מה חשוב יותר?

[אחותו של שקספיר]

אני בעד הרגישות בטקס- והנאום ודיון בו בנפרד.

כשמביאים דברים בשם אומרם-מביאים אותם במלואם ולא קיטועים וחלקיקים שמוציאים את העיקר ומשאירים את הטפל (לתפיסת העולם של הכותב)
ולכן
או להביא את הנאום במלואו או לא להביאו בכלל.

מכאן אל המיקום של הנאום (הקשה) של גרוסמן שמקומו כן בשיעור חברה-חינוך-אזרחות-היסטוריה לדיון והבאת עמדות ,ואולי מקומו לא בטקס בית ספרי ליום הזיכרון שנועד לזיכרם של הנופלים ונוכחות בו גם משפחות שכולות.

אני חושבת שבין הבאת הנאום במלואו לבין התחשבות במשפחות שכולות ---הרגישות לזולת,צריכה להיות הקו המוביל.

ובשולי הדברים אני גאה באותו תלמיד שלא קיבל את תשובת המורה, שפנה אל גרוסמן,ובחר בסופו של דבר שלא לדקלם את הנאום המקוזז- בהחלט חשיבה ,עצמאות וקבלת החלטות יפה לגיל 17.



טקס מטבעו-הוא טקסי עם ריטואלים, עם פנייה לקו המשותף הרחב ביותר---- ולכן הטקסטים והשירים הם הקונבנציונליים (אגב תלוי זמן ותקופה, גם שיר לשלום בעבר היה "שיר אסור" והיום הוא חצי המנון)

נ.ב. בדיוק כמו שבטקס זיכרון לשואה- לא הייתי רוצה שיוקרא טקסט מכחיש שואה (ובהחלט ניתן לדון בו בשיעור בכיתה )

 

[פיטנגו4]

--- מהצד של המשפחות השכולות המדוברות

בשנים קודמות היו מופיעות לטקס הרבה משפחות. 20-30.
זה התמעט עם השנים.
השנה הופיעו לטקס רק 3-4 משפחות. זה הכל... משפחתי היתה אחת מהן.

הטקס השנה היה יפה מאד, אפילו יותר יפה מהטקס של השנים הקודמות. היה מרגש מאד מאד.
לא ידענו כלום על מה שמסופר כאן, עד שקראתי את זה עכשיו (ושיתפתי את משפחתי).

המשפחה שלנו היא מאד רבגונית - יש ימין ויש שמאל. מגוון דיעות. אבל כולנו חושבים שבטקס כזה אין מקום לדיעות פוליטיות.
וגם אין מקום לביטוים שעלולים להרגיז מישהו.
אם בכלל היה צריך לצטט את הנאום של גרוסמן, אז במלואו! בלי שום צנזורה.
אם אכן יש בו התבטאויות של צד מסויים של המפה הפוליטית (אני לא יודעת, רק מנחשת), אז מין הראוי היה להביא התבטויות מהצד השני, שיאזנו את זה.

מה שמפריע למשפחות זה שלוח הזכרון הוצא החוצה מהבנין,
וזה כבר עובדה יצוקה בבטון.
והאחראית לזה היא ההנהלה הקודמת, שעשתה את זה למרות התנגדויות של המשפחות וגם של חלק מהמורים.

 

[פיטנגו4]

עכשיו קראתי

את מה שרצו לצנזר. "באופן נפשע" ו"בפלסטין". OK

מהכרות עמוקה עם הצד הימני של המשפחה שלנו - עצם הזכרת שמו של גרוסמן היא קו אדום, ולא משנה בכלל מה שהוא אומר... מה שבטוח, שני הביטויים הללו לא היו מעלים ולא היו מורידים דבר.
ומהכרות עמוקה עם הצד השמאלני של המשפחה שלנו - זה לא היה נורא לוותר על הנאום הזה לגמרי, בגלל העובדה שהוא מכעיס מישהו.

אבל לדעתי, בלי שום קשר לטקס הספציפי הזה, צריך להשמיע לתלמידים בשיעור (ולא בטקס) דברים מכל קצווי הקשת. כולל את הנאום הזה (במלואו, בלי צנזורה) וגם נאומים שמנוגדים לו ב180 מעלות.

 

[meidadc]

בעיני - חשב יותר להתחשב ברגשות הזולת

הדברים שגרוסמן העלה בנאומו חשובים מאוד ואני מסכים עם רובם. אבל לחזור על הדברים לפני משפחות שכולות זה כמו לשים מלח על הפצעים.

בהשאלה, בישראל (ובלא מעט מדינות אחרות בעולם) אסור לקיים מחקר היסטורי המפקפק בקיומה של השואה (או בהיקפים המפלצתיים של ההרג שנהוג לייחס לנאצים במלחמת העולם השניה). לכאורה זה מאוד מוזר... אם היסטוריון ימצא איזושהי עדות שסותרת את מה שאנחנו יודעים על התקופה הזו, למה שלא יוכל לחקור זאת כאיש מדע?
אני מניח שהחוק הזה חוקק מאחר והנושא כה רגיש בישראל שזה בלתי מתקבל על הדעת לקיים דיון מקצועי בשאלות האלה וזה ישר לוקח אותנו למחוזות אנטישמיים... אם מישהו רוצה לפקפק בנרטיב הישראלי (או המערבי) של השואה, שלא יעשה את זה כאן...


אני חושב שיש חשיבות אדירה לחשוף את הילדים לכל קשת הדעות. בגילאי התיכון אני חושב שנכון לחשוף אותם גם לעמדות קיצוניות ואפילו אנטי ציונויות. הם צריכים לדעת איך להתמודד עם הסוגיות האלה - לא מתוך התעלמות מקיומן, אלא מלמידתן ומציאת דרכים להתגבר עליהן. ילדים צריכים לשמוע את שני הצדדים של הדיון. מניעת האינפורמציה מפניהם לא תפעל לטובתם