בדיוק,
אמיר - תשמע, ברור לשנינו שיש לנו דעות שונות. אבל למה הן שונות? בוא נראה. נשתמש לצורך העניין באנשים הבאים: איש א, איש ב, אישה ג. א יצא עם ג, הייתה ביניהם אהבה גדולה. א ו - ב חברים טובים מאוד. א ו-ג נפרדו. ואז ב יוצא עם ג. עכשיו, א ממשיך לצאת עם ב, ומדי פעם יוצאים כל החבר´ה ביחד, וכמובן שעם ב גם ג מגיעה, ואז א רואה את ב ו - ג ביחד. STOP. עכשיו בוא נראה. אתה אומר: "לדעתי, א צריך להתחשב ברגשות חברו ב, ולהיות מאושר על שמצא אהבה" ואני אומר: "לדעתי, ב צריך להתחשב ברגשות חברו א, ולא ללכת עם רגשותיו ל -ג קדימה מתוך ידיעה ברורה ש - א ייפגע" עכשיו ככה. קודם כל, אני אבקש את הסכמתך בדבר הנכונות של הטיעון שלי, בקטע של - "א ייפגע". כלומר, אנשים עשויים לטעון ש - א לא ייפגע. אני טוען, בדיוק כמו שאלי טוען, שאין מצב כזה. א תמיד ייפגע מהמצב ש - ב הולך עם ג. גם אחרי הרבה זמן - ואפילו יכול להיות שאם א ימצא אהבה חדשה, הוא עדיין ירגיש שלא בנוח. תחשוב על זה ככה, אמיר. א אהב את ג נורא, אבל ג הודיעה לו יום אחד שהיא זורקת אותו. לא רק זה: היא גם עשתה את זה בצורה מכוערת במיוחד, שהותירה ל - א צלקת לכל חייו. עכשיו תגיד לי, בשיא הרצינות. אם אתה היית א - לא היית נפגע מהקשר בין ב לבין ג? לפי דעתי, אם תענה שלא, אז יש כמה אפשרויות: 1. אתה אדם שלא נותן לרגשותיו להתגבר על הרציונל שלו לעולם. ולגביך אישית, אמיר, אני יודע שזה לא נכון, מהיכרות בסיסית שלי איתך. 2. אתה לא באמת עצמת עיניים ודמיינת לעצמך את הסיטואציה. או לחילופין, בגלל שלא חווית אותה לעולם (ותודה לאל שלא, ואני מתפלל שלא תחווה אותה לעולם) - אז אתה חושב שאולי זה לא יפריע לך. עכשיו, אמיר, אם אתה עדיין לא מסכים איתי, אתה יכול להפסיק לקרוא. במקרה כזה, באמת שאין לי דרך לשנות את דעתך, כי ככל הנראה אתה מחווט שונה לגמרי ממני. אבל אם אתה כן מסכים איתי ש - א ייפגע, אז אני יכול להמשיך. ובכן, עומדים להם שני הטיעונים, שלי (ב צריך להתחשב ב - א), ושלך (הפוך). ועכשיו, ברשותך, אקח מבחן חדש. בוא נניח שהטיעונים יתקיימו, ונראה איך הדבר ישפיע על שני הצדדים.
הטיעון שלך מתקיים לטעמי האישי, ותקן אותי אם אני טועה, הדברים הבאים יקרו: 1. א ייפגע מ - ב (זה נתון בגוף הטיעון). 2. א לא יהיה מסוגל לצאת עם ב ועם ג ביחד. 3. היחסים בין א לבין ב עשויים להידרדר במהירות. 4. ב עשוי לסבול מניתוק הקשר עם א. 5. ב עשוי לנתק את הקשר עם ג בגלל התוצאה שהייתה עם א. 6. אבל עכשיו, א כבר לעולם לא יסלח ל - ב באמת. הערה: נכון, יכול להיות שיקרו רק חלק מהדברים. יכול להיות שהכל יקרה. לא ידוע, נכון? אבל לפי דעתי, 1-3 בטוח יקרו. הם בטוח היו קורים אם אני הייתי א. ואני חושב שאף אחד לא היה מתמודד עם סיטואציה כזו בצורה טובה.
הטיעון שלי מתקיים הדבר היחיד שיקרה כתוצאה מקיום הטיעון שלי, הוא ש - ב יאבד
סיכוי לאהבה אמיתית. שים לב - אין פה באמת אהבה בינתיים. יכול להיות שכלום לא ייצא מזה - ואז תחשוב על זה ש - ב נשאר קרח מכאן ומכאן. אבל גם אם נניח ש - ב היה מוצא אהבה גדולה ויפה ב - ג... אז אני, אישית, חושב שיש עוד כמה בחורות, ד עד ז
, שהיו יוצרות מערכת יחסים איכותית לא פחות עם ב, ובלי לפגוע ב - א. ורק כדי להיות הוגן כלפיך, אז נרחיק לכת. יכול להיות באמת ש - ב היה מתוסכל מזה ש - א "לא מרשה לו" לצאת עם האקסית שלו. מצד שני, לטעמי האישי הכל ממילא תלוי ב - ב, והוא בעצמו צריך ליזום ניתוק יחסים עם ג, בלי לבוא בכלל עם השאלה ל - א. אתה יודע למה? כי אם ב היה בא אליי עם השאלה הזו, סביר להניח שהייתי עונה לו בקול חלוש שכן, הוא יכול לצאת עם ג, העיקר שיהיה מאושר. אבל עמוק בפנים אני יודע שלא הייתי מסוגל להתמודד עם זה. זה לא הוגן להציב את א בפני שאלה כזו בכלל.
סיכום (אגב, אני מקווה שמי שקרא עד כאן לפחות נהנה מהתוכן ושלא הרגתי אף אחד) קיים תחום בפילוסופיה שעוסק בחשיבה ביקורתית, ועניינו בחינת איכויות של טיעונים. שני הטיעונים שלנו, אמיר, שניהם נכונים. שניהם אמיתיים. שניהם צודקים. אבל לטעמי - לא באותה המידה. ישנו טיעון אחד שהוא חזק יותר מהשני, לפי המון מבחנים. מבחן התוצאה, למשל. תבדוק את הסיכויים של הקשר של ב ו - ג להצליח, אל מול הסיכויים של הקשר בין א ו - ב להתמוטט, ותראה. זה נכון לחשיבה פרגמטיסטית. מה שעובד - הוא הדבר הנכון. אבל גם לפי היקשים לוגיים אפשר להגיע למסקנה שהטיעון שלי פשוט יותר חזק משלך. אני חושב שכל עוד לא עמדת בסיטואציה הזו, אתה לא יודע מה יותר חזק. לא מאחל לך לעמוד בה לעולם. וזהו