אנחנו לא מהפתוחה, אנחנו מהאחרת
ולא קל. האמת שפשוט התרחקנו מחברים. כי לא סיפרנו, וזה גרם ליחסי חברות לגווע בעצמם. כי איך אפשר להיות חבר של מישהו כשהחויה העיקרית של חייך מוסתרת. למוזיקאי יש המון חברים, אבל הם יותר קולגות. הוא יכול להיות חבר של מישהו עשר שנים, לנהל שיחות של שעות אל תוך הלילה, ואחר כך לגלות שהוא יודע בדיוק איזה סוגי מפרטים הוא אוהב, או למה הוא מעדיף את האריסון על קלפטון, אבל לא שום דבר אחר. שזו עוד סיבה (אחת מני רבות אין ספור) שהחברות שלי עם ג׳יימס כל כך יקרה לי. הם פשוט המשפחה הכי לא שיפוטית בעולם. בפעם הראשונה שפגשתי את הבת שלו, ג׳יימס פשוט אמר ״זו גבי חברה שלי, ואלו בני הזוג שלה״. הכי פשוט בעולם. והמשפחה זה סיפור אחר. א׳ ניתק קשרים לפני שנים. ההורים שלו חיים כאן בניו יורק, אבל אף פעם לא פגשתי אותם, וזה גם לא צפוי לקרות. למוזיקאי יש רק את אביו המאמץ, והוא מכיר ואוהב אותי מאד. שבוע הבא הוא טס לכאן במיוחד כדי לראות את הנכדה שלו - באולטרסאונד. הוא אשכרה יטוס 12 שעות כל כיוון כדי לבוא איתי לביקורת אצל הגניקולוג. הוא איש מדהים ואני אוהבת אותו מאד. ההורים שלי... ההורים שלי מוזרים קצת. הם יודעים, ומתעלמים. זה כואב לי, וזו אחת הסיבות שאני לא רואה את עצמי חוזרת לארץ בזמן הקרוב. אחי איתם באותה סירה פחות או יותר. אחותי המהממת, לעומת זאת, קיבלה את הבשורה בכזו קלות וטבעיות שהרגשתי כמו מטומטמת שהסתרתי ממנה הכל במשך השנים. וכשאני רואה באיזו טבעיות היא חזרה לנהל לי את החיים אני מצטערת שהתנתקתי ממנה ככה.