מה לעשות?...
טוב, הסיפור יותר מסובך ממה שאני יספר כאן, אבל אני ינסה לספר כמה שיותר. אז ככה...הכרתי מישהו בפורום באינטרנט והכרנו קצת, עברנו למסנגר, אחרי כמה ימים החלפנו תמונות, ודיברנו גם בפלפון, והכל היה סבבה. ולא יצא לנו להיפגש. לא כי לא רציני, פשוט כי לא יצא (הוא גר רחוק). לפני כמה שבועות, אמרתי לו אולי תבוא לשבת?... (הוא שומר שבת, ואמרתי לו שאני מוכן להקפיד בשבילו, ללכת לבית-הכנסת, לשים שעון שבת, והכל.... ואני לא "חייב" לו כלום... סה"כ חבר, שעוד לא חבר, כי לא נפגשנו ממש על אמת, ובשבילי רק אז, זה עובר לחברים. כי "חברים" במסנגר ובפורום היו לי המון, והם לא שם בשבילי כשאני צריך אותם. קיצור.... נמשיך הלאה) והוא אמר בהתחלה שלא, ואז אמרתי לו שאני יהיה לבד בבית, ושאני אבשל, והכל... ואז הוא אמר סבבה, לפני כשבועיים אמרתי לו בשבת כך וכך אני לבד, ואז הוא אמר סבבה הוא יבוא. והוא גם אמר שבחמישי הוא כבר יהיה בתל אביב ואז הוא יבוא, ואני עוד אמרתי לו (שוב...הכל בשביל מישהו שאני רק במכיר במסנגר ובפלפון טיפה פחות מחצי שנה) שאני יבקש לא לעבוד בשישי (בשבילו!, למראות שידעתי שהמנהלת שלי תהרוג אותי (ובנתיים אני כבר לא עובד שם, אבל זה לא הנקודה), בשביל שהוא יכול לבוא אליי בחמישי, במקום לחזור הביתה, ולבוא שוב אליי בשישי (ואז גם לבקש לעבוד בחמישי בבוקר, קיצור....הייתי מוכן להקריב המון בשבילו.). ואז הוא אמר שסבבה שהוא יבוא. דיברנו כמעט כל יום בפלפון והיה ממש סבבה, התחלתי להקשר אליו קצת יותר (שוב עשיתי את הטעות הזו), ובקיצור ולעניין, אמרתי לו שבבקשה יודע לי עד לרביעי, כי אני חייב לעשות קניות ולבשל, ואם הוא לא בא, אני צריך לארגן לי איפה להיות בשבת. והוא אמר סבבה. עכשיו.... גם חשוב להגיד, ששאלתי אותו כמה פעמים במסנגר אם הוא אוכל משהוא ספציפי, או משהוא ספציפי הוא לא אוכל, אתם מבינים...אני ממש רציתי שיהיה לנו שבת נחמדה (ואני חייב להגיד לכם שתבינו, לא מדובר בבחור שיהיה בן-זוג, ולא בבחור שיעשה איתי סקס, רק סתם חבר שבא לשבת) והכל.... אני מבחינתי מרגיש שעשיתי מעל, ומעבר. עכשיו... ברביעי, שלחתי לו הודעה להגיד לו שאני מתחיל לבשל, לדעת מה קורה, ואז פתאום הוא כתב לי הודעה, בלי לכתוב בדיוק מה הוא אמר, אבל הוא כתב שהוא לא יבוא ישר לשבת, ואיזשהיא סיבה. עכשיו... מה הכי מעצבן אותי? זה שאם אני לא הייתי כותב לא, הייתי צריך לנחש שהוא לא בא?????, או שהוא שם לי ברז????, או שהוא היה יכול להגיד לי את הסיבה הזו כשהצעתי לו בפעם הראשונה??, לפני שתכננתי הכל??? כבר עשיתי קניות לשבת, והכל. ממש כאילו בן משפחה בא, או חבר שאני מכיר 10 שנים... קיצור... ואז הוא שלח לי הודעה אחרי כמה דקות (כי לא עניתי לו, לא ידעתי מה לענות..... להגיד לו שאני