-6 ס"מ.. זה אומר שהיא גדלה ביותר מס"מ תוך 3 ימים???? רופאת פוריות המליצה לנסות IVF אחד לפני שאבחר בניתוח. היא הציעה לי פרופיל ארוך עם דיכוי ארוך ל-3 חודשים (דקאפפטיל). כמובן שיש את סכנת גירוי היתר, השתוללות הציסטה וכל מה שנלווה לכך.. היא גם אמרה שבכל ניתוח להסרת ציסטה משחלה מורידים קצת מקרום השחלה שעליו דבוקה הציסטה מה שיכול לפגוע בתיפקודה (משום שזה יהיה ניתוח שני במקום).. אני מבינה שלכל רופא אינטרס משלו - רופא פוריות מעוניין להשיג הריון בכל מחיר, רופא אנדו' מעוניין לנקות אותי מאנדו' בכל מחיר. ואני די תקועה באמצע ולא מצליחה להחליט... אני נורא מפחדת מניתוח, ובוודאי שהייתי רוצה להרות במקום, מצד שני אני לא רוצה לגרום נזק לעצמי בגלל הפחדים שלי מניתוח ולא לגרום לניתוח חירום חס וחלילה... מה לעשות??????? האם כדאי לקחת סיכון ולנסות פרופיל ארוך עם דיכוי שאולי ירגיע את המחלה? האם לעבור ניתוח? אם כן איפה? בתה"ש או פרטי? ומה לעשות בזמן ההמתנה הזה לניתוח? לחזור לגלולות? גם עד שאקבע תור חדש לתה"ש יעבור זמן ואני בינתיים לא יודעת מה לעשות? גם המתנה לתור, וגם המתנה לניתוח.. מה עושים בכל הזמן הזה? בעלי מתעקש על ניתוח, דיכוי ואימוץ. הוא טוען שאני עקשנית ופוגעת בעצמי במקום להיות אמא בריאה לילד שמקסימום לא יהיה ביולוגי. ורק אני לא מוכנה לוותר.. אני מרגישה כמו מכורה, כאילו "החודש אולי אצליח"... אני מרגישה שכל פעם שאני עושה צעד, אני נזרקת 10 צעדים אחורה... פשוט לא רוצה לקבל החלטה שגויה... אני בנאדם רציונאלי בדרך כלל (לעיתים אפילו יותר מדי), אבל דווקא בנושא הזה שקשור לבריאות שלי ולהריון אני לא מצליחה לקבל החלטה שאהיה שלמה איתה... איך פותרים את הדילמה וממזערים נזקים? מצטערת שיצא ארוך, פשוט הייתי חייבת לנצל את ההפסקה שבה הדמעות נפסקו...
מצטערת, אבל אני חייבת לקטר, סוף-סוף הנפיחות בעיניים ירדה קצת מרוב בכי.. ואני חייבת פשוט לפרוק את כל ההתלבטויות שלי... אני פשוט לא יודעת מה לעשות? איך להמשיך? אני 7 חודשים ללא דיכוי, מנסה להרות. בחודשיים האחרונים ניסיתי הזרעות טבעיות שלא צלחו. המחלה הרימה את ראשה יותר מהר מהצפוי... ביום רביעי בביקור בתה"ש אצל דר' שינמן הוא ראה ציסטה בגוד 4.5 בשחלה ימנית, מוקד מאחורי הרחם צמוד לרקטום בגודל 1.5 ס"מ והידבקויות באגן. הוא הציע 2 אופציות : לעבור ניתוח לניקוי ואז לעשות כל טיפול פוריות שארצה, או לנסות להרות אבל רק לא ב-IVF, עד שהציסטה תגיע ל-6 ס"מ ואז חייבים להוציא אותה. בסופ"ש קיבלתי מחזור, והיום בביקור אצל רופא פוריות היא אמרה שהציסטה בגודל כ-6 ס"מ.. זה אומר שהיא גדלה ביותר מס"מ תוך 3 ימים???? רופאת פוריות המליצה לנסות IVF אחד לפני שאבחר בניתוח. היא הציעה לי פרופיל ארוך עם דיכוי ארוך ל-3 חודשים (דקאפפטיל). כמובן שיש את סכנת גירוי היתר, השתוללות הציסטה וכל מה שנלווה לכך.. היא גם אמרה שבכל ניתוח להסרת ציסטה משחלה מורידים קצת מקרום השחלה שעליו דבוקה הציסטה מה שיכול לפגוע בתיפקודה (משום שזה יהיה ניתוח שני במקום).. אני מבינה שלכל רופא אינטרס משלו - רופא פוריות מעוניין להשיג הריון בכל מחיר, רופא אנדו' מעוניין לנקות אותי מאנדו' בכל מחיר. ואני די תקועה באמצע ולא מצליחה להחליט... אני נורא מפחדת מניתוח, ובוודאי שהייתי רוצה להרות במקום, מצד שני אני לא רוצה לגרום נזק לעצמי בגלל הפחדים שלי מניתוח ולא לגרום לניתוח חירום חס וחלילה... מה לעשות??????? האם כדאי לקחת סיכון ולנסות פרופיל ארוך עם דיכוי שאולי ירגיע את המחלה? האם לעבור ניתוח? אם כן איפה? בתה"ש או פרטי? ומה לעשות בזמן ההמתנה הזה לניתוח? לחזור לגלולות? גם עד שאקבע תור חדש לתה"ש יעבור זמן ואני בינתיים לא יודעת מה לעשות? גם המתנה לתור, וגם המתנה לניתוח.. מה עושים בכל הזמן הזה? בעלי מתעקש על ניתוח, דיכוי ואימוץ. הוא טוען שאני עקשנית ופוגעת בעצמי במקום להיות אמא בריאה לילד שמקסימום לא יהיה ביולוגי. ורק אני לא מוכנה לוותר.. אני מרגישה כמו מכורה, כאילו "החודש אולי אצליח"... אני מרגישה שכל פעם שאני עושה צעד, אני נזרקת 10 צעדים אחורה... פשוט לא רוצה לקבל החלטה שגויה... אני בנאדם רציונאלי בדרך כלל (לעיתים אפילו יותר מדי), אבל דווקא בנושא הזה שקשור לבריאות שלי ולהריון אני לא מצליחה לקבל החלטה שאהיה שלמה איתה... איך פותרים את הדילמה וממזערים נזקים? מצטערת שיצא ארוך, פשוט הייתי חייבת לנצל את ההפסקה שבה הדמעות נפסקו...