ברור שגם נשואים בוגדים
אבל, יש הבדל בין מי שנשוי ומתפרפר מהצד ובין מי שאומר "אני לא מעוניין לגור איתך". וזה נכון, כשגרים באותו בית צריך להתחשב, אבל רק כשגרים באותו הבית אפשר לדעת אם באמת אפשר לחיות עם אותו אדם, לכן, אם יש איזו כוונה "רצינית" לגבי הקשר, סביר ששני הצדדים יהיו מעונינים במגורים משותפים. ד"א, לא כל הנשים חוטפות שוק מגרעפס ו/או פלוץ, ואם יש מישהו (או מישהי) שנהנים להפליץ ולגרעפסס להנאתם, עדיף שימנעו מלהתחתן עם מי שנכנס/ת לשוק מפלוץ בריא ו/או סרחני, לא כך? לכן אין שום הגיון בלומר שהוא מחפש פינה בה יוכל לגרבץ ולהפליץ חופשי, כי אם האישה שאיתו תמנע ממנו לעסוק בנ"ל, במילא עדיף שיפרדו כבר עכשיו ולא אחרי 2.5 ילדים. אבוי לאדם (ולא משנה מה מינו) שאינו מרגיש בנוח בביתו שלו, ואם הוא חושש שהוא לא יהיה מסוגל לחיות עם מישהי (או מישהו) ספציפית - סימן שהיא לא בדיוק אהבת חייו (או שהוא איתה מכל הסיבות הלא נכונות).