אני מגיב ברשותך
מאחר ומה שכתבת פה היה הגיוני ויפה, ומאחר ויש פה מסכת טענות שאפשר להתייחס אליה אני מרשה לעצמי להגיב, למרות שאנחנו לא נוהגים להגיב האחד לשני, בהתחלה חיפשתי קוהן של זן בודהיזים שימחיש מעט את מה שאני מנסה לומר פה ולא הצלחתי למצוא אותו, אותו קוהן מדבר על להחביא את העולם בתוך העולם, ואים מישהו בכל אופן ימצא אותו אשמח אם ישרשר אותו לאחר תגובה זאת, ואולם אנסה לנסח בעצמי, ובכן אלוהים הוא לא פיל ורוד שמסתתר אחרי עץ ולא פיל בצבע אחר ולא שום תשובה מתחמקת אחרת את האלוהים שעומד מאחורי העץ תמצא רק במהות העץ עצמה, האלוהים אינו נפרד מהביטויים שלו בטבע כל הביטוים שלו אחד אחד מקושרים אליו בקשר ישיר, הוא בשורשי המהות של כל אחד מהם, ולכן לא צריך ללכת רחוק הוא גם בשורשי המהות שלך, שלי, של כל, כשאתה פותח את הפה מדבר גם האלוהים, זו אחת מצורות ההתבטאות שלו, כשאתה רואה כל תמונה שהיא אתה רואה את התבטאות האלוהים, בשום שלב לא מתגלה מה עומד מאחורי שום מסתורין, כל התגליות שלנו הן תגליות חלקיות, וגם אם אתה או אני או כל אחד "מבין" תהליך זה לא שאנחנו באמת מבינים אותו אלא יודעים לחזור כמו תוכי על התהליכים המתרחשים בו, או על השיטות המיושמות בו, עדיין אין זהו הבנה מן היסוד בשום שלב של תהליך, היקום הטבעי הפשוט הזה הוא הוא היקום האלוהי, זה לא שהוא מתחבא מאחורי הפינות הוא נמצא שם באופן ישיר, הוא אינו דבר מסובך להיפך הוא הפשטות הפשטות בעירומה וככל שתגיע לפשטות למאחד שמאחורי הדברים כך תתקרב אליו אין בעולם שום דבר על טבעי, ואולם כל טבע הטבע בעולם עצמו הוא כל כך עמוק שהכרת האדם לא יכולה להכיל את עומקו, ואם אתה מניח שעל טבעי הוא כל מה שהאדם לא מסוגל להבין אז גם לשיטתך יש על טבעי, אני בהחלט מסכים איתך שלא צריך ללכת לחפש פילים וורודים בשום מקום. אבל את הפיל הוורוד שלך תוכל רק אתה למצוא אצלך בפנים ולא מאחורי שום עץ חיצוני כאחד המאמין בקיומו של כח עליון רוחני אני אומר לך אין שום צורך להאמין באלוהים, אין סיבה, יש רק לפתוח את הלב את הראש למה שקורה פה בעולמנו אנו, להרחיב את גבולות ההכרה והכלים הנפשיים שלנו, ומה שיקלט שם כבר יבנה לו משקל סגולי משלו, שאולי פעם אתה לבד תוכל לקרוא לזה כח רוחני עליון, זה לא אומר שכח זה לא יהיה חלק מהמסגרת הרחבה יותר של הטבע, סביר להניח יורת שהוא אכן יהיה כזה, ובאמירה של הכרה בכח רוחני עליון יש פשוט קבלת הפרופורציות של מיקום האדם במקומו הצנוע בסולם הרוחני, והכרה בעצם היות העולם מהות הכרתית רחבה עד אין סוף, אני בתפיסתי הצנועה שאתה חולק עליה מבין היררכיה של משמעויות חייה וזורמת באותו טבע שכולנו מסכימים עליו, לא כמשהו נלווה אל הטבע אלא כמהות הטבע עצמו, ולכן תמיד אראה בעץ עץ ולא אחפש מאחוריו פילים ורודים, החלק הקשה יותר הוא לראות את העץ ולחוות את נשמת העץ, לראות משהו דומם ולחוות איפה הוא מקושר אל הבריאה ברובדיו השונים, לחוות את עצמך ולראות איפה אתה הרבה יותר מתפיסת העצמי אשר לך, זה לא קל להחביא את העולם בתוך העולם, ואולם שם גם הכי קשה למצוא אותו