את אף פעם לא תקבלי את השקט שאת רוצה
את נלחמת בבעלך, בחמותך (שממררת לך את החיים מתוך תקווה שכך בנה יחזור להיות שלה ורק שלה, מאיפה הבאת את זה?) את נלחמת במשתתפי הפורום (שמת לב?) את נלחמת בעצמך. את חותרת נגד הזרם ולא מבינה למה לא הולך לך. תעצרי, תשחררי, תעסיקי את עצמך בדברים שאת אוהבת, תקדישי זמן לעצמך ולמשפחה שלך (את בעלך והילדים שלכם). שימי **ן על הורים של בעלך ומה הם חושבים עלייך ומה את חושבת עליהם וכמה פעמים הם התקשרו אלייך ומה הם עשו לך וכו' (תסלחי לי אבל זה נשמע כמו "אכלו לי שתו לי). וכדאי שתפנימי, מה שהלך והולך אצלם בבית ל א ע נ י י נ ך. תתעסקי בבית שלך. שמת לב שאת משחזרת את התנהגות חמותך על בני הבית שלך? אני רק מדמיינת לעצמי אותך, במקום לשנות אווירה בבית, במקום לשנות גישה, במקום לתת לבעלך סוף סוף לנוח מהמריבות והמלחמות ולהפסיק לעשות לבעלך את מה שאמא שלו עשתה לו כל החיים (הטלת אימה וצעקות ושתלטנות) ממשיכה את דרכה בעקביות מפליאה ועוד מתפלא למה לא טוב לך... ותסלחי לי, אבל בעלך לא נשמע אלים בכלל, דווקא נשמע שהוא אוהב אותך ותומך בך - אני רק מתארת לעצמי מה עשית/אמרת שגרם לו להרים עלייך יד...תראי לאיזה מצב את מביאה אותו...זה ביטוי לתסכול וייאוש לדעתי, סימן בשבילך שתעצרי, תנשמי, תעשי חושבין עם עצמך ו ת ר פ י כ ב ר!!!!!!! שחררי את עצמך, את הילדים שלך ואת בעלך! קחי צימר/בית מלון/הפלגה/ווט אוור ותבלו בתור משפחה! די להתעסק כל היום במי אמר מה, כמה פעמים, מי קנה, מי עשה/לא עשה לך ביביסיטר וכו' וכמו שאמרו לך, ברגע שתפסיקי לחשוב מה אמא של בעלך עושה/אומרת/חושבת תרגישי הרבה יותר טוב, כי זה כבר לא יעניין אותך, מצידך שתחשרף, העיקר שתביני שכרגע את מתנהגת בדיוק כמוה והגיע הזמן לשנות את ההתנהגות ש ל ך, לא שלה. ופעם הבאה שחמותך תתקשר אלייך, תעני לטלפון, תגידי "שלום, הגעתם למשפחת ____, אנחנו לא בבית ולא נהיה בזמן הקרוב, נא לא להשאיר הודעות".