כועס? מה?... לא יודע) (והאמת שאני יותר כועס על עצמי מאשר אליו) לשאול אם קיבלתי את ההודעה שלו, ושוב לא עניתי, ואז זרקתי את הפלפון באיזה חור, על שקט, וזהו... ונכנסתי לחדר, רציתי להיות קצת לבד. עכשיו, אחרי שנרגעתי, נכנסתי למסגר, והוא היה שם, וכתבתי לו הודעה, והוא לא ענה לי חזרה. לפני שהלכתי לישון, בדקתי את הפלפון והיו לי כמה שיחות שלא נענו ממנו ועוד סמס. כבר היה מאוחר, אז לא חזרתי אליו. אבל עכשיו אני לא יודע מה לעשות... הוא כועס עליי? להגיד לו שאני כועס? כאילו... יכול להיות שהוא קורא את הפורום הזה, ואת ההודעה הזו... לא יודע כבר מה לעשות. (אגב....אני שיקרתי להורים שלי, ורבתי איתם, בגלל השבת הזו. אבל לא נגיד מעבר לזה כאן) (ולמה אני כועס על עצמי יותר? שכ"כ השקעתי...שוב.כשתכירו אותי תבינו). זהו.... לא מאמין שכתבתי את כל זה, פפפ, טוב לא משנה. "שלח/י"....וזהו....
טוב, הסיפור יותר מסובך ממה שאני יספר כאן, אבל אני ינסה לספר כמה שיותר. אז ככה...הכרתי מישהו בפורום באינטרנט והכרנו קצת, עברנו למסנגר, אחרי כמה ימים החלפנו תמונות, ודיברנו גם בפלפון, והכל היה סבבה. ולא יצא לנו להיפגש. לא כי לא רציני, פשוט כי לא יצא (הוא גר רחוק). לפני כמה שבועות, אמרתי לו אולי תבוא לשבת?... (הוא שומר שבת, ואמרתי לו שאני מוכן להקפיד בשבילו, ללכת לבית-הכנסת, לשים שעון שבת, והכל.... ואני לא "חייב" לו כלום... סה"כ חבר, שעוד לא חבר, כי לא נפגשנו ממש על אמת, ובשבילי רק אז, זה עובר לחברים. כי "חברים" במסנגר ובפורום היו לי המון, והם לא שם בשבילי כשאני צריך אותם. קיצור.... נמשיך הלאה) והוא אמר בהתחלה שלא, ואז אמרתי לו שאני יהיה לבד בבית, ושאני אבשל, והכל... ואז הוא אמר סבבה, לפני כשבועיים אמרתי לו בשבת כך וכך אני לבד, ואז הוא אמר סבבה הוא יבוא. והוא גם אמר שבחמישי הוא כבר יהיה בתל אביב ואז הוא יבוא, ואני עוד אמרתי לו (שוב...הכל בשביל מישהו שאני רק במכיר במסנגר ובפלפון טיפה פחות מחצי שנה) שאני יבקש לא לעבוד בשישי (בשבילו!, למראות שידעתי שהמנהלת שלי תהרוג אותי (ובנתיים אני כבר לא עובד שם, אבל זה לא הנקודה), בשביל שהוא יכול לבוא אליי בחמישי, במקום לחזור הביתה, ולבוא שוב אליי בשישי (ואז גם לבקש לעבוד בחמישי בבוקר, קיצור....הייתי מוכן להקריב המון בשבילו.). ואז הוא אמר שסבבה שהוא יבוא. דיברנו כמעט כל יום בפלפון והיה ממש סבבה, התחלתי להקשר אליו קצת יותר (שוב עשיתי את הטעות הזו), ובקיצור ולעניין, אמרתי לו שבבקשה יודע לי עד לרביעי, כי אני חייב לעשות קניות ולבשל, ואם הוא לא בא, אני צריך לארגן לי איפה להיות בשבת. והוא אמר סבבה. עכשיו.... גם חשוב להגיד, ששאלתי אותו כמה פעמים במסנגר אם הוא אוכל משהוא ספציפי, או משהוא ספציפי הוא לא אוכל, אתם מבינים...