זה כמובן לא ממש אפשרי
בוודאי שלא במסגרת כמות השורות הנתונות כאן לתגובה ובוודאי שקשה לעשות את זה בלי להיות במקום ולחוות מעורבות ישירה וצמודה בפרטים כי חלק מהבעייה של חוסר ההבנה של המהות והזהות האוטיסטית היא גם ההיצמדות לתפישות אנארכוניסטיות של ידע שמניחות אפשרות לתיאוריה שאינה זורמת ומשתנה עם התנאים הקונקרטים,זו גם הסיבה שאני,ונדמה לי שגם ענת מעדיפים לדבר בצורה כללית,מתוך הבנה שהיישום הוא כל כך אישי ומפורט שבלווא הכי רק אנשים שאינם צריכים שיאכילו אותם עם כפית ישר לפה ידעו לגזור ממנו את מה שרלוונטי למה שקורה בסביבתם הקרובה,זה מה שמצופה מאנשים אינטלגנטים,שיקראו ספר בנושא מסויים ואפילו מרוחק מהחיים שלהם ויפיקו ממנו תובנות ליישום פרטני ויחודי בחייהם האישיים,ושימי לב שאת ההתנפלות האלימה והעצבנית שאת מפנה לענת ולי אינך מפנה לאנשי הסמכות והאקדמיה כי את זכותם להוביל אותך לאור את לא רק מקבלת ללא ערעור אלא אפילו משתבחת בה,וגם כאן יש ביטוי לאחד התהליכים וצורות המחשבה הכי הרסניות לקיום ולזהות האוטיסטית, רוצה דוגמה ? בבקשה כל הסעיפים שמופיעים בDSM כעדות ללקות ולמחלה הם בעצם נסיונות נואשים של אנשים בעלי זהות אוטיסטית להתפתחות תקינה שנכונה לתפישה המרחב ולצרכים האינטימיים שמתאימים למבנה נפשם ותפישת המציאות שלהם כל מה שמופיע ומסומן על ידי המאורות הגדולים של הפסיכולוגיה כתסמיני לקות זה בעצם סימנים של נסיונות להתפתחות תקינה אז בואי נתחיל מכך שלכל מורי הדרך והמאורות הגדולים שכולם סומכים עליהם בעיניים עצומות (תוך שהם מגדפים אותו ואת שכמותי) יש בעייה קשה בהבחנה בין הטוב והרע,בעצם אין להם בעייה בכלל,הם תופשים את הטוב כרע ואת הרע כטוב(לצערנו המצב שבו הבריונים הכי חשוכים ומפגרים תופשים עמדות מפתח שמשם הם מרעילים את כל החברה הוא לא כל כך נדיר,למעשה זו הפרקטיקה הנפוצה גם בתחומים אחרים כמו כלכלה ופולטיקה ומדיניות,למעשה המצב ההפוך כמעט ולא מתקיים בכלל,וזו הסיבה שכל כך הרבה אנשים מרגישים כל כך עצבנים ומרומים וזו הסיבה לצורך במהפכה מתמדת) גם אני בתור ילד מרחתי חרא על הקירות וסבלתי עד אימה מהדרישה הבלתי פוסקת של הסביבה שאשתלב ואדבר(את מתגאה ורואה בשילוב הילד הלא מדבר בבית ספר רגיל ובהפלת צוות מומחים שעובדים עליו מסביב לשעון סימן ליחס שיווינוי ומכבד כלפיו,לדעתי זה אינו כך,יחס שיוויוני כלפי אדם זה לא להתייחס אליו כמו לכולם,זו התפישה הכי פשטנית ושטוחה בעולם,יחס שיוויוני כלפי אדם זה להתייחס אליו באופן שונה מכולם,כמו שמתאים ליחודו) אני לא אצוק כאן תוכן לזהות האוטיסטית כאן כי חלק מהותי ממנה זה שהיא יוצרת תוכן רק בתנאים האינטימיים הנכונה לה,את תוכן זהותי אני יוצר דרך המפגש עם האשה שאני אוהב ולא כהוראה ספציפית לאנשים אחרים(שגם זה מתקשר עם נפסדות התנאים שמובילים למה שנחשב בטעות כלקות למידה) אנשים מתוחכמים במידה אמורים להבין מכל מה שאני כותב גם בצורה עקיפה ומרומזת,לא כל דבר אפשרי ונכון לדחוף