אני ממש רציתי שיהיה לנו שבת נחמדה (ואני חייב להגיד לכם שתבינו, לא מדובר בבחור שיהיה בן-זוג, ולא בבחור שיעשה איתי סקס, רק סתם חבר שבא לשבת) והכל.... אני מבחינתי מרגיש שעשיתי מעל, ומעבר. עכשיו... ברביעי, שלחתי לו הודעה להגיד לו שאני מתחיל לבשל, לדעת מה קורה, ואז פתאום הוא כתב לי הודעה, בלי לכתוב בדיוק מה הוא אמר, אבל הוא כתב שהוא לא יבוא ישר לשבת, ואיזשהיא סיבה. עכשיו... מה הכי מעצבן אותי? זה שאם אני לא הייתי כותב לא, הייתי צריך לנחש שהוא לא בא?????, או שהוא שם לי ברז????, או שהוא היה יכול להגיד לי את הסיבה הזו כשהצעתי לו בפעם הראשונה??, לפני שתכננתי הכל??? כבר עשיתי קניות לשבת, והכל. ממש כאילו בן משפחה בא, או חבר שאני מכיר 10 שנים... קיצור... ואז הוא שלח לי הודעה אחרי כמה דקות (כי לא עניתי לו, לא ידעתי מה לענות..... להגיד לו שאני כועס? מה?... לא יודע) (והאמת שאני יותר כועס על עצמי מאשר אליו) לשאול אם קיבלתי את ההודעה שלו, ושוב לא עניתי, ואז זרקתי את הפלפון באיזה חור, על שקט, וזהו... ונכנסתי לחדר, רציתי להיות קצת לבד. עכשיו, אחרי שנרגעתי, נכנסתי למסגר, והוא היה שם, וכתבתי לו הודעה, והוא לא ענה לי חזרה. לפני שהלכתי לישון, בדקתי את הפלפון והיו לי כמה שיחות שלא נענו ממנו ועוד סמס. כבר היה מאוחר, אז לא חזרתי אליו. אבל עכשיו אני לא יודע מה לעשות... הוא כועס עליי? להגיד לו שאני כועס? כאילו... יכול להיות שהוא קורא את הפורום הזה, ואת ההודעה הזו... לא יודע כבר מה לעשות. (אגב....אני שיקרתי להורים שלי, ורבתי איתם, בגלל השבת הזו. אבל לא נגיד מעבר לזה כאן) (ולמה אני כועס על עצמי יותר? שכ"כ השקעתי...שוב.כשתכירו אותי תבינו). זהו.... לא מאמין שכתבתי את כל זה, פפפ, טוב לא משנה. "שלח/י"....וזהו....
) אין לי הרבה חברים ובמשך שנים נלחמתי על כל בנאדם שמצא חן בעיני בשיניים אבל בסוף הבנתי שאני נואש וזה נראה לא טוב בעיני עצמי אז הפסקתי. די לתירוצים, די להתאהבויות ודי להכחשות. הבנתי שטוה לי לבד, בלי לרדוף אחרי אף אחד ובלי להשקיע במי שלא צריך. אני חושב שאי שם עמוק בפנים אתה יודע שיש לך תקווה שממך וממנו יצא משהו ובגלל זה אתה משקיע כ"כ הרבה, שיעריך, שיאהב ושידע שיש בך משהו שלא כדאי לפספס. ובגלל זה כל דבר קטן שפוגע בשלמות שבהשקעה שלך פוגע. מה עם להגיד לו, תבוא ונזרום... נאכל מה שנאכל, נשתה מה שנשתה, העיקר שיהיה לנו סבבה. מבחינתו, גם אם הוא לא בא, הוא לא ירגיש לא נעים כמו שירגיש אחרי ההשקעה.... בכל מקרה, די להיות נערה בת 16, אל תלחם על מה שיבוא לבד. תחיה, תהיה אמיתי וזה יקרין החוצה. ובסוף, כמו לי, זה מגיע מהמקום הכי לא צפוי (אוטובוס... חחחחח....) אז יקירי, אני מקווה שתמצא את המכסה שלך, ושיהיה בהצלחה!