ישר לפנים כמו שכתבתי כאן כבר מיליון פעמים ולא טרחת להקשיב ולשים לב אז אוטיסטים סובלים מחוסר קואורדינציה ואוריינטציה וחוסר יכולת להתנהל עם רגישותם המטריפה לצלילים גם בגלל שלתחושתם המרחב האישי שלהם מותקף ללא הרף במצב כזה לאדם אין את השהות המינימלית בשביל למצוא מדרך רגל שיעזור לו לקום ולהתארגן ההתקפה הבלתי פוסקת על המרחב האישי ועל תפישת האינטימיות של האוטיסט לא נובעת רק או תמיד מכוונות רעות,רוב הזמן היא נובעת דווקא מכוונות טובות,אלא שנ"ט לא מסוגלים להבחין ולהבין שמה שנכון וטוב להם לא תמיד נכון וטוב לאוטיסט,למשל,הפגנה של רצון טוב ואהבה יכולה להיות הדבר הכי מלחיץ לאוטיסט למרות שבשביל נ"ט היא נתפשת כשיא התמיכה,בגלל שזה שם אותו במצב שבו הוא צריך לדבר ולהחזיר אבל אין לו באמת מאיפה ולשם מה מה שמאוד מקשה עליו לאתר את הצליל האמיתי של זהותו ולמצוא את קולו לא הוצאנו את הקשיים מההגדרה של ישות אוטיסטית אלא ניסינו לבטא שהרבה מהדברים המוגדרים כקשיים וחסרונות הם בעצם יתרונות ונסיונות לקיים זהות היא אינטגרטיבית לאוטיסט והיא נתפשת כנסיגה והסתגרות וסלקטיביות יתר במבט ומילה רק בגלל שהיא לא תואמת לאינטגרציה הנכונה לרוב שעדיין מכתיב את קצב החברה ולמייצגיו חסרי הבינה באקדמיה ובמוסדות החינוך ובריאות הנפש מנסיוני אני יכול לומר ששהות שערה ומתחשבת באמת בצרכי המרחב הפנימי של האוטיסט משחזרת אצלו הרבה מהקוארדינציה והאוריינטציה וגם מתמירה את חרדתו מרעשים וצלילים מסויימים לכשרון מוזיקלי שהוא גם כשרונו של האוטיסט לחיים אבל אני איני סופר נאני ולא מתכוון לעבור בבתים ולחולל ניסים בגרוש,למרות שכאמור כל הדברים שאני אמור תלויים לחלוטין בתשומת לב לדברים הכי קטנים וזניחים לכאורה(זה הרי לא מקרי שכל כך הרבה אוטיסטים "לוקים" בתשומת לב בדיוק לדברים הכי זניחים ושוליים) וזו גם הסיבה שאני וענת מעדיפים לדבר בכללי,את הישום הפרטני אנחנו מעדיפים להשאיר לאנשים שמסוגלים ורוצים לחשוב לבד בקיצור,מי שרוצה להתחיל להבין אוטיסט יכול להתחיל מתרגיל מאוד פשוט,תיקחי את כל מה שאנשי המקצוע כותבים על אוטיסטים,ואת כל סעיפי הDSM,אוטיסט זה כל מה שכתוב שם,רק בדיוק הפוך כל דבר שהם אומרים שהוא רע הוא טוב,ולהפך,ולכן בדיוק את גישתם את מקבלת כאילו הייתה תורה מסיני וכל נסיון שלי,ושל ענת,לספר לך משהו אחר מייד מוציא מדעתך ביטויים אלימים("כאילו מי אתם שתסתכלו עלינו מלמעלה",אנחנו ממש לא ,זה נתפש כך רק בגלל שאנשים מקבלים ללא עוררין את זכויות הסמכות להביט עליהם מלמעלה ואז דווקא את מי שמנסה לדבר אליהם שיוויונית ולעניין הם רומסים בתוקפנות,הבעייה שאלה הם בדיוק האנשים הכי רגישים,וגם זו אחת הסיבות שאוטיסטים כל כך מתקשים להגיע לשליטה עצמית ולמצוא נקודה יציבה שממנה יוכלו לבנות את זהותם) אם את מגדירה שונות חושית כלקות אז ברור שתנסי "לטפל" בה בצורה אחרת ממי שמבין אותה כחלק מתנועה חיונית שפשוט מתנגשת במציאות ודרישות שלא נכונות ולא מתאימות לה
